אריק ברדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק ברדון
Eric Burdon
אריק ברדון (1967)
אריק ברדון (1967)
לידה 11 במאי 1941 (בן 82)
ווקר (אנ'), ניוקאסל על הטיין, אנגליה
שם לידה אריק ויקטור ברדון
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962
סוגה רוקנרול, רוק קלאסי, רית'ם אנד בלוז, סול, פאנק רוק, בלוז
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Columbia Graphophone Company ,Decca Records
MGM Records
שיתופי פעולה בולטים להקת החיות
להקת War
להקת Greenhornes
בן או בת זוג Marianna Proestou עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אריק ברדון (עומד משמאל) עם להקת החיות (1964)
אריק ברדון בהופעה בהמבורג (1973)
אריק ברדון בהופעה בקונטיקט (2008)
אריק ברדון (2013)

אריק ברדון (באנגלית: Eric Victor Burdon; נולד ב-11 במאי 1941) הוא זמר, כותב שירים ושחקן שהתפרסם, בעיקר, כסולן להקת החיות. נחשב לאחד מהזמרים האנגלים המשמעותיים בפלישה הבריטית לארצות הברית. נודע בקולו העמוק ובסגנון הופעתו האגרסיבי. הופיע פעמיים בישראל. ב-2008 דורג במקום ה-57 ברשימת "100 הזמרים הגדולים" של מגזין רולינג סטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדון נולד ב-1941 (תקופת מלחמת העולם השנייה) בפרבר של העיר ניוקאסל שבאנגליה למאט ורנה ברדון, אח בכור לאירן. בזכרונותיו ציין ברדון ששמו האמצעי, ויקטור, ניתן לו כחלק מעידוד פטריוטי של השלטונות לתת לילדים שמות המבטאים ניצחון. בגלל הלחות וזיהום האוויר הגבוה בניוקאסל סבל ברדון מגיל צעיר ממחלת אסתמה.

בביוגרפיה שלו מתאר ברדון את תקופת בית הספר היסודי כתקופתה בה סבל מיחס רע מצד תלמידים אחרים וצוות המורים ("אני מרגיש שנתקעתי בין בית מטבחיים למספנה על גדות הנהר. כמה מורים היו סדיסטים ואחרים העמידו פנים שהם לא שמים לב. הטרדה מינית ועונש גופני עם רצועת עור היו חלק מסדר היום").

בבית הספר התיכון הבחין אחד המורים בכישרונו המוזיקלי של ברדון והמליץ לו לעבור לבית הספר לאמנות בניוקאסל (אנ') שם החל לפרוח. ברדון נפגש עם שלל מוזיקאים ואמנים והרבה לבקר במועדוני ג'אז ומוזיקת פולק בעיר. בין חבריו בתקופה זו נכללים ג'ימי הנדריקס וג'ון לנון[1].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת "החיות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962, לאחר סיום לימודיו, הצטרף ברדון בניוקאסל ללהקת החיות (The Animals) כזמר מוביל. להקה זו הוקמה, ב-1958, על ידי אלן פרייס (אנ') כלהקת רית'ם אנד בלוז ושינתה את שמה ללהקת החיות ב-1962. הלהקה כיוונה לשוק האמריקאי והייתה מהלהקות המובילות של הפלישה הבריטית[2]. בתור הזמר המוביל של הלהקה שר ברדון מהלהיטים הידועים של הלהקה כמו:

ב-1966 התפרקה להקת החיות וב-1967 הקים ברדון, עם מתופף "החיות" בארי ג'נקינס (אנ') את להקת אריק ברדון והחיות (Eric Burdon and the Animals) שהלהיט הידוע והמצליח ביותר שלה היה San Franciscan nights (אנ'). ההרכב התפרק ב-1969.

ב-1975 השתתף ברדון באיחוד ההרכב המקורי של החיות שהקליט אלבום בשם Before We Were So Rudely Interrupted (אנ') שיצא לאור ב-1977.

