ארמון הסובייטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארמון הסובייטים
הדמיה של ארמון הסובייטים
הדמיה של ארמון הסובייטים
מידע על המבנה
סוג proposed building or structure, מבנה שלא הושלם, מבנה לשעבר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, מוסקבה
התחלת הבנייה 1937
סיום הבנייה מעולם לא הושלם
גובה 415 מטרים (עד גג הבניין)
495 מטרים (כולל הפסל בראשו) מטר
קומות 100 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל בוריס יופן, ולדימיר שצ'וקו
בעלים הסובייט העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש הסובייט העליון
קואורדינטות 55°44′41″N 37°36′21″E / 55.74472°N 37.60583°E / 55.74472; 37.60583
(למפת מוסקבה רגילה)
Msk blank.svg
 
ארמון הסובייטים
ארמון הסובייטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארמון הסובייטיםרוסית: Дворец Советов) היה פרויקט לבניית מרכז מנהלי ואולם קונגרסים במוסקבה, רוסיה, בסמוך לקרמלין. על השטח שיועד לכך ניצבה קתדרלת ישו המושיע, שנהרסה בשנת 1931 לטובת הקמתו. עם ההכרזה על הקמתו נפתחה תחרות אדריכלית בה השתתפו מספר הצעות לעיצוב הבניין. התחרות התקיימה בין השנים 1931–1933 ונבחרה הצעתו של בוריס יופן, אדריכל סובייטי יהודי, שהציע עיצוב בסגנון ניאוקלאסי. בנייתו החלה בשנת 1937 והופסקה עם תחילתו של מבצע ברברוסה. בין השנים 19411942 פורק שלד הפלדה שלו ושימש לבניית ביצורים וגשרים כחלק מהמאמץ המלחמתי. מאז בנייתו מעולם לא המשיכה. אם בניית הבניין הייתה מושלמת הוא היה מעפיל על בניין אמפייר סטייט וזוכה לתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" באותה תקופה.

בשנת 1935 הוקמה תחנת רכבת תחתית בסמוך שנקראה "תחנת ארמון הסובייטים". בשנת 1957, שונה שמה לקרוֹפוֹטקינסְקָיַה.

בשנת 1958, יסודותיו הומרו לתמיכת בריכת מוסקבה, בריכת השחייה הפתוחה הגדולה בעולם.

בין השנים 19952000 נבנתה מחדש קתדרלת ישו המושיע.[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pioneers of Soviet Architecture: The Search for New Solutions in the 1920s and 1930s, by Selim Khan-Magomedov, Thames and Hudson Ltd, ISBN 978-0-500-34102-5 (Complete Russian edition: Russian: С.О.Хан-Магометов. «Архитектура Советского авангарда», Москва, Стройиздат, 1996, 2001)
  • Architecture of The Stalin Era, by Alexei Tarkhanov (Collaborator), Sergei Kavtaradze (Collaborator), Mikhail Anikst (Designer), 1992, ISBN 978-0-8478-1473-2
  • Architecture in the Age of Stalin: Culture Two, by Vladimir Paperny (Author), John Hill (Translator), Roann Barris (Translator), 2002, ISBN 978-0-521-45119-2
  • The Edifice Complex: How the Rich and Powerful Shape the World, by Deyan Sudjic, 2004, ISBN 978-1-59420-068-7

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון הסובייטים בוויקישיתוף

פרויקטי האדריכלות הסטליניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים דומים שהוזמנו על ידי אדולף היטלר לרייך השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]