ארם אנדוניאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארם אנדוניאן
אין תמונה חופשית
לידה 1875
ביוגלו, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1951 (בגיל 76 בערך)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
עיסוק היסטוריון, עיתונאי, פובליציסט, סופר, איש ציבור, שרטט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארם אנדוניאןארמנית: Արամ Անտոնեան;‏ 185323 בדצמבר 1952) היה עיתונאי, היסטוריון וסופר ארמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדוניאן נולד בקונסטנטינופול, שם ערך את העיתונים "Luys" (אור), "Dzaghik" (פרח) ו-"Surhandak" (מבשר). לאחר מכן שירת במחלקת הצנזורה הצבאית של האימפריה העות'מאנית. הוא נעצר בהוראת שר הפנים טלעת פאשה בערבו של ה-24 באפריל 1915 ובכך הצטרף למספר הרב של האינטלקטואלים הארמנים שגורשו מהבירה קונסטנטינופול. אנדוניאן גורש לצ'נקירי (אנ'), אולם במחצית הדרך הוחזר לאנקרה וגורש שוב למחנות בראס אל-עין ומסקנה (Meskene). אך אנדוניאן שרד במחתרת בעיר חלב שבסוריה. כאשר כוחות בריטיים כבשו את העיר, בכיר טורקי נמוך-דרג, נעים ביי, שיתף פעולה עם ארם אנדוניאן בפרסום זיכרונותיו – תיאור גירושם של הארמנים. "זיכרונות נעים ביי" פורסמו בשנת 1920, ולפעמים מכונים "מברקי אנדוניאן" או "מברקי טלעת פאשה". המברקים מתיימרים להוות הוכחה ישירה שרצח העם הארמני בשנים 1915–1917 היה מדיניות של הממשלה העות'מאנית. הם הוצגו כהוכחה במשפט של סוגומון טהליריאן.

על פי הפרופסור רוברט מלסון (אנ'), המתמחה ברצח עם, דיווחו של אנדוניאן על הגירושים ורציחות הארמנים שלאחר 1915 הוא מכריע לגבי המחקר של תקופה זו.

בין השנים 1928–1951 ניהל אנדוניאן את ספריית נובאר (Nubarian Library) בפריז, והצליח להחביא ולהציל את רוב האוסף במהלך הכיבוש הגרמני של פריז.

אנדוניאן נפטר בפריז ב-23 בדצמבר 1952.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוגרפיה של אלכסנדר שירוואנזאדה (אנ') (Շիրվանզադէ), קונסטנטינופול, 1911.
  • "ההיסטוריה המאויירת השלמה של המלחמה הבלקנית" (5 כרכים, 1912–1913), יצאה לאור במקור בארמנית (Պատկերազարդ ընդարձակ պատմութիւն Պալքանեան պատերազմին), לאחרונה יצאה לאור מהדורה בטורקית.
  • "באותם ימים חשוכים" (Այն սեւ օրերուն), בוסטון, 1919.
  • "הפשע הגדול" (Մեծ Ոճիրը), בוסטון, 1921.
  • "זיכרונות נעים ביי", לונדון, 1920.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Soulahian-Kuyumjian, Rita. The Survivor: Biography of Aram Andonian. London: Gomidas Institute, June 9, 2010