ב-1983 השתתף ברדון באיחוד השני של הלהקה שהוציא אלבום בשם Ark (אנ') שכלל מספר שירים חדשים. בעקבות אלבום זה יצאה הלהקה לסיבוב הופעות שבסיומו (דצמבר 1983) ערכה הלהקה הופעה בארנה של ומבלי שבלונדון. ההקלטה של הופעה זו יצאה בתחילת 1984 בתור אלבום בשם Greatest Hits Live (Rip It to Shreds) (אנ'). הלהקה המאוחדת גם הופיעה בישראל במאי 1984[3].

בסוף 1984 ערכה הלהקה המאוחדת את הופעתה האחרונה וההקלטה מאותה הופעה יצאה ב-2008 כאלבום בשם ההופעה החיה האחרונה (Last Live Show). הרכב מקורי זה לא הופיע יותר.

ב-1998 חידש ברדון את הלהקה אריק ברדון והחיות תחת השם אריק ברדון והחיות החדשות ובהרכב חדש. בשלהי 1998 הוציאה להקה זו אלבום בשם Live at the Coach House. ב-1999 הוציאו ברדון והלהקה תקליט שני בשם The Official Live Bootleg No. 2. ב-2000 הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי The Official Live Bootleg 2000.

ב-2003 שינה ברדון, שוב, את הרכב הלהקה אך הרכב זה התפרק ב-2005.

ב-2008 יצא ברדון למסע הופעות עם הרכבים מוזיקליים משתנים. באותה שנה הוציא בית המשפט צו האוסר על ברדון להשתמש בשם "החיות" בתחומי בריטניה וזאת בעקבות עתירה של חבר אחר בלהקה (John Steel) בנוגע לבעלותו של זכויות היוצרים של השם החיות. איסור זה הוסר ב-2013.

ב-2016 הקים ברדון את ההרכב הנוכחי של הלהקה.

להקת War[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969, לאחר התפרקות להקת "אריק ברדון והחיות", עבר ברדון לגור בסן פרנסיסקו שם הצטרף ללהקת מלחמה (War) (אנ'). באפריל 1970 הוציא עם הלהקה אלבום בשם אריק ברדון מכריז מלחמה (אנ') שכלל שירים חדשים. בספטמבר אותה שנה הוציא עם הלהקה אלבום כפול בשם The Black-Man's Burdon (אנ') שמספר שירים מתוכו זכו להצלחה. הוצאת האלבומים ב-1970 לוותה במסע הופעות של ברדון והלהקה אולם ברדון נאלץ לפרוש ממסע זה לאחר התקף אסתמה ולא חזר יותר להרכב.

ב-1976 יצא אלבום אוסף בשם Love Is All Around (אנ') שכלל שירים ממסע ההופעות שנערך ב-1970 ואחרים.

באפריל 2008 התאחדו ברדון ולהקת War בקונצרט שנערך באלברט הול. הופעה זו נוצלה על יד חברת התקליטים Rhino Records להוציא מחדש את 2 תקליטי הלהקה.

קריירה מוזיקלית עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מלהקת War פצח ברדון בקריירת סולו. ב-1971 הקים את "תזמורת אריק ברדון" (Eric Burdon Band) והחל להופיע איתה. בשלהי אותה שנה הוציא את אלבום האולפן אשם (Guilty) (אנ') אותו הקליט יחד עם הזמר ג'ימי ווית'רספון (אנ'). ב-1974 הוציאו ברדון והלהקה את האלבום סודות השמש (Sun Secrets) (אנ') וב-1975 הוציאו את האלבום עצור (Stop) (אנ').

ב-1977 התפרקה הלהקה וברדון עבר לגרמניה שם התחבר לנגנים אחרים והקליט את האלבום ניצול (Survivor) (אנ').

