אריק רודיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק רודיך
Arikrudich.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 22 בינואר 1954
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 2019 (בגיל 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל
שנות פעילות 19702019
עיסוק מלחין, מעבד מוזיקלי, מפיק מוזיקלי, פסנתרן, נגן סינתיסייזר, שחקן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, קלידים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק רוּדיך (22 בינואר 19545 בפברואר 2019, ל' בשבט תשע"ט) היה מוזיקאי ישראלי. החל את דרכו המקצועית בתחילת שנות ה-70, ובמהלך הקריירה שלו הוציא מספר אלבומים, בהם יצירות אישיות בעיקר בתחום המוזיקה האלקטרונית. בנוסף, יצר כמלחין, כמעבד מוזיקלי, כמפיק וכנגן פסנתר, קלידים וסינתיסייזר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודיך נולד וגדל בחולון, בן להורים ניצולי שואה, טובה ואבא רודיך.[1] אביו, נגן כינור, היה מורה לגיטרה ולכינור.[2] בגיל שש החל לנגן על פסנתר, ובהמשך שר גם במקהלת צדיקוב. בשנות ה-70 עשה את שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל כפסנתרן, ואף השתתף לצד יהודה עדר, מיקי קם, איתן גדרון ואסתר שמיר בתוכנית "סיפורה של להקה" (תוכנית 24).[3] לאחר שחרורו למד הרמוניה וקומפוזיציה, בין השאר ב"ניו יורק ארט סקול אוף סוסייטי" בארצות הברית. שם גם נחשף למוזיקה שחורה ולסגנון הפאנק של אמנים כדוגמת סטילי דן ואדמה רוח ואש, שהשפיעו עליו בעבודותיו בתחילת הדרך.[4][5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 החל רודיך להקליט כזמר סולן, ולהשתתף כנגן בהקלטות, כמו באלבום "יחס חם" של דני ליטני. ב-1978 יצא שירו הראשון "ישבתי על הפנדר".[6] רוני בראון, שעבד באותה תקופה בחברת התקליטים סי.בי.אס, זיהה ברודיך את הפוטנציאל כזמר, וגם כתב לו את השיר.עוד באותה שנה נכלל בין מיטב אמני הפופ הישראלי בכתבה בעיתון "דבר", כאחד המשתתפים בפסטיבל נואייבה.[7][8]

בשנת 1979 היה רודיך אחראי על פסקול הסרט "דיזנגוף 99", ואף הלחין את שיר הנושא, "דיזנגוף אצלי בלב", שביצע יגאל בשן. פסקול הסרט יצא בשתי גרסאות שונות: תקליט אחד, "דיזנגוף 99", כולל את השירים העבריים שליוו את הסרט, והשני, "דיסקו דיזנגוף 99", שיצא בשפה האנגלית, היה מיועד להפצה בשוק התקליטים העולמי.[9][10] באותה שנה הוא גם ניגן באלבומו של בשן - "איתך הלילה".

בשנת 1980 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם עדנה לב בשיר "הלילות היפים שלנו", אותו הלחין למילים של יגאל בשן ועיבוד של אילן מוכיח, שהגיע למקום השני בתחרות.[11] במצעד הפזמונים השבועי העברי ברשת ג', הגיע השיר למקום החמישי. עוד באותה שנה ניגן באלבומו השני של בני אלבז, "אהבה ראשונה".

בשנת 1981 הוציא את אלבומו האינסטרומנטלי "סטאללה", שכלל מוזיקה אלקטרונית פורצת דרך. באלבום נכללה גם הנעימה "אחרית" שזכתה להצלחה וליוותה את תחזית מזג האוויר במהדורת "מבט לחדשות" של הערוץ הראשון. בהקלטות האלבום השתתפו, נוסף לרודיך שניגן בכל כלי המקלדת, גם מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, ודריו מלכי בתיכנות סינתיסייזר.

ב-1982 הוציאה ירדנה ארזי את אלבום הבכורה שלה "ירדנה ארזי", אותו הפיק מוזיקלית רודיך, ובו בלטו עיבודיו ל"זמנך עבר", "בלי דמעות" ו"אני לא גרטה גרבו".

בשנים שלאחר מכן שיתף פעולה עם להקת הנח"ל, בין השאר עם עיבודים או לחנים לשירים כמו "אמן אמן" ו"התחדשות אחרת".

ב-1984 הפיק מוזיקלית והיה אחראי לעיבודים של הערב "חופים" - שציין את חזרתו לארץ של המלחין נחום היימן משהות ארוכה בחו"ל. בערב, שכלל אוסף משיריו הוותיקים לצד חדשים של היימן, לקחה חלק "להקת חופים", שהורכבה מארבעה זמרים צעירים: חני ליבנה, משה דץ, ליזה לנג ומאיר בנאי.[12] שיתוף פעולה זה הוביל באותה שנה להפקת אלבום הבכורה של בנאי, בו גם עיבד את כל השירים, הלחין את השיר "זה חלום", והלחין במשותף עם בנאי את השיר "בתוך הכלוב".

ב-1985 יצא אלבומה של עפרה חזה "אדמה", לו הפיק רודיך ארבעה שירים, ובו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"מישהו הולך תמיד איתי".

ב-1985 הוציא רודיך אלבום משותף עם יורם טהרלב - "גיל האהבה", בו הלחין משיריו של הפזמונאי.[13]

ב-1986 הלחין 2 שירים, עיבד והפיק מוזיקלית את כל שירי אלבומו של ששי קשת "אל תמהר". עוד באותה שנה הלחין ועיבד את המוזיקה לפסקול הסרט הקרב על הוועד בהשתתפות חברי הגשש החיוור.

