ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
PikiWiki Israel 964 Metzudat Zeev מצודת זאב בית זבוטינסקי.jpg
מבנה מצודת זאב בתל אביב בו שוכן הארכיון
מידע
סוג ארכיון
מיקום תל אביב-יפו, ישראלישראלישראל
מייסדים יוסף פעמוני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′23″N 34°46′30″E / 32.07291667°N 34.77494444°E / 32.07291667; 34.77494444 קואורדינטות: 32°04′23″N 34°46′30″E / 32.07291667°N 34.77494444°E / 32.07291667; 34.77494444 
דף הבית
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל שוכן במכון ז'בוטינסקי ברחוב המלך ג'ורג' 38, בתל אביב. בו נשמרים מסמכים, תמונות ופריטי אמנות הקשורים לציונות הרוויזיוניסטית לפלגיה ולתולדותיה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר יוסף פעמוני ליד שולחן עבודתו בקופת חולים לאומית (בסביבות 1950)

הוקם בשנות השלושים של המאה ה-20, על ידי ד"ר יוסף פעמוני; תחילה בדירתו הפרטית ואחר כך הועבר אל משרדי "קופת חולים לאומית".

בשנת 1938, בעקבות חיפושי הבולשת הבריטית אחר חשודים בהשתייכות לאצ"ל והעלאתו לגרדום של שלמה בן יוסף, הופסק איסוף החומר וסידורו במשרדי קופת החולים. פעילות הארכיון חודשה בשנת 1940 עם הפסקת פעילות האצ"ל נגד הבריטים בפרוץ מלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו אל הארכיון מסמכים הקשורים בפעילות תנועת הנוער בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית באירופה. ד"ר יוסף פעמוני איתר חומרים רבים; בין השאר, כאשר השתתף בקונגרס הציוני ה-22, נפגש עם נציגי התנועה הרוויזיוניסטית ברחבי תבל, וביקש מהם למסור ל"מוזיאון בית"ר" פרסומים, תצלומים ומסמכים על פעילותם. באותה עת הופקד ארכיונו האישי של זאב ז'בוטינסקי על ידי משפחתו. בשנת 1947, זמן קצר לפני שתנועת בית"ר הוכרזה על ידי ממשלת המנדט הבריטי כתנועה בלתי חוקית, שונה שמו מ"מוזיאון בית"ר" ל"מכון ז'בוטינסקי".

לאחר הקמת המדינה הכין ד"ר פעמוני תוכנית אב לקליטת החומר הארכיוני והצגתו לקהל המבקרים. הארכיון החל לשמש גם כארכיון של תנועת החרות ולאחר מכן של המפלגות שבהן נטמעה, גח"ל והליכוד. בשנת 1958 הארכיון קיבל מעמד "ארכיון ציבורי", על פי חוק הארכיונים. בשנת 1964, לפי בקשת הנהלת המכון, הגיש ההיסטוריון פרופ' דניאל קארפי הצעה לארגון החומר הארכיוני וסידורו על פי העקרונות של מקצוע הארכיונאות. פסח גני, שהתמנה לתפקיד מנהל הארכיון לאחר פטירתו של ד"ר פעמוני, יישם את התוכנית והמשיך בפיתוח הארכיון. הארכיון עבר לבניין "מצודת זאב" לאחר הקמתו. בשנת 1990, עם פרישתו של פסח גני, עבר התפקיד לידי אמירה שטרן, והוחל בתהליך מחשוב ודיגיטציה של הארכיון.

פריטים ותכנים בארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארכיון שמורים 406 ארכיונים אישיים של זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה וכ-215 ארכיונים מוסדיים. ארגונים ומוסדות שהפקידו בארכיון הם: "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" (הצה"ר), "ההסתדרות הציונית החדשה" (הצ"ח), תנועת הנוער בית"ר וסניפיה בישראל ובעולם, תנועת העבודה הלאומית, קרן תל חי, ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, הוועד לשחרור האומה), תנועת החרות, גח"ל והליכוד, ארכיונים ואוספים של הארגונים ניל"י, ברית הבריונים, האצ"ל ולח"י, וכן מסמכים הקשורים ל"עליה ב'", לעולי הגרדום, לאנשי המחתרות גולי אפריקה ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים מיליוני פריטים במדיה מגוונת: כתבי יד, יצירות אמנות (ציור, פיסול) מקוריות ומשועתקות, דברי דפוס (במכונת כתיבה, שיכפול ומכונות דפוס): מכתבים, עיתונים וספרים וסרטי הקלטות שמע ווידאו, ובסוגות רבות: תצלומים (כ-35,000), דגלים, סמלים, כרזות, בולים וגלויות.

רוב הפריטים הנשמרים במכון: כתבי יד ותמונות, נרשמו במאגר הממוחשב שלו, ומאותרים באמצעות מנגנון חיפוש, חלק ניכר מהם נסרק וניתן לצפות בו באתר מכון ז'בוטינסקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]