ב-1978 עבר ברדון לאירלנד ובעזרת מספר נגנים הקליט את אלבום האולפן חשיכה, חשיכה (Darkness Darkness) (אנ') (שיצא לאור רק ב-1980).

ב-1979 הרכיב ברדון להקת נגנים חדשה ויצא איתה למסע הופעות בגרמניה והולנד. בהמשך אותה שנה בנה ברדון הרכב מוזיקלי חדש שנקרא "מחלקת כיבוי האש של אריק ברדון" (Eric Burdon's Fire Department) ובתחילת 1980 הוציאו ברדון ולהקה זו את האלבום הנסיעה האחרונה (Last Drive) (אנ'). על בסיס השירים בתקליט זה ערכה הלהקה מסע הופעות באיטליה ובספרד. בסיום אותה שנה התפרקה הלהקה.

ב-1981 השתתף ברדון בצילומי סרט חצי אוטוביוגרפי בשם חזור (Comeback) (אנ'). הסרט עקב, לאורך השנה, אחרי מסע ההופעות של ברדון והלהקה שעבר בלוס אנג'לס, צפון אמריקה, ברלין ואוסטרליה. לאורך המסע הקים ברדון מספר הרכבי ליווי מוזיקליים. ב-1982 יצא אלבום האולפן חזור (Comeback) (אנ') שכלל שירים ממסע ההופעות שנערך ב-1981. ב-1983 הוציאה הלהקה אלבום המשך בשם חבורה עוצמתית (Power Company) (אנ') שכלל גם הוא שירים מפרויקט חזור של 1981.

בתחילת 1984 יצא ברדון ולהקתו למסע הופעות ארוך שנמשך כשנה וכלל ביקורים באנגליה, ספרד, גרמניה, שוודיה, קנדה ואוסטרליה.

ב-1988 עבר ברדון למאליבו שבקליפורניה שם הקים להקת ליווי גדולה של 15 נגנים והוציא איתה את האלבום הייתי פעם חיה (I Used to Be an Animal) (אנ').

ב-1991 הקים ברדון, יחד עם הזמר בריאן אוגר (אנ') את להקת אריק ברדון-בריאן אוגר (Eric Burdon – Brian Auger Band) שהוציאה ב-1993 את האלבום גישה לכל האזורים (Access All Areas) (אנ'). הלהקה התפרקה ב-1994.

ב-1995 שר ברדון מחדוזת שירים בהופעת אורח אצל בון ג'ובי. באותה שנה הוציא אלבום אוסף בשם אבוד בהיכל התהילה (Lost Within the Halls of Fame) (אנ') שכלל שירי עבר.

ב-1996 שיתף ברדון פעולה עם הזמר הברזילאי מרסלו נובה (Marcelo Nova) (אנ') בהפקת אלבום בשם Quem É Você?.

ב-1997 הקליט ברדון מספר אלבומים שכללו שירים ישנים שלו וביניהם The Official Live Bootleg, Soldier of Fortune ,I'm Ready.

ב-2002 הפיק ברדון את האלבום חי בסיאטל (Live in Seattle).

ב-2004 הוציא ברדון את האלבום חיי הסודיים (My Secret Life) (אנ') שכלל שירים חדשים שכתב ברדון. כמו כן כלל האלבום עיבודים לאנגלית לשירים שנכתבו ביחד עם הזמר הברזילאי מרסלו נובה (Marcelo Nova) (אנ') עבור אלבום שהופק ב-2001.

ב-2006 הוציא ברדון את האלבום נפש האדם (Soul of a Man) (אנ') אותו הקדיש לריי צ'ארלס (שנפטר ב-2004) ולג'ון לי הוקר (שנפטר ב-2001). באותה שנה גיבש סביבו צוות חדש ויצא למסע הופעות, עם שירי האלבום, שנמשך אל תוך 2007.

