ארמית שומרונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארמית שומרונית, או שומרונית, הייתה ניב מניבי השפה הארמית ששימשה את השומרונים בכתבי הקודש והספרות שלהם. אין לבלבל אותה עם השפה העברית השומרונית של כתבי הקודש. הארמית השומרונית החליפה את העברית השומרונית העתיקה בשימוש היום-יומי, רק שאחר כך חדלה להיות שפה מדוברת בעצמה בין המאות ה-10 וה-12 והוחלפה על ידי השפה הערבית וליתר דיוק על ידי הניב של הערבית הפלסטינית השומרונית.

בצורתו היא מזכירה את הארמית של התרגומים, וכתובה באלפבית השומרוני.

יצירות חשובות שנכתבו בשפה זאת כוללות את התרגום השומרוני ותיבת מרקה. ישנם גם טקסטים משפטיים, פרשניים וליטורגיים, אם כי יצירות מאוחרות מאותו סוג נכתבו לעיתים קרובות בערבית.

שיאה של השפה היה במאות הרביעית והחמישית, בה חיברו השומרונים פיוטים על טהרת הארמית, ללא שימוש כמעט בעברית[1].

לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה השביעית, החלה הערבית דוחקת את רגלי הארמית, ובמקביל החלה חזרה בחיבורי הדת השומרונית לעברית השומרונית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם טל, התרגום השומרוני לתורה - ייחודו וגלגוליו (לקראת מהדורה חדשה), דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשל"ג 1973‏, JSTOR 23515533


ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.