ארמיית הפאנצר השלישית (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארמיית הפאנצר השלישית
3. Panzerarmee
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 16 בנובמבר 1940
מקים היחידה הרמן הות
פירוק היחידה 3 במאי 1945
מלחמות
פיקוד
מפקדים מפקדים

ארמיית הפאנצר השלישית הייתה ארמיית שריון של הוורמאכט שהשתתפה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של הארמייה בקורפוס הממונע ה-15 שהוקם בינה ב-10 באוקטובר 1938. הקורפוס נלחם במערכה בפולין ובמערכה בצרפת, וב-16 בנובמבר 1940 לקראת מבצע ברברוסה הורחב הקורפוס לכדי "פאנצרגרופה" (Panzergruppe).

בפלישה לברית המועצות, כללה הפאנצרגרופה השלישית את קורפוס הפאנצר ה-39 ואת קורפוס הפאנצר ה-57. הפאנצרגרופה השתתפה בקרבות קשים בחזית המזרחית כחלק מקבוצת ארמיות מרכז, והשתתפה בקרב ביאליסטוק-מינסק. ב-4 באוקטובר 1941 הוחלף הות בגנרל גאורג-הנס ריינהרדט, שפיקד על הארמייה בקרב ויאזמה-בריאנסק, ובקרב על מוסקבה.

ב-1 בינואר 1942 אורגנה הפאנצרגרופה מחדש, הפעם כארמיית שריון מן המניין וקיבלה את השם "ארמיית הפאנצר השלישית". הארמייה לחמה בקרבות שונים תחת פיקוד קבוצת ארמיות מרכז, ובין השאר השתתפה בקרב רז'ב השני. במרץ 1944 השתתפה הארמייה בגירוש תושבי בוריסוב, ובהעברתם לגרמניה לצורך עבודת כפייה.

הארמייה נפגעה קשות במהלך מבצע בגרטיון, וב-16 באוגוסט 1944 מונה ארהרד ראוס למפקד הארמייה, במקום גאורג-הנס ריינהרדט שמונה למפקד קבוצת ארמיות מרכז. לאחר מכן השתתפה הארמייה בנסיגה לעבר פרוסיה המזרחית, ובין השאר לחמה בקרב על ממל.

ב-10 במרץ 1945 מונה האסו פון מנטויפל למפקד הארמייה, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות ויסלה בפיקודו של גנרל גוטהרד היינריצי. תפקידו היה להגן על חזית האודר ולחסום את התקדמות הצבא האדום לעבר ברלין. הארמייה קיבלה הוראה שאסרה עליהם לסגת משום נקודה בלי אישורו של הפיקוד העליון.

הקרב על ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פתיחת המתקפה הרוסית, ב-16 באפריל 1945 היה ברור לשני המפקדים כי המערכה אבודה, ומשום כך נקטו בעמדה של נסיגה תוך השהייה של ההתקפות כדי לאפשר לאזרחים להימלט מערבה וכדי למנוע כיתור של חיילי הוורמאכט. מול כוחותיו של פון מנטויפל פתחה החזית הבלארוסית השנייה בפיקודו של קונסטנטין רוקוסובסקי במתקפה אדירה. תוך זמן קצר נוצרו פרצות גדולות ונשקפה סכנת כיתור לכוחות הגרמנים בשטטין.

ב-25 באפריל 1945 פנה פון מנטויפל להיינריצי בבקשה לקבל אישור לסגת משטטין ולייצב את הקו. היינריצי אישר לו את הנסיגה ללא קבלת רשות מהפיקוד העליון ביודעו שהוא מסתכן בזאת. במהרה נודע הדבר לפיקוד העליון וב- 28 באפריל 1945 הורה וילהלם קייטל המפקד העליון של הוורמאכט, ה-OKW, לשני המפקדים לפגוש אותו ביער בסמוך לחזית.

פון מנטויפל הגיע למקום בלווית כמה מלווים שהסתתרו ביער והתכוננו לפעול במידה ויעצרו אותו.

קייטל יצא מרכבו בזעם והתקרב לשני הקצינים תוך שהוא מניף את שרביט הפלדמרשל שלו בעצבנות. הוא צעק על היינריצי מדוע הרשה לפון מנטויפל לסגת וכן פקד על שניהם להורות מיד לחיילים לחזור לקו החזית הקודם. כאשר היינריצי סירב באומרו כי לא יגרום לאבידות נוספות ללא תועלת, הדיח אותו קייטל מתפקידו והציע זאת לפון מנטויפל. פון מנטויפל סירב לקבל את המינוי ועוד הוסיף בהתרסה לקייטל כי "אנשי הארמייה השלישית מקבלים הוראות רק מהאסו פון מנטויפל".

פון מנטויפל נסוג עם כוחותיו מערבה לעבר כוחות בעלות הברית להם נכנע עם חייליו ב-3 במאי 1945.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]