סן אנדרס ופרובידנסיה
| |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | האזור הקריבי | ||
| מושל | רונלד האוזני ג'לר | ||
| רשות מחוקקת |
departmental assembly of the archipelago of Saint Andréws, Providence and Saint Catalina  | ||
| בירת המחוז |
סן אנדרס | ||
| תאריך ייסוד |
1991 | ||
| שטח | 52.5 קמ"ר | ||
| גובה | 37 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 63,692 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 1,400 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 12°33′0″N 81°43′0″W / 12.55000°N 81.71667°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| www.sanandres.gov.co | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת סן אנדרס ופרובידנסיה רגילה) | |||
  | |||
סן אנדרס ופרובידנסיה (רשמית: ארכיפלג סן אנדרס, פרובידנסיה וסנטה קטלינה; בספרדית: Archipiélago de San Andrés, Providencia y Santa Catalina) הוא מחוז של קולומביה, המורכב מקבוצת איים בים הקריבי, כ-220 ק"מ מזרחה לחופי ניקרגואה וכ-775 ק"מ צפונית מערבית לחופי קולומביה.
סן אנדרס ופרובידנסיה הם שני האיים המרכזיים בקבוצה, ומלבדם נכללים בה מספר איונים הסמוכים אליהם וכן שמונה אטולים. השטח הכולל הוא כ-52 קמ"ר, והאוכלוסייה מונה כ-60,000 תושבים.
ניקרגואה תובעת בעלות על איי סן אנדרס ופרובידנסיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי פרובידנסיה יושב בשנת 1630 על ידי פוריטנים מאנגליה. הם הקימו במקום מושבת עבדים וגם נהלו פריבטיר, דבר שהביא לכיבוש האי על ידי הספרדים ב-1641. ניסיונות של אנגליה לכבוש חזרה את האי לא צלחו עד שלקראת סוף שנת 1665 הוביל הנרי מורגן כוח של פיראטים אנגלים שכבש את האי פרובידנסיה ביחד עם סנטה קטלינה. כוח הפיראטים הרס את רוב המבצרים הספרדים שנבנו באי והקים בפרובידנסיה עיירה פיראטית. פרובידנסיה חזרה במהרה לשליטה של הספרדים אולם נכבשה שוב על ידי הנרי מורגן ב-15 בדצמבר 1670 ונשארה בשליטה של הפיראטים האנגלים עד 1689 עת הועברה על ידי אנגליה לשליטה ספרדית. מאז, התושבים באיים היו בעיקר פרוטסטנטים וניסיונות להעביר אותם לקתוליות לא צלחו[1].
ב-4 ביולי 1818 נכבשה פרובידנסיה על ידי לואיס מישל אאורי הצרפתי, והוא השתמש באי כבסיס במהלכיו להביא לעצמאות של מרכז אמריקה. לאחר שהקולוניות הספרדיות במרכז אמריקה השיגו עצמאות, החליטו תושבי סן אנדרס ופרובידנסיה להצטרף מרצונם לרפובליקת קולומביה הגדולה. תביעות של הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה, ולאחר התפרקותה על ידי ניקרגואה, לשליטה באי לא צלחו והאיים נשארו בשליטת רפובליקת קולומביה הגדולה ולאחר התפרקותה בידי קולומביה. בקולומביה, הוכללו סן אנדרס ופרובידנסיה לסירוגין במדינות ריואצ'ה, מגדלנה ובוליבר. בשנת 1844 נעשה ניסיון להפוך את האיים לאזור מיוחד בשליטה פדרלית, אך הניסיון נדחה על ידי הקונגרס של קולומביה[2]. אך בין השנים 1866–1872 הם הועברו על ידי מדינת בוליבר אשר ביקשה להיפטר מהאיים שהיו אזור שומם ונטל על קופת המדינה, לידי השלטון הפדרלי[3].
בשנת 1928 נחתם הסכם בין ניקרגואה וקולומביה המשאיר את האיים בשליטת האחרונה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית "סיפלאוור" (Seaflower), הממוקמת בתחומי הארכיפלג.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סן אנדרס ופרובידנסיה- מריאט כהן, האי סאן אנדרס, קולומביה: עוגות בננה, נענועי ישבן וים מהפנט, באתר וואלה!, 15 באפריל 2018
- סן אנדרס ופרובידנסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jane M. Rausch, Colombia: territorial rule and the Llanos frontier, University Press of Florida, 1999, page 9
- ^ Jane M. Rausch, Colombia: territorial rule and the Llanos frontier, University Press of Florida, 1999, page 10
- ^ Jane M. Rausch, Colombia: territorial rule and the Llanos frontier, University Press of Florida, 1999, page 12
- ^ UNESCO, MAB Biosphere Reserves Directory, Biosphere Reserve Information – Colombia, SEAFLOWER
| מחוזות קולומביה | ||
|---|---|---|
| מחוז הבירה | בוגוטה | 
|
| מחוזות | אטלאנטיקו • אמסונאס • אנטיוקיה • אראוקה • בויאקה • בוליבר • גואאיניה • גואביארה • ואופס • ואיה דל קאוקה • וילה • ויצ'דה • טולימה • לה גואחירה • מגדלנה • מטה • נורטה דה סנטנדר • נריניו • סוקרה • סן אנדרס ופרובידנסיה • סנטנדר • ססאר • פוטומאיו • צ'וקו • קאוקה • קונדינמרקה • קורדובה • קינדיו • קלדס • קסנרה • קקטה • ריסרלדה | |
