אריק רודיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק רודיך
אין תמונה חופשית
לידה 1954 (בן 65 בערך)
חולון
שנות פעילות 1970–היום
עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק רודיך (נולד ב-22 בינואר 1954) הוא מוזיקאי ישראלי. החל את דרכו המקצועית בתחילת שנות ה-70 ובמהלך הקריירה שלו הוציא מספר אלבומים, בהם יצירות אישיות בעיקר בתחום המוזיקה האלקטרונית. בנוסף לכך עבד עם אמנים רבים כמלחין, מעבד מוזיקלי, מפיק ונגן פסנתר, קלידים וסינתיסייזר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודיך נולד בחולון, לאב שהיה מורה לגיטרה וכינור. בגיל חמש הוא החל לנגן על פסנתר ובהמשך שר במקהלת צדיקוב. הוא שירת בלהקת הנח"ל כפסנתרן בשנות השבעים של המאה ה-20, לצד עם יהודה עדר, מיקי קם, איתן גדרון ואסתר שמיר. לאחר שחרורו הוא למד הרמוניה וקומפוזיציה ובטיולו בארצות הברית הושפע מסגנון הפאנקי[1].

בשנת 1977 כבר נמנה בכתבה בעיתון "דבר" בין מיטב אמני הפופ הישראלי[2]. ב-1978 יצא להיטו הראשון "ישבתי על הפנדר" (מילים: רוני בראון) שזכה להצלחה מינורית, ב-1979 הלחין רודיך את שיר הנושא של הסרט "דיזנגוף 99" - "דיזנגוף אצלי בלב" שביצע יגאל בשן, וניגן באלבומו של האחרון שיצא באותה שנה - "איתך הלילה".

בשנת 1980 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון עם עדנה לב בשיר "הלילות היפים שלנו" שזכה במקום השני בתחרות, וגם הצליח במצעד הפזמונים השבועי העברי ברשת ג' שם הגיע למקום ה-5. עוד באותה שנה ניגן באלבומו השני של בני אלבז "אהבה ראשונה".

בשנת 1981 הוציא את אלבומו האינסטרומנטלי "סטאללה". באלבום זה, שכלל מוזיקה אלקטרונית פורצת דרך. באלבום נכללה גם הנעימה "אחרית" שזכתה להצלחה וליוותה את תחזית מזג האוויר במהדורת "מבט לחדשות" של הערוץ הראשון. בהקלטות האלבום השתתפו נוסף לרודיך שניגן בכל כלי המקלדת, גם מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, ודריו מלכי בתיכנות סינתיסייזר.

ב-1982 יצא אלבום הבכורה של ירדנה ארזי, אותו הפיק מוזיקלית רודיך, ובו בלטו עיבודיו ל"זמנך עבר", "בלי דמעות" ו"אני לא גרטה גרבו".

בשנת 1983 קיבל רודיך את פרס האוסקר הישראלי עבור המוזיקה שיצר לסרט "נגוע" אותו ביים עמוס גוטמן. בשנים שלאחר מכן שיתף פעולה עם להקת הנח"ל, בין השאר עם עיבודים או לחנים לשירים כמו "אמן אמן" ו"התחדשות אחרת".

ב-1985 יצא אלבומה של עפרה חזה "אדמה" לו הפיק רודיך 4 שירים, ובו בלטו עיבודיו לשיר הנושא ול"מישהו הולך תמיד איתי".

ב-1986 הוציא אלבום משותף עם יורם טהרלב - "גיל האהבה", בו הלחין משיריו של הפזמונאי.

בתחילת 1987 יצא אלבומו השני[3].

בשנת 1988 הלחין רודיך ועיבד מוזיקלית את אלבומה של לאה לופטין "קו הטירוף". באותה שנה זכה שוב בפרס האוסקר הישראלי עבור המוזיקה שהלחין לסרטו של יואל שרון "בצילו של הלם קרב".

ב-1991 כתב והלחין את השיר "ילד" ששרה אשתו לאה לופטין לאלבומה השני, השיר עצמו הצליח.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטאללה (הד ארצי, 1981)
  • גיל האהבה (ישראדיסק, 1986)
  • מנטרה (1987)
  • טייפון (הד ארצי, 1997)
  • שמע ישראל (1997)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביטלס הם התנ"ך שלי, מעריב, 26 באוקטובר 1978
  2. ^ עליזה ולך, נואייבה סטוק, דבר, 29 בספטמבר 1977
  3. ^ המנטרה של אריק רודיך, מעריב, 17 באפריל 1987