אריק דייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק דייר
Eric Dier
דייר, 2020
דייר, 2020
מידע אישי
לידה 15 בינואר 1994 (בן 30)
צ'לטנהאם שבאנגליה
שם מלא אריק ג'רמי אדגר דייר
גובה 1.89 מטר
עמדה קשר אחורי, בלם
מועדוני נוער
2003–2012
2011–2012
ספורטינג ליסבון
אברטון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2012–2014
2012–2014
2014–2024
2024-
ספורטינג ליסבון ב'
ספורטינג ליסבון
טוטנהאם הוטספר
באיירן מינכן
16 (2)
28 (1)
270 (12)
נבחרת לאומית כשחקן**
2015– נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 49 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-3 ביוני 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-3 ביוני 2023

אריק ג'רמי אדגר דייראנגלית: Eric Jeremy Edgar Dier; נולד ב-15 בינואר 1994) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בבאיירן מינכן ובנבחרת אנגליה בעמדת הקשר האחורי והבלם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייר נולד בעיר צ'לטנהאם שבמחוז גלוסטרשייר. בגיל שבע, עבר עם הוריו וחמשת אחיו לעיר ליסבון שבפורטוגל לאחר שהוצע לאמו לעבוד בתכנון אירוח התיירים ביורו 2004.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עת ששיחק כדורגל בבית הספר הבינלאומי בליסבון, מורה ההתעמלות של דייר, מיגל סילבה, גילה את יכולתו והפנה אותו לסקאוטים של ספורטינג ליסבון, כבר בגיל 8. באפריל 2010, בגיל 16, חתם דייר על החוזה המקצועני הראשון שלו, בספורטינג ליסבון, למרות הצעות ממנצ'סטר יונייטד, ארסנל וטוטנהאם. לאחר שחתם על החוזה, מכרה ספורטינג כ-50% מזכויות השחקן שלו לסוכנות שחקנים מאירלנד.

בינואר 2011, דייר הצטרף לאברטון בהשאלה ל-5 חודשים. הוא לא זכה להזדמנויות בקבוצה הבוגרת בתקופה זו, אך הוביל את קבוצת הנוער של המועדון לזכייה בפרמייר ליג לנוער. דייר נתקל בקשיי הסתגלות בחזרה שלו לאנגליה, אך בתום העונה הסכים להישאר בהשאלה באקדמיה של אברטון לעונה נוספת.

ספורטינג ליסבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוגוסט 2012, דייר רשם את הופעת הבכורה שלו בקבוצת המילואים של ספורטינג ליסבון, בניצחון 1–3 על אתלטיקו קלוב, לאחר שהחליף את דייגו רוביו בדקה ה-77. בחודש נובמבר של אותה שנה, כבש דייר את שער הבכורה שלו, בבעיטה חופשית, בניצחון 1–3 נגד קבוצת המילואים של בנפיקה ליסבון, בליגת המשנה הפורטוגלית. כמה ימים לאחר מכן, ערך דייר את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של המועדון, בניצחון 0–1 על ספורטינג בראגה, ואף בישל את שער הניצחון. ב-26 בנובמבר, הוא כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, בתיקו 2-2 נגד מוריירנסה.

בשנים שלאחר מכן רכש לעצמו דייר מעמד קבוע בסגל של הקבוצה הבוגרת של ספורטינג ליסבון, והופיע פעמים רבות במשחקי הליגה.

טוטנהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוגוסט 2014, רכשה טוטנהאם את דייר תמורת כ-4 מיליון פאונד. דייר חתם על חוזה ל-5 שנים במועדון, ורשם את הופעת הבכורה שלו במחזור הראשון של עונת 15–2014 בפרמייר ליג, נגד וסטהאם יונייטד, וכבש בתוספת הזמן את שער הניצחון. שמונה ימים לאחר מכן, כבש שוב, הפעם בוויט הארט ליין, נגד QPR.

ב-9 בספטמבר 2015 חתם דייר על חוזה חדש, עד 2020. בתחילת העונה, הוסט מעמדת הבלם לעמדת הקשר האחורי על ידי מאמנה החדש של טוטנהאם, מאוריסיו פוצ'טינו. מאז הפך דייר לשחקן מוערך מאוד באנגליה וכונה על ידי פרשנים רבים, ביניהם גם תיירי הנרי, כ"עוגן הגנתי". הוא סיים את העונה עם 4 כיבושים ב-51 משחקים בכל המסגרות.

ב-13 בספטמבר 2016, האריך דייר שוב את חוזהו בטוטנהאם, הפעם עד 2021.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות גישושים מצד התאחדות הכדורגל הפורטוגלית, זכה דייר לזימון לנבחרת הנוער של אנגליה, בטורניר שנערך ב-2011 באלגרבה שבפורטוגל, עת ששיחק בקבוצת הנוער של אברטון. מאז עבר דייר בנבחרות הנוער השונות של אנגליה והיה חלק גם מהסגל של אנגליה לגביע העולם עד גיל 20, אך נבחרתו הודחה כבר בשלב הבתים.

ב-5 בנובמבר 2015, זומן דייר לראשונה, על ידי רוי הודג'סון, לסגל נבחרת אנגליה למשחקי הידידות נגד ספרד וצרפת. הוא נכנס כמחליף בדקה ה-63 נגד ספרד, לצד חברו לקבוצה דלה אלי, ונבחרתו הפסידה 0–2. כשבוע לאחר מכן פתח לראשונה בהרכב הנבחרת, בניצחון 0–2 נגד צרפת, באצטדיון ומבלי. ב-26 במרץ 2016, דייר כבש את שערו הראשון בנבחרת, בניצחון 2–3 נגד גרמניה.

דייר היה חלק מנבחרת אנגליה ביורו 2016, וכבש שער בבעיטה חופשית בתיקו 1-1 מול נבחרת רוסיה בסטאד ולודרום.

דייר נכלל בסגל של הנבחרת למונדיאל 2018 ,והוא היה זה שכבש את הפנדל המכריע בדו-קרב הפנדלים בשמינית הגמר נגד נבחרת קולומביה.

נכלל בסגל נבחרת אנגליה לטורניר מונדיאל 2022.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק דייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ England squad named for FIFA World Cup Qatar 2022 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האנגלית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)


נבחרת אנגליהיורו 2016

1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 2018 (מקום רביעי)

1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 רוז • 4 דייר • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 לינגארד • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 ורדי • 12 טריפייר • 13 באטלנד • 14 ולבק • 15 קייהיל • 16 ג'ונס • 17 דלף • 18 יאנג • 19 רשפורד • 20 אלי • 21 לופטוס-צ'יק • 22 אלכסנדר-ארנולד • 23 פופ • מאמן: סאות'גייט

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהמונדיאל 2022

1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 גריליש • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 רשפורד • 12 טריפייר • 13 פופ • 14 פיליפס • 15 דייר • 16 קודי • 17 סאקה • 18 אלכסנדר-ארנולד • 19 מאונט • 20 פודן • 21 וייט • 22 בלינגהאם • 23 רמסדייל • 24 וילסון • 25 מדיסון • 26 גלאגר • מאמן: סאות'גייט

אנגליהאנגליה