ב-2012 שיתף ברדון פעולה עם להקת הגרינהורנז (The Greenhornes) (אנ') והקליט את האלבום אריק ברדון והגרינהורנז (Eric Burdon & the Greenhornes).

ב-2013 הוציא ברדון את האלבום עד שהנהר שלך יתייבש ('Til Your River Runs Dry) (אנ')

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקבל לקריירה המוזיקלית שלו שאף ברדון לפתח גם קריירה קולנועית.

בשלהי שנות ה-60 היה בקשר עם הבמאי האיטלקי מיכלאנג'לו אנטוניוני על מנת להשתתף בסרטיו יצרים ונקודת זבריצקי אך בסופו של דבר התוכנית לא התממשה.

בהמשך השתתף ברדון בסרטים שלא זכו לתפוצה נרחבת. בחלקם הגדול של הסרטים הופיע ברדון כשחקן-זמר או שהופיע בדמות עצמו.

דיסקוגרפיה (אנ')[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הלהקה שם האלבום תאריך הרכב הערות
להקת The Animals The Animals (ארצות הברית) (אנ')
The Animals (בריטניה) (אנ') 		1964 אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין (אנ'), צ'אס צ'נדלר (אנ'), ג'ון סטיל (אנ') כלל את השיר בית השמש העולה
The Animals on Tour (אנ') 1965 אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל
Animal Tracks (ארצות הברית) (אנ')
Animal Tracks (בריטניה) (אנ') 		1965 אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל
Animalization (ארצות הברית) (אנ')
Animalisms (בריטניה) (אנ') 		1966 ארצות הברית: אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי (אנ')
בריטניה: אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי, בארי ג'נקינס (אנ')
Animalism (אנ') 1966 אריק ברדון, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל, דייב רוברי, בארי ג'נקינס (אנ') היו כנראה מספר נגנים נוספים חסרי קרדיט
Before We Were So Rudely Interrupted (אנ') 1977 אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל הוקלט במסגרת איחוד של הלהקה המקורית
Ark (אנ') 1983 אריק ברדון, אלן פרייס, הילטון וולנטיין, צ'אס צ'נדלר, ג'ון סטיל הוקלט במסגרת איחוד של הלהקה המקורית
להקת Eric Burdon & the Animals Eric Is Here (אנ') 1967 אריק ברדון, בארי ג'נקינס, The Horace Ott and Benny Golson Orchestras
Winds of Change (אנ') 1967 אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס (אנ'), ג'ון ויידר (אנ'), דני מקולך (אנ')
The Twain Shall Meet (אנ') 1968 אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס, ג'ון ויידר, דני מקולך
Every One of Us (אנ') 1968 אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ויק בריגס, ג'ון ויידר, דני מקולך, זוט מני (אנ')
Love Is (אנ') 1968 אריק ברדון, בארי ג'נקינס, ג'ון ויידר, זוט מני, אנדי סמרס (אנ'), רוברט ווייט (אנ')
להקת Eric Burdon and War Eric Burdon Declares War (אנ') 1970 אריק ברדון, לי אוסקר (אנ'), צ'ארלס מילר (אנ'), הווארד סקוט (אנ'), לוני ג'ורדן (אנ'), בי בי דיקרסון (Bee Bee Dickerson), הרולד בראון (אנ'), די אלן (Dee Allen) למעט ברדון כל השאר היו חברי להקת War
The Black-Man's Burdon (אנ') 1970 אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן, שרון סקוט (Sharon Scott)
