ארמגדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל מגידו שעל פי האמונה בו יתרחש הארמגדון

ארמגדון הוא נבואה ומקום בברית החדשה, המיוחסים להתכנסות צבאות לקרב אחרית הימים לפני התרחשות יום הדין, שבמהלכו יחרב העולם המוכר כיום. על פי פרשנויות של זרמים מסוימים בנצרות, רק מאמיניו של ישו יישארו בחיים לאחר הארמגדון וימשיכו את מנהגיו ואת דרכו.

המילה "ארמגדון" היא שיבוש יווני של השם "הר מגידו", שהוא למעשה האתר הארכאולוגי תל מגידו בישראל (הבנוי משכבות של התיישבות אנושית לאורך שנים) ולא הר. המונח פורש במגוון רחב של פרשנויות; פשוט כמשמעו (תל מגידו) או כשם סמלי שמתאר מקומות אחרים. "ארמגדון" משמש כיום כמונח גנרי לכל תרחיש של "סוף העולם", כולל השמדת כדור הארץ או הכחדת האנושות. בתאולוגיה האסלאמית, ארמגדון מוזכר בחדית' כ"ארמגדון הגדול ביותר" או אל-מלחמה אל-כוברה (המלחמה הכבירה). מונח זה מקביל למלחמת גוג ומגוג ביהדות. בקרב חלק מן הנוצרים האוונלגיסטים כיום, יש חשיבות מיוחדת לקרב ארמגדון כאירוע שיתרחש בעתיד הקרוב.

תל מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום האירוע של ארמגדון הוא תל מגידו (המכונה בטקסט "הר מגידו") ומקור השם "ארמגדון" בפסוק הבא מתוך חזון יוחנן:

"לְכִּי רוּחוֹת הַשֵּׁדִים הֵנָּה וְהֵן עֹשׂוֹת אוֹתוֹת וְיֹצְאוֹת אֶל־מַלְכֵי אֶרֶץ וְתֵבֵל כֻּלָּהּ לְאָסְפָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל יוֹם אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת׃ הִנְנִי בָא כְּגַּנָּב אַשְׁרֵי הַשֹּׁקֵד וְשֹׁמֵר אֶת־בְּגָדָיו פֶּן־יֵלֵךְ עָרֹם וְרָאוּ אֶת־עֶרְוָתוֹ׃ וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן׃"

הברית החדשה, חזון יוחנן, פרק ט"ז, 16-14

ה"הר" של מגידו, הוא למעשה תל מגידו בעמק יזרעאל בצפון ישראל. אין מדובר באמת בהר אלא תל שפסגתו גבוהה בכ-40–60 מטרים ממישור העמק אשר למרגלותיו. התל נוצר עקב יישובים ומבצרים שנבנו במקום החל מהתקופה הנאוליתית מאלף השביעי לפנה"ס. מגידו היה המיקום של קרבות עתיקים שונים, כולל אחד במאה ה-15 לפנה"ס ואחד ב-609 לפנה"ס.

הבחירה של הברית החדשה בתל מגידו מתבססת ככל הנראה על שני פסוקים במקרא. האחד מספר על מותו של יאשיהו מלך יהודה בקרב בידי פרעה נכה מלך מצרים, כאשר עלה להילחם במלך אשור (מלכים ב כג 29). מותו של השליט האהוד מתואר כטרגי ולכאורה מיותר. אירוע זה נרמז[1] כנראה גם אצל זכריה, המספר על מספד הדדרמון בבקעת מגידון.

