אריק העשירי, מלך שוודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק העשירי
Erik Knutsson
Eric the Survivor of Sweden grave detail 2009.jpg
דמותו של אריק העשירי כפי שמופיעה על קברו
לידה 1180
פטירה 10 באפריל 1216 (בגיל 36 בערך)
טירת נס, האי וויסינגאֶה, שוודיה
שם מלא אריק קנוטסון
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
מקום קבורה מנזר ורנהם, שוודיה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג ריצ'זה, נסיכת דנמרק
שושלת אריק
כינוי "השורד"
אב קנוט הראשון
אם ססיליה?
צאצאים סופיה
מרתה
אינגבורג
מריאנה
אריק
מלך שוודיה
31 בינואר 120810 באפריל 1216
(8 שנים ו-10 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק העשירי ,[1] או אריק קנוטסוןשוודית: Erik Knutsson, בנורדית עתיקה: Eiríkr Knútsson;‏ 118010 באפריל 1216) היה מלך שוודיה מ-1208 ועד מותו. היה ידוע גם בכינוי "אריק השורד" (בשוודית: Erik som överlevde). בעת עלייתו לכס המלוכה הוא היה היחיד מבין בניו של קנוט הראשון שנותר בחיים. שמה של אמו לא ידוע בוודאות, אך יש הסוברים ששמה היה ססיליה.

המאבק על הכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבר לא ידוע על ראשית חייו של אריק, אך ככל הנראה הוא נולד בשנת 1180 לערך במעון המלכותי באריקסברג. כאשר מת אביו של אריק, קנוט הראשון ב-1195 או 1196, היו ארבעת בניו בגיל הנעורים וכבר מעבר לגיל הילדות. אחד מהם הוכרז כיורש העצר על ידי נכבדי הממלכה עוד בימי חייו של קנוט. לא ידוע אם היה זה אריק בעצמו והמקורות לא מציינים את שמותיהם של שלושת אחיו. למרות אמצעי הזהירות שקנוט נקט, הוחלט שארבעת בניו לא יוכתרו ותחת זאת הוכתר סוורקר קרלסון, ראש בית המלוכה היריב בשם סוורקר השני. החלטה זו התקבלה ככל הנראה בשל השפעתו של האיש השני בעוצמתו בממלכה, הרוזן, (יארל) בירגר ברוסה. ככל הידוע התנהל תהליך בחירת המלך ללא שפיכות דמים.

בניו של קנוט הראשון המשיכו לחיות בחצר המלכות השוודית וגודלו על ידי המלך סוורקר. כמה שנים לאחר מכן, לאחר מותו של בירגר ברוסה, הציגו הבנים ותומכיהם את הדרישה לכתר. סוורקר לא יכול היה להסכים לכך ובנקודת זמן זו נמלטו אריק ואחיו לנורווגיה, שם הם בילו את החורף של 12041205. לאריק ואחיו היו קשרי משפחה עם חברי מפלגת הבירקביינר, שכן מנהיג המפלגה, הוקון "המשוגע" היה נשוי לבת דודתם ושאף לקבל את תמיכתם. ב-1205 שבו האחים לשוודיה עם תמיכה נורווגית, אך בקרב אלגרוס הנחיל להם המלך סוורקר תבוסה וכל שלושת אחיו של אריק נהרגו בקרב. אריק עצמו ניצל ונמלט שוב לנורווגיה, שם הוא נשאר שלוש שנים. ב-1208 הוא שב לשוודיה בנסיבות בלתי ידועות, אך ככל הנראה בסיועם של אנשי הבירקביינר. סוורקר מצדו קיבל סיוע מולדמר השני, מלך דנמרק שהקצה לכך כוחות צבא. בינואר אותה שנה הביס אריק את סוורקר בקרב לנה והרג את מפקד כוחות הצבא הדני, אבה סונסן, שיחידותיו ספגו אבדות כבדות. מסורת עממית מתארת את האירוע כקרב בין שוודיה לבין דנמרק כאשר "שני דנים רדפו אחר שוודי אחד וחטפו ממנו מכה קשב בגב". בשיר עם דני מתואר כיצד "הסוסים של הלורדים חזרו מדממים והאוכפים שלהם ריקים".