Love Is All Around (אנ') 1976 אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן אלבום איחוד לאחר התפרקות ההרכב
אלבומי סולו Guilty (אנ') 1971 אריק ברדון, לי אוסקר, צ'ארלס מילר, הווארד סקוט, לוני ג'ורדן, בי בי דיקרסון, הרולד בראון, די אלן, ג'ימי ווית'רספון, ג'ון סטרלינג, קים קסטרסון, טרי רייאן, ג'ורג' סוראנוביץ', בוב מרקרו ההרכב כלל את רוב חברי להקת War
Survivor (אנ') 1977 אריק ברדון, זוט מני (אנ'), ג'ון בונדריק (אנ'), יורגן פריץ (אנ'), אלכסיס קורנר, פרנק דיאז, קולין פינקוט, ג'ף וויטהורן (אנ'), קן פרי, דייב דובר, סטפי סטפן, אלווין טיילור (אנ')
Darkness Darkness (אנ') 1978 אריק ברדון, הנרי מקולו (אנ'), בריאן רוברטסון (אנ'), בובי טנץ', מיק וויבר (אנ'), כריס סטיוארט, גלן פניסטון, מל קולינס (אנ')
Comeback (אנ') 1982 אריק ברדון, ג'ויס אנגרולה, רוני ברון (אנ'), טוני בראונגל (אנ'), האני בראון, לואיזיאנה רד (אנ'), לואיס קבזה, לין קארי, סטיב גולדשטיין, קייט מרקוביץ', בובי מרטין, בילי מקאבן, דבי ניל, ליסה סקוט, ג'ון סטרלינג, טום וירג'יל, ו.ג. סנאפ וולדן (אנ'), טרי וילסון (אנ')
I Used to Be an Animal (אנ') 1988 אריק ברדון, צ'אק פינדלי (אנ'), אנדרו גידינגס (אנ'), ג'יימי גלזר (אנ'), אמה ליסה קרלסון, רנדי קרבר (אנ'), ניק ליין, ג'ון ליוטין, פטר מיכאל, ג'יימי מוזס (אנ'), אדריאן שפרד, בראד סילווד, גרג סמית', סטפני ספרוויל, סטיב סטראוד, מקסין ווילארד ווטרס, ג'ימי זבלה (אנ')
Lost Within the Halls of Fame (אנ') 1995 מבוסס, ברובו, על שירי האלבום I Used to Be an Animal מ-1988
My Secret Life (אנ') 2004 אריק ברדון, טוני בראונגל, לני קסטרו, ג'ון קלירי (אנ'), מייק פיניגן (אנ'), מרטין גרשוויץ (אנ'), בוב גלאוב (אנ'), ג'יימס האצ'יסון (אנ'),
Soul of a Man (אנ') 2006 אריק ברדון, קרל קרלטון, ג'וני לי של (אנ'), ג'ון קלירי (אנ'), ג'יימס האצ'יסון (אנ'), רגי מקברייד (אנ'), לס לובט, ניק לאב, ג'ון סבלט (אנ'), רוד פיאצה (אנ'), טוני בראונגל, לני קסטרו
Mirage (אנ') 2008 אריק ברדון, אלון בטלר (אנ'), ו.ג. סנאפ וולדן (אנ'), רנדי רייס, אלווין טיילור (אנ')
Eric Burdon & The Greenhornes 2012 אריק ברדון, להקת The Greenhornes
'Til Your River Runs Dry (אנ') 2013 אריק ברדון, ג'וני לי של, בילי וואטס, אריק מקפאדן (אנ'), טרי וילסון, רגי מקברייד, טוני בראונגל, ברנן טמפל, וואלי אינגרם, לני קסטרו, מייק פיניגן, רד יאנג (אנ'), ג'ים פו, ג'ון קלירי, דרל לאונרד (אנ'), ג'ו סבלט, מאט פרינה, קרייג קליין, שאמאר אלן
Eric Burdon Band Sun Secrets (אנ') 1974 אריק ברדון, אלון בטלר, רנדי רייס, אלווין טיילור, אד ברטון, נורמן סיף (אנ')
Stop (אנ') 1975 אריק ברדון, קים קסטרסון, רנדי רייס, ג'ון סטרלינג, אלון בטלר (אנ'), טרי ראיין, אלווין טיילור, ג'ורג' סוראנוביץ', מוזס ווילוק
Power Company (אנ') 1983 אריק ברדון, ג'ון סטרלינג, ו.ג. סנאפ וולדן, סטיב גולדשטיין, רוני ברון, טרי וילסון, טוני בראונגל
Eric Burdon's Fire Dept. Last Drive (אנ') 1980 אריק ברדון, ג'קי קרטר, פרנק דיאז, ברנד גרטיג, ז'אן-ז'ק קרבץ (אנ'), רג'ינלד וורת'י, ברטרם אנגל (אנ'), ניפי נויה (אנ')

