ארמין לאשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמין לאשט
Armin Laschet
לאשט, 2019
לאשט, 2019
לידה 18 בפברואר 1961 (בן 60)
אאכן, גרמניה המערבית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מינכן
אוניברסיטת בון
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית
בת זוג סוזן לאשט
armin-laschet.de
מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית
16 בינואר 2021
סגן מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית סילביה ברהר
פולקר בופיה
יוליה קלקנר
תומאס שטרובל
ינס שפאן
ראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפאליה
27 ביוני 2017
חבר הפרלמנט האירופי מטעם גרמניה
13 ביוני 199924 ביוני 2005
(6 שנים)
חבר הבונדסטאג מטעם המחוז השני של אאכן
16 באוקטובר 199427 בספטמבר 1998
(4 שנים)
→ האנס שטרקן
אולה שמידט ←
פרסים והוקרה
  • מסדר כנגד החמרה עם בעלי החיים (8 בפברואר 2020)
  • פרס ישראל יעקבסון (2 במרץ 2020)
  • מסדר פרו מריטו מליטנזי (15 ביוני 2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Armin Laschet Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארמין לאשטגרמנית: Armin Laschet; נולד ב-18 בפברואר 1961) הוא פוליטיקאי גרמני. מכהן כראש הממשלה הנוכחי של מדינת נורדריין-וסטפאליה מאז 2017, וב-16 בינואר 2021 נבחר למנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והוא מועמד לתפקיד הקנצלר בהבחירות הכלליות בגרמניה שצפויות להיערך בספטמבר 2021[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשט נולד בבורטשייד, פרבר סמוך לאאכן, ליד הגבול עם בלגיה והולנד, להורים היינריך לאשט ומרסלה לבית פרינגס. הוא גדל במשפחה קתולית אדוקה. אביו היה מהנדס מכרות ועבד במכרה פחם, ולאחר מכן הפך למורה.

לאשט למד משפטים באוניברסיטאות בון ומינכן, והוסמך לעריכת דין ב-1987. ב-1986 החל גם ללמוד עיתונאות.

לאשט עבד כעיתונאי משנת 1986 ועד 1991. בין השנים 19951999, בעודו מכהן גם כחבר בפרלמנט, היה מנכ"ל חברת ההוצאה לאור הקתולית איינהרד-פרלאג, שהייתה בעבר בהנהלת חותנו היינריך מלנגרה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות הכלליות בגרמניה 1994 הפך לאשט לחבר בבונדסטאג הגרמני, והיה חבר בוועדה לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ובוועדה לענייני האיחוד האירופי.

בנוסף, היה אחראי על הוועדה לענייני התקציבים בין 1999 ל-2001 ועל הוועדה לענייני חוץ בין 2002 ל-2005. במסגרת תפקידו האחרון כאחראי על הוועדה לענייני חוץ, היה אחראי על היחסים בין האיחוד האירופי והאו"ם.

תחת ראש ממשלת נורדריין-וסטפאליה יורגן רוטגרס, כיהן לאשט כשר המדינה לדורות, משפחה, נשים ושילוב בין השנים 2005 ועד שנת 2010, וכשר המדינה לעניינים פדרליים, אירופה ומדיה משנת 2010. בשנת 2010 התמודד ללא הצלחה נגד נורברט רטגן לתפקיד יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית במדינה[2]. כאשר רטגן התפטר מתפקיד זה בשנת 2012, נבחר לאשט ליורשו. ב-4 בדצמבר 2012 הוא נבחר לאחד מחמישה סגני יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית הלאומית, בתפקיד זה כיהן לצידם של פולקר בופיה, תומאס שטרובל (אנ'), יוליה קלקנר (אנ') ואורסולה פון דר ליין.

בנובמבר 2015 ביקר לאשט במחנה הפליטים זעתרי בירדן על מנת ללמוד עוד על מצוקת הסורים שנמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה. בין מרץ 2015 לינואר 2016, הוא עמד בראש נציבות שדנה על מדיניות הפליטים.

מאז 27 ביוני 2017 הוא משמש כראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפאליה וכמו כן משתתף כחבר בוועדה לענייני חוץ ובוועדת הביטחון.

לאשט הוא גם חבר באקדמיה האירופית למדעים ואומנויות.

לקראת הבחירות למנהיגות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית הודיע ​​לאשט בפברואר 2020 כי יתמודד על תפקיד יו"ר המפלגה ויריבו לשעבר ינס שפאן ישמש כסגנו[3].

