אריק השני, מלך נורווגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק השני
Eirik Magnusson
Eirik Magnusson (Stavanger cathedral).jpg
פסל ראש של אריק השני, קתדרלת סטוונגר, שנות השמונים של המאה ה-13.
לידה 1268
נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 1299 (בגיל 31 בערך)
ברגן, נורווגיה
שם מלא אריק מגנוססון
מדינה נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
מקום קבורה הקתדרלה הישנה, ברגן, נורווגיה
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מרגרט מסקוטלנד (1283-1281)
איזבל ברוס (1299-1293)
שושלת סבר
כינוי "שונא הנזירים"
אב מגנוס השישי
אם אינגבורג מדנמרק
צאצאים מרגרט
אינגבורג
מלך נורווגיה
9 במאי 128015 ביולי 1299
(19 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק מגנוססוןנורדית עתיקה: Eiríkr Magnússon, בנורווגית: Eirik Magnusson;‏ 126815 ביולי 1299) היה מלך נורווגיה מ-1280 ועד מותו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק היה בנם הבכור שנותר בחיים של מגנוס השישי ("המחוקק") ושל רעייתו, אינגבורג, בתו של אריק הרביעי, מלך דנמרק. ב-1273, כאשר מלאו לו חמש שנים, הוענק לו התואר מלך, לצד אביו, שתכנן לערוך לאריק טקס הכתרה כמלך-שותף כאשר ימלאו לו 12 שנים, בקיץ 1280. אף על פי כן, מגנוס מת לפני שזכה להגשים את תוכניתו ואריק היה למלך יחיד והוכתר ככזה במועד המתוכנן בברגן. בשנים בהן הוא היה עדיין קטין נמשלה נורווגיה על ידי מועצה מלכותית שבה היו חברים ברונים חשובים וככל הנראה גם אמו, המלכה אינגבורג האלמנה. ב-1282, לאחר שהגיע אריק לבגרות, הייתה ככל הנראה השפעה מרכזית למועצה זו על מלכותו של אריק. ב-1273 הוענק לאחיו, הוקון, התואר "דוכס נורווגיה" והחל מ-1280 הוא משל על שטח נרחב סביב לאוסלו וסטוונגר, בכפיפות לאריק. משכנו העיקרי של אריק היה בברגן.

נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1281 נשא אריק לאישה את הנסיכה מרגרט מסקוטלנד, בתו של אלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד. מרגרט מתה שנתיים לאחר מכן כאשר ילדה את מרגרט, העלמה מנורווגיה, שהייתה מלכת סקוטלנד מ-1286 ועד למותה ב-1290. מותה של מרגרט הצית סכסוכי ירושה שהובילו לפרוץ מלחמות העצמאות הסקוטיות. לזמן קצר וללא הצלחה, טען אריק לכתר הסקוטי עבור עצמו מתוקף היותו יורשה של בתו.

בהמשך נשא אריק לאישה את איזבל, בתו של רוברט הראשון, מלך סקוטלנד. מנישואים אלו לא נולד אף בן זכר ששרד, למרות שנולדה להם בת, אינגבורג, שנישאה ב-1312 לואלדמר, נסיך שוודיה והדוכס של פינלנד.

מלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת מלכותו של אריק עמדה בעיקר בסימנה של המלחמה נגד דנמרק, שהתנהלה לסירוגין החל מ-1287 ועד 1295. מניע עיקרי למלחמה זו הייתה טענתו של אריק לירושת הכתר הדני בזכות אמו. ב-1287 הוא אף כרת ברית עם קבוצה של אצילים דנים, שהבולטים מביניהם היו יקוב נילסן, רוזן הלנד וסטיג אנדרסן הבידה, שהוצאו מחוץ לחוק בדנמרק עקב החשד לכאורה שהם רצחו את אריק החמישי, מלך דנמרק. אריק העניק לשניים מקלט בנורווגיה והוא עצמו יצא בראש צי נורווגי שיחד עם הגולים הדנים תקף את דנמרק ב-1289, העלה באש את העיר אלסינור ואיים על קופנהגן. תקיפות ימיות נוספות על דנמרק התקיימו ב-1290 וב-1293, עד שב-1295 נחתם שלום בין שתי הממלכות.

אריק כונה "שונא הנזירים", עקב יחסיו הרעועים עם הכנסייה.

עקב העובדה שאריק מת חשוך בנים, ירש אותו אחיו, הוקון החמישי. הוא נקבר בקתדרלה של ברגן, שב-1531 נהרסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]