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964: Get Yourself a College Girl (אנ')
  • 1964: Whole Lotta Shakin'
  • 1965: Pop Gear (אנ')
  • 1965: The Dangerous Christmas of Red Riding Hood
  • 1967 World of the Animals
  • 1967: The War
  • 1967: It's a Bikini World (אנ')
  • 1967: Tonite Lets All Make Love in London (אנ')
  • 1968: All My Loving
  • 1968: Monterey Pop (אנ')
  • 1975: Hu-Man
  • 1979: 11th Victim
  • 1980: Gibbi Westgermany (גר')
  • 1982: Comeback (אנ')
  • 1991: The Doors
  • 1999: Snow on New Year's Eve
  • 2001: Plaster Caster
  • 2001: Screamin' Jay Hawkins: I Put a Spell on Me
  • 2003: Fabulous Shiksa in Distress
  • 2003: Yes, You Can Go Home
  • 2007: The Blue Hour
  • 2008: Nowhere Now: The Ballad of Joshua Tree
  • 2010: Remembering Nigel
  • 2010: Forever Young: How Rock 'n' Roll Grew Up[4]
  • 2020: Eric Burdon: Rock ‘n’ Roll – Animal[4]

מחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריק ברדון, I Used To Be An Animal, But I'm Alright Now, הוצאת "פאבר את פאבר", שנת 1986
  • אריק ברדון, Don't Let Me Be Misunderstood: A Memoir, הוצאת Thunder's Mouth, שנת 2001

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1967 נישא ברדון לאנג'לה קינג (Angela "Angie" King) אך הם התגרשו לאחר שעזבה אותו ב-1968 לטובת ג'ימי הנדריקס.
  • ב-1972 נישא לרוז מרקס (Rose Marks) ולזוג נולדה בת בשם אלכס. התגרשו ב-1978.
  • ב-1999 נישא ברדון למריאנה פרואסטו (Marianna Proestou) מיוון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Burdon, Eric (1986). I Used to Be an Animal, but I'm All Right Now. Faber and Faber. ISBN 0-571-13492-0.
  • Kent, Jeff (1989). The Last Poet: The Story of Eric Burdon. Witan Books. ISBN 0-9508981-2-0.
  • Egan, Sean (2012). Animal Tracks – Updated and Expanded: The Story of the Animals, Newcastle's Rising Sons. Askill Publishing. ISBN 978-0-9545750-4-5.
  • Burdon, Eric; Craig, J. Marshall (2001). Don't Let Me Be Misunderstood: A Memoir. Thunder's Mouth Press. ISBN 1-56025-330-4.
  • Carroll, Sherry (13 בנובמבר 2014). Even Rock and Roll has Fairy Tales: The Flight of the Sherry Fairy. ISBN 978-1502490476. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק ברדון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקשר של ברדון וג'ימי הנדריקס היה כל כך חזק שהוא היה הראשון שהוזעק על ידי חברתו של הנדריקס כשמצאה את גופתו
  2. ^ להקות אחרות בגל זה היו החיפושיות, המי, האבנים המתגלגלות, ההוליס, הקינקס ועוד
  3. ^ גידי אביבי, ביקורת - על חיות ועל מלחמה, כותרת ראשית, 23 במאי 1984
  4. ^ 1 2 סרט דוקומנטרי של BBC
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אריק_ברדון&oldid=37512305"