ארמון נרישקין-שובאלוב

ארמון נרישקין-שובאלוב
מידע כללי
סוג ארמון, סימן נוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – העשור של 1790
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־90 של המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°56′05″N 30°20′35″E / 59.934694444444°N 30.343083333333°E / 59.934694444444; 30.343083333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מדרגות המבואה

ארמון נרישקין-שובאלוברוסית: Дворец Нарышкиных-Шуваловых) הוא מבנה מהמאה התשע עשרה בסנקט פטרבורג, הממוקם בפינה שבין גדות הפונטנקה 21, לרחוב האיטלקי 39. המבנה בנוי בסגנון נאו-קלאסי והוא טיפוסי לאדריכלות האקלקטית (שילוב של אלמנטים מאדריכלות הקלאסיציזם והנאו-רנסאנס).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לבניית הארמון נהגה בסוף המאה ה-18 על ידי הרוזן וורונצוב שהפקיד את המלאכה בידי האדריכל האיטלקי, ג'קומו קברנגי.[1]

בשנת 1799 הארמון עבר לבעלותה של הרוזנת מריה נרישקינה ובעלה גדש את הארמון בחפצי מותרות כגון פסלי שיש, מטבעות עתיקים, כלי נשק, יצירות אמנות.[1] הארמון אירח נשפים רבים והנשף המפורסם ביותר שהתקיים בו היה לכבוד יום הולדתו של יורש העצר, לימים הצאר אלכסנדר השני, ב-29 באפריל 1834.[1]

הארמון במתכונתו הנוכחית נבנה במספר שלבים. החלק השמאלי של הבניין נבנה בשנות 1780 על פי פרויקט של אדריכל לא ידוע. החזית הימנית של הבית הישן נבנתה בשנים 1821–1822 על ידי הבעלים החדשים של הארמון, דמיטרי נרישקין (כנראה על פי פרויקט של קארלו רוסי).

עמנואל נרישקין מכר את הארמון לבן דודו לב נרישקין, שמימן שחזור החלל הפנימי (בפרויקט של האדריכל ברנרד דה סימון), בשנים 18441849 נערך שיפוץ מקיף נוסף בניהול האדריכל ניקולאי יפימוב.[1]

מאז 1846, הארמון היה בבעלותה של סופיה נרישקינה ובעלה פיוטר שובאלוב, ולאחר מכן בנם וכלתו. בשנת 1914 שימש הארמון כבית חולים צבאי.

לאחר מהפכת אוקטובר ועד 1925 הארמון הולאם והפך למוזיאון. בשנים 19191925 שכן בו מוזיאון לחיים האריסטוקרטיים. אחר כך פעלו בו בית דפוס ומכון לעיצוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בזמן המצור על לנינגרד, ניזוק הארמון באורח קשה ביותר ואגפים שלמים נהרסו כליל.[1]

אחרי 1965 שימש כבית השלום והידידות עם עמי מדינות זרות.[2]

בשנת 2006 נרכש המבנה על ידי האוליגרך ויקטור וקסלברג שמימן בו שיפוץ ושחזור כללי שנועד להשיב לארמון את מראהו המפואר מתקופת המאה ה-19.[1]

ב-19 בנובמבר 2013, לאחר שבע שנות שיפוץ, נפתח רשמית מוזיאון פברז'ה, שהיה למוזיאון הפרטי הראשון ברוסיה בעל חשיבות פדרלית. המוזיאון מציג את ביצי הפברז'ה בטרקלין הכחול של הארמון.[3] בחדרים אחרים, מוצגים אוספי פורצלן, אמייל, אבני גילוף, תכשיטים, סמלים רוסים, ציורים, כלי כסף ופריטים יקרים אחרים.[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 מוזיאון פברז'ה – סנקט פטרבורג, רוסיה בבלוג חכמות בנתה ביתה
  2. ^ С. В. Боглачев Шуваловых (Нарышкиных) дворец
  3. ^ "В музее Фаберже в Петербурге покажут тысячи предметов старины".
  4. ^ Ирина Осипова. Новые русские музеи|Фаберже и русские ювелиры в воссозданных интерьерах // Эксперт. — М., 2014. — № 29. — С. 67-68.