ארמית שומרונית
ארמית שומרונית, או שומרונית, הייתה ניב מניבי השפה הארמית ששימשה את השומרונים בכתבי הקודש והספרות שלהם. אין לבלבל אותה עם השפה העברית השומרונית של כתבי הקודש. הארמית השומרונית החליפה את העברית השומרונית העתיקה בשימוש היום-יומי, רק שאחר כך חדלה להיות שפה מדוברת בעצמה בין המאות ה-10 וה-12 והוחלפה על ידי השפה הערבית וליתר דיוק על ידי הניב של הערבית הפלסטינית השומרונית.
בצורתו היא מזכירה את הארמית של התרגומים, וכתובה באלפבית השומרוני.
יצירות חשובות שנכתבו בשפה זאת כוללות את התרגום השומרוני ותיבת מרקה. ישנם גם טקסטים משפטיים, פרשניים וליטורגיים, אם כי יצירות מאוחרות מאותו סוג נכתבו לעיתים קרובות בערבית.
שיאה של השפה היה במאות הרביעית והחמישית, בה חיברו השומרונים פיוטים על טהרת הארמית, ללא שימוש כמעט בעברית[1].
לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה השביעית, החלה הערבית דוחקת את רגלי הארמית, ובמקביל החלה חזרה בחיבורי הדת השומרונית לעברית השומרונית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טקסט ארמי של Samaritan Targum עם תרגום לאנגלית
- תפילות השומרוני והליטורגיה
שפה ארמית שומרונית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם טל, התרגום השומרוני לתורה - ייחודו וגלגוליו (לקראת מהדורה חדשה), דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשל"ג 1973, JSTOR 23515533
| השומרונים | ||
|---|---|---|
| כללי | שומרונים • הדת השומרונית • הר גריזים • היתבין בשמרין | |
| היסטוריה | מקדש השומרונים בהר גריזים • מרידות השומרונים • מוזיאון השומרונים - גריזים | |
| לשון | אלפבית שומרוני • עברית שומרונית • ארמית שומרונית • ניקוד שומרוני | |
| חיבורים | נוסח שומרון (ספר אבישע, התרגום השומרוני) • תיבת מרקה • אסאטיר • ספר יהושע השומרוני • תולידה • קמעות שומרוניים | |
| דת | הכהן הגדול השומרוני • לוח השנה השומרוני | |
| דמויות ידועות | בבא רבה • אבו אל-חסן מצור • יוליאנוס בן צבר • אברהם בן יעקב הדנפי • אהרן בן מניר • מלתקי • סנבלט • שמעון הקוסם • אבו אל-פתח | |
| התייחסות בדתות אחרות | השומרונים בהלכה • השומרוני הטוב | |