אופי האירוע בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנות המוכרת ביותר לאירוע ארמגדון בברית החדשה היא מלחמה כוללת שתתרחש בכל העולם ובה רק המאמינים האמיתיים בישו יזכו להישאר בחיים ולהמשיך את דרכו של ישו. מלחמה זו מקבילה במהותה ומשמעותה למלחמת גוג ומגוג המתוארת ביהדות. רעיון "המלחמה האחרונה" אשר לא ידוע כיצד תתרחש ומי יילחם בה חוזר בדתות רבות כמו האסלאם והדת הנורדית.[2]

חלק מן הנוצרים מאמינים כי ביאתו השנייה של ישו תתרחש בארמגדון ואז יושיע את מאמיניו ברחבי העולם.[3]

לנוצרים שונים יש רעיונות שונים כיצד ומתי הארמגדון יתרחש. לדוגמה, אדוונטיסטים של היום השביעי, מאמינים כי הביאה השנייה וארמגדון הם שמות שונים המתארים את אותו האירוע.

כמרים רבים אומרים שהם יודעים מתי הארמגדון יתרחש,[4] אך אינם מוכנים לספר מתי והיכן יתרחש האירוע שכן הם מאמינים שכדי להינצל מהארמגדון יש צורך בהתנצרות שמקורה באהבה ולא במחויבות או פחד.

בקרב אוונגליסטים נוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמגדון מהווה היבט חשוב בקרב חלק מן האוונגלייסטים הנוצרים בארצות הברית.

אוונגליסטים רבים מסתמכים על כתביו של ג'ון נלסון דרבי שחזה עוד במאה ה-19, כי בני ישראל יתקבצו חזרה אל ארץ ישראל, יקימו בה מדינה, יותקפו וינצלו בסיועו של האל. בהמשך בני ישראל יבחרו מתוכם משיח שקר, שיקים את בית המקדש השלישי, ודבר זה בסופו של דבר יוביל לארמגדון ויום הדין.[5][6]

ב-1988 טען המטיף האוונגליסטי ג'רי פלוול כי ה-14 במאי 1948, היא התאריך החשוב ביותר (מאז תחייתו של ישו) משום שהקמת מדינת ישראל הוא הסימן המובהק ביותר לחזרתו המתקרבת של ישו.[6]

המטיף והמנהיג האוונגליסטי ג'ון הייגי טוען כי אנחנו חיים בתקופת אחרית הימים וזאת לפי פרשנותו לספר יחזקאל, ספר דניאל וחזון יוחנן. לפי הייגי, בשנים הקרובות רוסיה בראשות ולדימיר פוטין תחבור לארצות האסלאם בראשות הפרסים וצבאותיהם יפלשו לישראל במלחמת גוג ומגוג. מתקפה זו תעצר על ידי ה' צבאות. לאחר מכן ימלוך משיח-השקר (האנטיכריסט), שיהיה ראש האיחוד האירופי או ראש האו"ם. לאחר מכן צבאות אירופה יתעמתו עם צבא סין בהר מגידו. ברגע האחרון יגיעו צבאות האל בהנהגת ישו, יחסלו את הרשעים ויפתחו במלכות אלף השנה (המילניום) תחת שלטון ישו מהר הבית.[7][8] הייגי כתב ב-2006 כי "הדו-קרב הגרעיני עם איראן הוא ודאי. המלחמה העצומה במזרח התיכון תאסוף את העולם אל ארמגדון."[9]

אירועים לאחר ארמגדון לפי הנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חזון יוחנן, קרב ארמגדון הוא אחד השלבים באירועי אחרית הימים. אחרי הקרב יתקיימו יום הדין ושלב מלכות שמיים.

בספרות הנוצרית רווחים תיאורי יום הדין, בפרט בבשורה על פי מתי, שם מתואר האל היושב על כיסאו ושולח את ה"כבשים" שמימינו למלכות השמים ואת ה"עיזים" שמשמאלו לעונש נצחי בידי השטן.

לאחר ניצחונו של ישו על האנטיכריסט, תתקיים תחיית המתים לפי האמונה הנוצרית. ישו ישפוט את כל בני האדם, בשיתוף עם המלאך מיכאל שיאחז במאזנים. יישקלו אמונתם הנוצרית ומעשיהם הטובים. ה"צדיקים", שהם לפי האמונה הנוצרית הנוצרים המאמינים, יזכו לחזור לגן העדן ולשהות בו עם ישו, בעוד על ה"רשעים" תיגזר צלייה נצחית באש הגיהנום.[10]

השלב הבא לאחר מכן היא מלכות האל (מלכות שמיים), שבה אלוהים ישלוט על האנושות מירושלים החדשה.

"רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא — אוֹמֵר: "הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם," (חזון יוחנן כ"א 2–3).

ירושלים החדשה מוזכרת גם במגילות מדבר יהודה ב"מגילת ירושלים"[11]

ארמגדון במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2008-2023 נוצרים אוונגליסטים מארצות הברית תמכו משמעותית בישראל והם משקיעים כספים רבים בתמיכה בגורמים פוליטיים שונים. תמיכה זו נשענת על האמונה בארמגדון הקשור לישראל.[12][13] לפי טענת האוונגליסטים חשוב שישראל תשלוט על כל השטח ועל ירושלים על מנת לקדם את הארמגדון.[13]

ארמגדון בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות כיום, המונח "אמרגדון" הוא כינוי לאסון גדול שעלול להתרחש בעתיד הלא ידוע וישמיד חלק ניכר מהאנושות או את כולה, ללא קשר לתאולוגיה נוצרית. מונח זה דומה למונח אפוקליפסה שגם הוא עבר אימוץ אל תרבות הכללית.

קיימות מספר תפיסות לגבי אופיו של אסון אפשרי כזה: מלחמה גרעינית, שינוי אקלים, רעידת אדמה אשר תהרוס יישובים וערים שונות, מטאוריט שיפגע בכדור הארץ, יגרום לעידן קרח שישפיע על הסביבה ויגרום לפגיעה בשרשרת המזון העולמית והכללית, התפרצות הרי געש באזורים רבים במקביל וכו'.

דוגמה לכך היא הסרט "ארמגדון" משנת 1998 המתאר פגיעה אפשרית של מטאוריט ענק בכדור הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמגדון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנ"ך מנוקד - זכריה פרק יב, באתר www.mechon-mamre.org
  2. ^ Brandonswanner, Ragnarok and Armageddon, Brandon Swanner, ‏2014-12-19 (באנגלית)
  3. ^ Grace Wyler, This Is Where The Final Battle Of Armageddon Will Be Fought, Business Insider
  4. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Has Time Run Out? : Religion: Some worry Armageddon is near. But most evangelical pastors call the war a prelude, not the 'main event.', Los Angeles Times, ‏1991-02-07 (באנגלית)
  5. ^ קובי ברדה, על ג'ון נלסון דרבי, אבי תאורית הארמאגדון, באתר U.S-ISRAEL POLITICS, ‏2021-06-30
  6. ^ 1 2 תומר פרסיקו, לבנות את המקדש, כדי שיהיה אפשר לטמא אותו, באתר לולאת האל, ‏2013-07-14
  7. ^ http://transcripts.cnn.com/TRANSCRIPTS/0710/12/gb.01.html Honest Questions with John Hagee] - תמלול ראיון של הייגי עם גלן בק באתר CNN, ‏12-10-2007
  8. ^ תומר פרסיקו, טראמפ וירושלים: מנהיגים אוונגליסטים מחכים לקץ, בלוג לולאת אל, ועיתון הארץ, 15/12/2017
  9. ^ תומר פרסיקו, הברית החדשה–ציונות דתית ונצרות אוונגליסטית, בלוג לולאת האל, ועיתון הארץ, 25/05/2018
  10. ^ The Marvelous New World of God’s Making — Watchtower ONLINE LIBRARY, wol.jw.org (באנגלית)
  11. ^ להרחבה ראו מיכאל חיוטין מגילת ירושלים מקומראן, הוצאת בבל, 2003, 298 עמודים.
  12. ^ אתר למנויים בלבד ענת קם, באו לראות מקרוב את הארמגדון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2023
  13. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ג'ודי מלץ, כ-50 מיליון דולר בעשור: מסע אחר הכסף האוונגליסטי בגדה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2018