ביסוס כוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת עלה אריק לכס ממלכת שוודיה. קנוט, בנו של בירגר ברוסה מונה להיות היארל, אך הוא נהרג בקרב לנה. אריק מינה לתפקיד את פולקה, ככל הנראה בן אחר של בירגר ברוסה. פולקה היה זה שייסד את מפלגת הפולקונג שלקחה חלק חשוב בפוליטיקה של שוודיה במאה ה-13 ולעיתים מבלבלים אותה עם המשפחה שמלכה לאחר 1250.

לאחר התבוסה בקרב נמלטו סוורקר והארכיבישוף ולריוס לדנמרק וביקשו את התערבותו של האפיפיור אינוקנטיוס השלישי. האפיפיור הורה לבישופים של סקרה, של לינשופינג ושל דיוקסיה שלישית לשכנע את אריק להגיע להסכמה עם סוורקר בנוגע להחזרת זכויותיו המלכותיות. במקרה של סירוב היה אריק מוקע על ידי הכנסייה. מהלך זה לא השיג את התוצאה המקווה וב-1210 פלש סוורקר לשוודיה בניסיון להשיג מחדש בכוח את הכתר. בכל אופן, בקרב גסטילרן שנערך ביולי אותה שנה הוא נחל תבוסה. הפעם נהרג סוורקר מידיהם של פולקה ושל אנשיו, אך גם הם נפלו בקרב. מיקומו של הקרב הוא נושא שנוי במחלקות בקרב החוקרים וקיימות כמה גרסאות לגבי המיקום המדויק שלו במקומות שונים בשוודיה.

מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותמו של אריק העשירי

הישגו של אריק היה ראוי לציון. ללא תמיכת הכנסייה עלה בידו לגייס רשת של תומכים תוך זמן קצר ולהביס את הכוחות שהגיעו מדנמרק, המעצמה הסקנדינבית החזקה ביותר באותה תקופה. לאחר ניצחונו הגיע אריק להתפייסות מהירה עם המלך הדני ועם הכנסייה. באותה שנה הוא נשא לאישה את הנסיכה ריצ'זה מדנמרק, בתו של ולדמר הראשון, מלך דנמרק המנוח ואחותו של ולדמר השני. מהלך זה נועד לחזק את הקשרים עם דנמרק שבאופן מסורתי תמכה בשושלת סוורקר כנגד שושלת אריק שזכתה תמיד לתמיכה נורווגית. בנובמבר 1210 היה אריק העשירי למלך שוודיה הראשון שידוע עליו שהוכתר בטקס הכתרה, על ידי אויבו לשעבר, הארכיבישוף ולריוס.

לא קיים מידע רב על תקופת מלכותו של אריק. מסמכים כתובים קיימים בצמצום והם לא נותנים סקירה מרובה על מהלך העניינים באותה תקופה. ב-1216 אישר האפיפיור אינוקנטיוס השלישי את אריק כשליט, לא רק על הממלכה, אלא גם על השטחים הפגניים שהוא עתיד היה לכבוש בהמשך. כך החל אריק לטוות תוכניות להתפשטות צבאית לכוון הים הבלטי. בסוגיות אחרות זכה אריק למוניטין בהיסטוריוגרפיה השוודית. הכרוניקה הקצרה אודותיו במסמך "החוק של וסטרייטלנד" (Västgötalagen) מתארת אותו כ"מלך של השנים הטובות".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק העשירי מת באופן פתאומי מוות טבעי ב-10 באפריל 1216 בטירת נס שעל האי וויסינגאֶה. הוא נקבר בכנסייה של מנזר ורנהם. במותו הוא לא העמיד יורש, אם כי המלכה ריצ'זה ילדה בן זמן קצר לאחר מותו (לימים אריק האחד עשר). את כסאו של אריק העשירי ירש יוהאן הראשון, בנו של יריבו, סוורקר השני.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההתייחסות למושא ערך זה בשם "אריק העשירי", היא למעשה ביטוי אנכרוניסטי, שכן הראשון מבין מלכי שוודיה שקרא לעצמו בשם אריק עם מספור מלכותי, היה אריק הארבעה עשר (מלך בשנים 1560–1568), שאימץ את מספורו על פי היסטוריה בדיונית של שוודיה. גם אם בודקים בתקופות פרהיסטוריות, לא ידוע על מספר כה רב של מלכים בשם אריק לפני נשוא ערך זה. בכל אופן הוא לא נקרא כך בימי חייו.