בתחילת 1987 יצא אלבומו השני, "מנטרה", שכלל קטעים של רודיך מפסקולי סרטים, תוכניות טלוויזיה ומחזות[14][15]

בשנת 1988 הלחין ועיבד מוזיקלית את אלבומה של לאה לופטין "קו הטירוף", כשם שיר הנושא שאת מילותיו כתב שמוליק קלוסקי.

ב-1989 עיבד 2 שירים לאלבום האוסף של ירדנה ארזי - "תחנה בזמן: "כאבים רחוקים", ו"האיש מן החלום".

ב-1990 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומה של אילנה אביטל "ילד המחר", ממנו הצליחו במצעד הפזמונים של רשת ג' שיר הנושא, ובמיוחד "טוב שבאתם" (מקום 5 במצעד הפזמונים תש"ן, 1990), שהוקדש לעולים מברית המועצות.[16]

ב-1991 כתב והלחין את השיר "ילד" ששרה אשתו לאה לופטין לאלבומה השני, השיר עצמו הצליח.

בשנת 1993 הוציא רודיך את האלבום "טייפון".[17]

בשנת 1997 הוציא את האלבום "שמע ישראל - פרויקט החזנות", שכלל קטעי חזנות יהודית ישנה בשילוב עם מוזיקת עולם ואמביינט אלקטרוני. כל הלחנים, ההפקה והעיבודים באלבום היו של רודיך עצמו, שלמעשה לקח את קטעי החזנות הקלאסיים והוריד מהם את הליווי מההקלטות המקוריות שלהם. מתוך האלבום יצא בתקליט שדרים הקטע "אבינו מלכנו" שהושמע בתחנות הרדיו.[18][19]

בשנת 2010 השתתף רודיך במופע "שיעור מולדת", שנערך במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון, בו הופיעו על במה אחת מוזיקאים וזמרים-יוצרים שיצאו מהעיר חולון.[20] רודיך פתח את הערב בקטע "אחרית", מתוך אלבומו הראשון "סטאללה".[21]

בשנת 2018, לרגל יום הולדתו התשעים של האדמו"ר מליובאוויטש, הלחין רודיך מחדש מנגינה למילים של "מעט אור דוחה הרבה חושך". הזמר יעקב זינגבוים, שהוא צאצא של הבעל שם טוב, הקליט את השיר שיצא כסינגל. [22]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה פעמיים בפרס האוסקר הישראלי:

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודיך היה נשוי פעמיים ונולדו לו חמישה ילדים, שניים מהם מנישואיו לזמרת לאה לופטין.[23], בת נוספת מבת זוגו דלית כהנא ושניים נוספים מאשתו השנייה. בנו הבכור נפטר ב-2012, בגיל 24, ממחלת הסרטן.[24]

רודיך נפטר ב-5 בפברואר 2019 מדום לב, בביתו שביפו בגיל 65,[25] ונטמן בבית העלמין בקיבוץ אפיקים, ליד בנו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטאללה (הד ארצי, 1981)
  • גיל האהבה (ישראדיסק, 1985)
  • מנטרה (1987)
  • טייפון (הד ארצי, 1993)
  • שמע ישראל (1997)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע מאתר geni.com
  2. ^ סרטונים אבא רודיך זצ"ל ובנו אריק רודיך בהופעה, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ "סיפורה של להקה", באתר שרים במדים
  4. ^ הביטלס הם התנ"ך שלי, מעריב, 26 באוקטובר 1978
  5. ^ IA logo.png ביוגרפיה של אריק רודיך, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  6. ^ ישבתי על הפנדר, באתר פזמונט
  7. ^ עליזה ולך, נואייבה סטוק, דבר, 29 בספטמבר 1977
  8. ^ סרטונים מתי כספי ויהודית רביץ - חגיגה בנואיבה, סרטון באתר יוטיוב
  9. ^ מוזיקה מקורית לדיזנגוף 99, מעריב, 3 במאי 1979
  10. ^ יואב קוטנר, תקליטים ישראליים | "דיזנגוף 99", "דיסקו דיזנגוף 99", מעריב, 21 ביוני 1979
  11. ^ סמדר שיר, מאחורי הקלעים של הפסטיוואל, מעריב, 3 באפריל 1980
  12. ^ יוסי חרסונסקי, עוד חוזר הניגון, מעריב, 23 בפברואר 1984
  13. ^ יורם טהרלב, אריק רודיך – גיל האהבה (1985), באתר סטריאו ומונו
  14. ^ אריק רודיך – מנטרה (1987), באתר סטריאו ומונו
  15. ^ המנטרה של אריק רודיך, מעריב, 17 באפריל 1987
  16. ^ טוב שבאתם, באתר פזמונט
  17. ^ אריק רודיך – טייפון (1993), באתר סטריאו ומונו
  18. ^ סרטונים אריק רודיך אבינו מלכנו, סרטון באתר יוטיוב
  19. ^ אריק רודיך – שמע ישראל (1997), באתר סטריאו ומונו
  20. ^ בועז כהן, איך הפכה חולון ליצרנית המוזיקאים של ישראל?, באתר nrg‏, 27 במרץ 2010
  21. ^ תימורה לסינגר, כולם יצאו מחולון, באתר ynet, 04 באפריל 2010
  22. ^ "מעט אור דוחה הרבה חושך" בגרסת יעקב זינגבוים, באתר PR Center
  23. ^ פוסט, בדף הפייסבוק של להיטון
  24. ^ פוסט, בדף הפייסבוק של מעיין רודיך
  25. ^ וואלה! תרבות‏, המוזיקאי הישראלי אריק רודיך הלך לעולמו בגיל 65, באתר וואלה! NEWS‏, 05 בפברואר 2019