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשט נתפס בתוך המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית כליברלי, מתון ופתוח[4].

לאשט מחזק את האיחוד האירופי בנושאים כמו לחימה בטרור בינלאומי ופשע מאורגן, כמו גם מדיניות האנרגיה. במהלך המשבר הכלכלי באירופה האירופי טען לאשט כי יציאה של יוון מגוש האירו עלולה לעורר טלטלה לא רצויה בדרום אירופה.

לקראת ההצבעה בפרלמנט ביוני 2017, לאשט הביע את התנגדותו לנתינת זכות הנישואים לזוגות חד מיניים[5].

בעודו עדיין חבר פרלמנט, ובעקבות ביקור במזרח התיכון בשנת 2001, הביע לאשט את מורת רוחו בנוגע למימון האיחוד האירופי לספרי לימוד אנטישמיים המשמשים בבתי ספר פלסטינים, על ידי השוואתם לתעמולה הנאצית, מה שגרם לו לדחוף לפיקוח מחמיר יותר על אופן ייעוד הכספים המועברים לישראל ולרשות הפלסטינית[6]. בעבר התבטא בקשר לאנטישמיות אצל מהגרים וטען שהאנטישמיות אצלם הולכת וגוברת ושעל גרמניה להבהיר להם שתפיסתם לא מקובלת[7].

בשנת 2018 ביטל לאשט את הופעותיו בפסטיבל האמנות והמוזיקה של הרוהרטרינלה עקב הופעה של תנועת ב-BDS בפסטיבל[8].

עקב תפקידו כנציג מורשה ליחסי התרבות בין צרפת לגרמניה, רק בשנת 2020 נפגש לאשט שלוש פעמים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. לצד ינס שפאן הוזמן לאשט על ידי מקרון להשתתף בחגיגות יום הבסטיליה בפריז, כאות תודה על תפקודם בסיוע לאזרחי צרפת במהלך התפשטות מגפת הקורונה בצרפת.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020 הוענק לו פרס ע"ש ישראל יעקובסון מטעם איחוד היהודים הפרוגרסיבים בגרמניה (UpJ) בעבור שירותיו למען היהדות הליברלית וחיזוק חיי היהודים נורדריין וסטפליה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשט נשוי לסוזן, אותה הכיר בילדותו במקהלת ילדים קתולית בהנהגת אביה של סוזן. הם התחתנו בשנת 1985[9]. לבני הזוג שני בנים ובת[10]. המשפחה מתגוררת ברובע בורטשייד באאכן. בנו יוהנס לאשט הוא בלוגר ודוגמן, המייעץ לאביו באופנה[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמין לאשט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, הקנצלר הבא? נבחר המחליף של מרקל, באתר ynet, ‏16 בינואר 2021
  2. ^ "Germany’s Roettgen to Run for State CDU Leadership, Bild Says". Bloomberg.com (באנגלית). 17 באוגוסט 2010. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2021. 
  3. ^ Subscribe to read | Financial Times, www.ft.com
  4. ^ Der brave Angreifer, https://www.ovb-online.de, ‏15 בינואר 2020 (בגרמנית)
  5. ^ WELT (29 ביוני 2017). "Laschet: "Ehe ist eine Beziehung zwischen Mann und Frau"". DIE WELT. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2021. 
  6. ^ Palestinian books remind me of Nazis, says German MEP, POLITICO, ‏25 ביולי 2001 (בAmerican English)
  7. ^ עופר אדרת, ראש המדינה הגדולה בגרמניה: האנטישמיות גוברת אצל המהגרים והימין הקיצוני במקביל, באתר הארץ, ‏16 בינואר 2021
  8. ^ German governor boycotts anti-Israel music festival affiliated with BDS, The Jerusalem Post | JPost.com (בAmerican English)
  9. ^ Aachener Nachrichten, Fotos: Armin Laschet: Immer unterwegs und meistens gut gelaunt, Aachener Nachrichten, ‏18 במאי 2017 (בגרמנית)
  10. ^ The wannabe Merkels, POLITICO, ‏25 בפברואר 2020 (בAmerican English)
  11. ^ General-Anzeiger Bonn, Prime Minister’s son lives in Bonn: Johannes Laschet works as blogger and model, General-Anzeiger Bonn, ‏4 בפברואר 2020 (בגרמנית)