ארמון תוצרת הארץ

ארמון תוצרת הארץ
ארמון "תוצרת הארץ", ראשית שנות ה-30, מעבר לכיכר פלומר
ארמון "תוצרת הארץ", ראשית שנות ה-30, מעבר לכיכר פלומר
מידע כללי
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
אדריכל ריכרד קאופמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°05′51″N 34°46′32″E / 32.0975°N 34.775555555556°E / 32.0975; 34.775555555556
(למפת תל אביב רגילה)
 
ארמון תוצרת הארץ
ארמון תוצרת הארץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המגדל
פסל הפועל העברי – פסל בטון של אריה אלחנני, שהוצב לפני הארמון, וסימל את רוח העבודה העברית. הפסל שוחזר בשנת 1989 על ידי עיריית תל אביב.
האונייה הנורווגית "פולוכס" תקועה על חופי תל אביב לאחר הסערה של 25 בפברואר 1934. בתחתית הצילום נחל הירקון, ובין הירקון לחוף – "מגרשי התערוכה יריד המזרח", שם שוכן היום נמל תל אביב.
האגף המזרחי של הבניין הוא השריד היחיד שנותר מהבניין, ועבר תהליך שימור ב-2019

ארמון "תוצרת הארץ" הוא מבנה גדול בלב מגרשי התערוכה הישנים בסמוך לנמל תל אביב. המבנה הוקם בשנת 1934, בתכנונו של ריכרד קאופמן, כמבנה העיקרי ביריד המזרח, בסגנון הבינלאומי.

המבנה הוקם במימון הסוכנות היהודית, קק"ל ובעלי מניות נוספים, ושטחו הכולל הוא 3,400 מ"ר ואורכו 80 מטר.

המבנה המרכזי של יריד המזרח, שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. חלל הפנים התנשא לגובה שלוש קומות, בצדו האחד ניצב מגדל תצפית ובצדו השני נבנה מעין אפסיס. בהמשך לחזיתו הבוהקת מלובן נמתחה כיכר ציבורית גדולה, כיכר פלומר, שבאחד מקצותיה הוצב פסל "הפועל העברי".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יריד המזרח

פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת 1934 הייתה ב־26 באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב. בפתיחה נכח הנציב העליון ארתור ווקופ. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.

היריד השתרע על פני שטח של עשרה דונם ובהם ביתני התצוגה של המדינות המשתתפות, פיתוח סביבתי, גינון, דרכים, לונה פארק ופסלים. רוב ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. ליריד הייתה חשיבות רבה בתולדות האדריכלות המקומית ולטובתו נבנו כמה ביתנים על ידי האדריכלים היהודים הבולטים ביותר של אז, בהם אריה אלחנני, ריכרד קאופמן ואריה שרון. סמל היריד, שעוצב על ידי אריה אלחנני, היה גמל בעל כנפיים שניתן לו הכינוי "הגמל המעופף". כיכר הכניסה ליריד נקראה "כיכר פלומר" על שם הנציב העליון הרברט פלומר שגילה אף הוא אהדה ליישוב. בכיכר זו ניצב על ראש תורן פסל הגמל המעופף שהוקם על ידי האדריכל אריה אלחנני. בסמוך לשפך הירקון הוקם אצטדיון המכביה הראשונה בשנת 1932. בסמוך לכיכר פלומר בכניסה הראשית הוקמה רחבה בצורת אמפיתיאטרון.

הביתן המרכזי ביריד היה ביתן תוצרת הארץ שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בצורת ספינה. פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אריה אלחנני ניצב באתר גם היום. פסלים נוספים שעמדו ביריד היו "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי" ו"פסל האישה".

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, מן המבנה המקורי שרד רק ה"חרטום" או האפסיס המעוגל, שנהפך לבית עסק למרצפות וקרמיקה. שרידים של הארמון מפוזרים בשטח ועל הכיכר הוקם בשלב מאוחר יותר מבנה שחוסם את המבט ואת התנועה מהכניסה אל היריד.

"תל אביב תמיד רצתה ארמון, גם בשנות ה-30, כשבזירה האדריכלית שלט המודרניזם", טוען האדריכל ירמי הופמן, ראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב. "אנשי העלייה השנייה והשלישית שהגיעו לארץ ישראל לא התנתקו מעולם מהמסורת האירופית. ארמון תמיד מייצג את הערכים של אותה חברה. במקרה של היריד, מדובר בארמון מודרניסטי שמייצג את הערכים של החברה שנבנתה כאן". הופמן תולה את חשיבותו של הארמון גם בהיבט האורבני: "אם מסתכלים על העיר במבט-על, כפי שהייתה בשנות ה-30, אפשר לראות איך הצירים האנכיים המרכזיים שלה - רחוב בן יהודה ורחוב דיזנגוף - מתנקזים אל יריד המזרח. בסיום שלהם נבנתה כיכר גדולה עם ארמון עברי. זה מחזיר אותי לתכנון של ערים כמו ניו דלהי, שכל הקונצפט שלה זה ציר עם ארמון בסופו, או מגדל אייפל והשדרה שלמרגלותיו בפאריס. לטעמי, תל אביב רוצה לחזור לארמון. עד היום נשאר שם החור הזה ודיזנגוף ובן יהודה מגיעים לשום מקום". "זה מבנה מאוד מורכב ואפילו מתעתע", הוא אומר. "הוא מתרחק במודע מכל העקרונות הקלאסיים של תכנון ארמון. את הפנים שלו הוא מפנה לעבר המזרח, ולא מערבה לעבר הים. יש בכך אמירה מאוד חזקה על אופי היחסים שדימיינו אנשי היישוב העברי עם ארצות ערב ובאמת יש שם תפישה של עיר אוטופית אידיאלית, איחוד של כל העולם, ממש בהתאם לתפישה האוניוורסלית המודרניסטית. לא במקרה בתמונות ההיסטוריות מופיע תמיד איזה איש עם כפייה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינגאצטדיון המכביהרדינג 3נמל תל אביביריד המזרחמסוף רדינגמגדלור תל אביברחוב דיזנגוףרחוב הירקוןאולם אוסישקיןמרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאותרחוב אבן גבירולגשר ווקופשדרות רוקחפארק הירקוןנחל הירקוןחוף תל אביבהים התיכוןתל כודאדירחוב הירקוןרחוב דיזנגוףכיכר פלומר ע"ש הנציב העליון הרברט פלומרשבט צופי ים - תל אביברחוב אוסישקיןבית זבולוןשביל ישראלמרכז הטניס מכבירחוב אבן גבירולשדרות רוקחתחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביבגשר אוסישקיןגלידה מונטנהגשר בן-אליעזרגשר בר-יהודההאנגר 11