ארכיפלג צ'גוס

ארכיפלג צ'גוס
Chagos Archipelago
DG Ariel Plantation.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס ההודי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 6°17′00″S 72°05′00″E / 6.2833333333333°S 72.083333333333°E / -6.2833333333333; 72.083333333333
שטח 63.2 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 3,000 (נכון ל־2014)
אזור זמן UTC +6
עיר ראשית דייגו גרסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת האוקיינוס ההודי רגילה)
Indian Ocean laea location map.svg
 
ארכיפלג צ'גוס
ארכיפלג צ'גוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארכיפלג צ'אגוס הוא ארכיפלג בן 60 איים המחולקים ל-7 אטולים מרכזיים, בהם: אטול איי אגמוט, אטול איי סולומון, אטול פרוס באנוס והאטול הגדול ביותר דייגו גרסיה. האיים נמצאים בשליטת הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי ולמעשה מהווים את הארכיפלג היחיד בה, לאחר ששליטתה באיים אחרים הסתיימה.[1]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים איי האוקיינוס ההודי נחקרו, אך האיים של צ'אגוס לא יושבו עד למאה ה-18. במאה ה-18, הצרפתים יישבו את האיים דייגו גרסיה, איי סלומון ואת אטול פרוס בנוס בעבדים שהובאו מאפריקה וממדגסקר כדי לפתוח מפעל לייצור שמן קוקוס מהעצים שרווחו באיים. השמן שימש כדלק לתעשייה וגם כחומר גלם לייצור סבונים, אשר יוצרו במאוריציוס ויוצאו לנתיבי סחר רבים. חלק מן העבדים עבדו במטלות הקשורות לייצור שמן הקוקוס. מטלות כמו איסוף אגוזי קוקוס ועיבודם. חלק נוסף עסקו בדיג, בנייה וחקלאות כדי לספק מצרכים לקיום יום יומי באי. בתחילת המאה ה-19, במהלך מלחמות נפוליאון, עברו האיים לשליטה בריטית.

הרכב האוכלוסייה ואורח החיים לא השתנו בעיקרם עד לשנים 1964–1973. בתקופת המלחמה הקרה, הודות למיקומם האסטרטגי של האיים ובזכות מפרציהם הטבעיים, החליטו האמריקאים ובריטניה לבנות בסיס צבאי באי המרכזי דייגו גרסיה. משהחלה בניית הבסיס הצבאי, העבירו הבריטים את התושבים, כ-1,500 עד 2,000 במספר, מהאי דייגו גרסיה לאיים אחרים באוקיינוס ההודי, למאוריציוס ולאיי סיישל.[2]

מחלוקת הריבונות על האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קבלת העצמאות של מאוריציוס (בשנת 1968), הבריטים ביקשו לשמור בידם את השליטה בארכיפלג צ'אגוס. לפיכך, בשנת 1965 הם הפרידו את ארכיפלג צ'אגוס משטח מאוריציוס. בשנת 2016 הודיעה הממלכה המאוחדת על המשך איסור החזרה לתושבי האי דייגו גרסיה שהוגלו ועל כך שהיא אינה מוכנה להעניק לאי ריבונות או להעבירו לריבונות מאוריציוס, ואינה מוכנה לנטוש את הבסיס הצבאי.[3] התעקשות הממלכה המאוחדת על המשך השליטה באיים מבוססת על מספר טיעונים: ראשית, לפי הממלכה המאוחדת, האי הוא כלי הגנתי אסטרטגי וחלק בלתי נפרד מההגנה על הממלכה המאוחדת וידידותיה וכמובן שמאוריציוס היא אחת מהן.[4] שנית, הממלכה המאוחדת התחייבה כי ברגע שלא יהיה צורך אסטרטגי הגנתי באי, הממלכה תעבירו מידית לידי מאוריציוס, אך כיום האי הוא עדיין מוצב הגנתי אסטרטגי וחשוב.[5] ממשלת מאוריציוס, מצידה, נאבקת על קבלת שליטה באיים. בזכות לחץ דיפלומטי של ממשלת מאוריציוס, ב-2017 האספה הכללית של האו"ם החליטה ברוב קולות לעלות את הדיון לגבי סכסוך הריבונות בארכיפלג צ'אגוס לידי בית המשפט הבין לאומי.

בפברואר 2019 בית המשפט הבין לאומי קבע כי הממלכה המאוחדת נקטה באמצעים לא חוקיים בכך שהגלתה תושבים (למרות שהתושבים היו צאצאי עבדים שהובאו לאי על ידי צרפת ולא תושבים אוטוכתוניים) ולאחר מכן לקחה חזקה על הארכיפלג.[6] בית המשפט המליץ לממלכה המאוחדת לסגור בהקדם את הבסיס הצבאי הממוקם באי דייגו גרסיה ולהשיב את הארכיפלג לחזקת מאוריציוס. הממלכה המאוחדת מסרבת בכל תוקף לקבל את פסיקתו, ואינה מחויבת לכך.[7]

במאי 2019, ברוב של 116 כנגד שש, החליטה האספה הכללית של האו"ם כי יש ליישם את קביעת בין הדין הבינלאומי, ולפיכך, על הממלכה המאוחדת לעמוד בתוכנית בת ששה חודשים שבה יעבירו למאוריציוס את הריבונות על האי. ארצות הברית, הונגריה, אוסטרליה, המלדיביים וישראל הצביעו נגד התוכנית, 56 מדינות נמנעו.[8]

נכון לנובמבר 2019, איי צ'אגוס הינם המעוז הקולוניאלי האחרון של הממלכה המאוחדת באפריקה. ממשלת מאוריציוס הקצתה כסף ומשאבים כדי לקבל לחזקתה את האיים, ומשרד הדואר אפילו הכין בולים מיוחדים לצורך הנושא. בהמשך, בפברואר 2022, משלחת ממאוריציוס הניפה את דגל מאוריציוס בארכיפלג[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארכיפלג צ'גוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ South Asia :: British Indian Ocean Territory — The World Factbook - Central Intelligence Agency, www.cia.gov
  2. ^ Time for UK to leave Chagos archipelago, www.realclearworld.com
  3. ^ Bowcott, Owen (2016-11-16). "Chagos islanders cannot return home, UK Foreign Office confirms". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-18.
  4. ^ Elena Katselli, Britain’s refusal to hand back Chagos Islands has echoes of colonial-era arrogance, Quartz Africa (באנגלית)
  5. ^ ARBITRATION UNDER ANNEX VII OF THE 1982 UNITED NATIONS CONVENTION ON THE LAW OF THE SEA REPUBLIC OF MAURITIUS v. UNITED KINGDOM OF GREAT BRITAIN AND NORTHERN IRELAND
  6. ^ LEGAL CONSEQUENCES OF THE SEPARATION OF THE CHAGOS ARCHIPELAGO FROM MAURITIUS IN 1965 (ארכיון)
  7. ^ Jean Shaoul, Britain rejects International Court of Justice order to return Chagos Islands to Mauritius, www.wsws.org (באנגלית)
  8. ^ Bowcott, Owen; Borger, Julian (2019-05-22). "UK suffers crushing defeat in UN vote on Chagos Islands". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-18.
  9. ^ "Chagos Islands: Mauritian flag raised on British-controlled islands". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-02-14. נבדק ב-2022-02-15.