אריק זמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק זמור
Éric Zemmour
Éric Zemmour 10-2021.jpg
לידה 31 באוגוסט 1958 (בן 63)
מונטריי-סו-בואה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Éric Justin Léon Zemmour עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, פרשן, פעיל חברתי, בעל טור, כותב מאמר מערכת, עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מילן שישפורטיש (העשור של 1980ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
Sarah Knafo (ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ההתאבדות הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.croiseedeschemins-ez.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק זמור צרפתית: Éric Zemmour; נולד ב-31 באוגוסט 1958 במונטריי), הוא סופר, מסאי, ועיתונאי מדיני יהודי צרפתי. בעל טור בתוכניות טלוויזיה וברדיו RTL. כותב ב"פיגרו". מ-2011, מככב עם העיתונאי אריק נולו בתוכנית שבועית לדיונים פוליטיים ואידאולוגיים בערוץ Paris Première. מחברם של מספר ספרים רבי מכר, בהם "ההתאבדות הצרפתית" (2014), ו"חמש שנים לכלום" (2016).

באופן קבוע מוטחות עליו ביקורות על עמדותיו הפולמוסיות. ב-2011 הורשע זמור בגין "הסתה לשנאה על רקע גזעי", לאחר שטען שרוב הפושעים בצרפת הם שחורים וערבים.[1]

זמור מגדיר את עצמו כ"גוליסט" ומוזכר באמצעי התקשורת כמועמד אפשרי מטעם הימין בבחירות לנשיאות צרפת, שייערכו באפריל 2022. נכון לאוקטובר 2021 הוא נמצא במקום השני בסקרי דעת קהל. בנובמבר 2021 הכריז רשמית על התמודדותו בבחירות לנשיאות צרפת באפריל 2022.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמור הוא בעל דעות ימניות, מתנגד להגירה המאסיבית והבלתי מבוקרת לצרפת, מבקר את האליטות הפוליטיות, התקשורתיות, התרבותיות והספרותיות שעודדו במשך עשרות שנים את התפוררותה של הזהות הצרפתית, קורא תיגר על עזיבת מנגנון קליטת המהגרים על ידי החברה לטובת התפתחות זהויות מקבילות לזהות הצרפתית בתוך צרפת, מזהיר מפני התפתחות "רפובליקות איסלאמיות" בשכונות מסוימות בצרפת ומפני היפרדות האוכלוסיות בצרפת בין צרפתים שורשיים וכאלה שעברו קליטה מוצלחת בהגירות הקודמות לבין המהגרים החדשים מארצות האסלאם. מתנגד למונח "אסלאם רדיקלי" וטוען שהטרור המוסלמי הוא תופעה מוסלמית מובהקת הנסמכת על הקוראן ולא תופעה שולית בתוך האסלאם כפי שרוצים להציג זאת חלק מהגורמים במערב.

זמור רואה באיחוד האירופי מתכון מובהק לגלובליזציה ולאיבוד זהויות, ומזהיר על הסכנות הכרוכות בהיעלמות הגבולות בין המדינות השונות בתוך האיחוד. הוא מתנגד לאידאולוגיות המפותחות על ידי תנועות אנטי-גזענות, פמיניסטיות, ותנועות להט"ביות, ומסביר שיש להן כוונות זדוניות בדבר עתידה של החברה והזהות הצרפתית.

זמור עורר בעבר פולמוס כאשר טען שמשטר וישי הציל יהודים, והסביר שאכן ניצלו יהודים צרפתים על ידי המשטר בתמורה ליהודים מהגרים. בשנת 2016 זמור פרסם שקיימת בצבא הצרפתי תוכנית ל"כיבוש מחדש" של השכונות האיסלאמיסטיות במטרה להחזיר בהן את תחושת הביטחון, וטען שהתכנית נהגתה במשותף עם קצינים בצה"ל.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]