ארמין קצ'קמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמין קצ'קמטי
Kecskeméti Ármin
לידה 21 באפריל 1874
קצ'קמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 1944 (בגיל 70)
Strasshof (Sager und Wörner) concentration camp, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח זיכרון בעיר מאקו

ארמין קצ'קמטיהונגרית: Kecskeméti Ármin; קצ'קמט, 21 באפריל 1874מחנה ריכוז בשטרסהוף, אוסטריה (Strasshof an der Nordbahn), 15 ביולי 1944)[1] [2] היה רב הונגרי, היסטוריון של הספרות, היסטוריון, פרופסור באוניברסיטה, אחיו של הרב ליפוט קצ'קמטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמין קצ'קמטי היה תלמיד בשנים 1887 עד 1897 בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובמקביל למד גם באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר דוקטור למדעי הרוח בשנת 1896. בשנת 1897 קיבל סמיכה לרבנות. משנת 1898 ועד מותו הוא היה הרב הראשי של הקהילה הניאולוגית בעיר מאקו. משנת 1921 הפך לחבר בוועדת הניהול של בית המדרש לרבנים בבודפשט. ב-21 ביוני 1931 קיבל תואר פרופסור באוניברסיטת סגד. לאחר מכן במשך תשע שנים העביר הרצאות בנושא ההביליטציה (תשעה עשר סמסטרים). הוא היה חבר מערכת של מגזינים ועיתונים יהודיים שונים, נחשב לנואם ודרשן מצוין. קצ'קמטי גורש ביוני 1944 למחנה ריכוז, וכעבור כחודש מת במחנה הריכוז בשטרסהוף (אוסטריה).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו היו יאקאב קצ'קמטי ורוזליה וייס. אשתו הייתה אירמה מדיאר (18881944).[3] בין שני בניו התאומים עבד פאל קצ'קמטי כעיתונאי, ואחר כך הפך לפרופסור לסוציולוגיה בקליפורניה והתיידד מאוד עם המלחין בלה ברטוק. בנו השני, ג'רג' קצ'קמטי, היה עורך העיתון בשפה הגרמנית הפסטר לויד. נכדיו של הרב הראשי המלומד הם הסוציולוגית ז'וז'ה פרגה, חברה קבועה באקדמיה ההונגרית למדעים וקארוי קצ'קמטי, היסטוריון וארכיונאי.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרו נשמר באמצעות שם רחוב ולוח זיכרון בעיר מאקו, במרכז העיר. בליל 26 באוקטובר 2009 צעיר בן 22 ניפץ את לוח הזיכרון. הלוח החדש נחנך ב-11 בנובמבר. לאסלו שויום, נשיא הרפובליקה של הונגריה, השתתף גם הוא באירוע.[5] הצעיר נתפס על ידי המשטרה ובית המשפט גזר עליו 20 ימי עבודות שירות בגין מעשהו.[6]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967–1994 [2]
  • תולדות מאקו מ-1920 עד 1944. 2004. ISBN 963 03 3391 0
  • "ארמין קצ'קמטי". המוזיאון הספרותי פטפי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמין קצ'קמטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]