ארמניה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמניה באירוויזיון
מדינה ארמניהארמניה ארמניה
רשת שידור AMPTV
השתתפות ראשונה יווןיוון אתונה, 2006
זכיות 0
השתתפויות 15
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון לא אירחה
השתתפות אחרונה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ליברפול, 2023

ארמניה השתתפה באירוויזיון 15 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-2006.

ארמניה היא אחת מכמה מדינות, כמו אוסטרליה וישראל, אשר משתתפות באירוויזיון על אף שמיקומן הגיאוגרפי הוא מחוץ לאירופה.

הישגים בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמניה הצטרפה לתחרות בשנת 2006 עם השיר "Without Your Love" ("בלי אהבתך") בביצוע הזמר אנדריי. השיר העפיל לשלב הגמר, בו הוא סיים במקום השמיני. לאור המיקום הגבוה בו סיימה ארמניה ב-2006, היא העפילה אוטומטית לגמר באירוויזיון 2007. השיר "Anytime You Need" ("בכל פעם שתזדקקי") שבוצע על ידי הזמר האיקו, סיים גם כן במקום השמיני.

לאירוויזיון 2008 שלחה ארמניה את הזמרת סירושו, זמרת פופ ארמנית מצליחה ובתה של זמרת מפורסמת גם היא. השיר "Qele Qele" ("בוא, נלך"), שיר פופ אתני סוחף, נבחר בתחרות מוקדמת מבין ארבעה שירים שאת כל מילותיהם כתבה סירושו בעצמה והלחינו מלחינים שונים. הקהל בחר בשיר זה בהפרש ניכר על פני שאר השירים (86.5% מקולות המצביעים). בגלל שינוי כללי התחרות וחלוקה לשני חצאי גמר, כאשר רק חמש מדינות (ארבע הגדולות + המארחת) מבטיחות את מקומן בגמר, נאלצה ארמניה להתמודד בשלב חצי הגמר. היא העפילה לשלב הגמר וסיימה במקום הרביעי, הישגה הטוב ביותר של ארמניה בתחרות עד כה.

עד שנת 2010 ארמניה הייתה אחת משלוש המדינות היחידות בתחרות שסיימו באחד מעשרת המקומות הראשונים בגמר האירוויזיון מאז החלה שיטת חצי הגמר. שתי המדינות הנותרות הן אזרבייג'ן ויוון, כאשר יוון עשתה זאת כבר משנת 2004, בעוד ארמניה ואזרבייג'ן הצטרפו לתחרות רק לאחר כמה שנים. באירוויזיון 2011 כשלה ארמניה להעפיל לשלב הגמר, ובכך שברה את רצף ההצלחה שלה.

יחסי ארמניה ואזרבייג'ן באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ארמניה ואזרבייג'ן היו עוינים משהחלו שתי המדינות להשתתף בתחרות ב-2006 (ארמניה) ו-2008 (אזרבייג'ן). שתי המדינות נמנעו מלהצביע אחת לשנייה עקב הסכסוך הקיים ביניהן על חבל הארץ נגורנו קרבאך, הנמצא תחת שלטון ארמני דה פקטו משנת 1993, אך נמצא תחת שלטון אזרי דה יורה. חבל הארץ נגורנו קרבאך מהווה מקור מתמיד למחלוקת ומתח צבאי בין אזרבייג'ן לארמניה, מאבק שהסלים והחריף בעקבות התפרקות ברית המועצות ב-1991.

  • ב-2006, כאשר ארמניה השתתפה בתחרות בפעם הראשונה בתולדותיה (אזרבייג'ן טרם השתתפה בתחרות ועתידה הייתה להשתתף בתחרות ב-2008), באתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון נרשם כי מקום הולדתו של הזמר אשר משמש כנציגה של ארמניה בתחרות באותה שנה, אנדריי, הוא הרפובליקה של נגורנו קרבאך. כלי תקשורת באזרבייג'ן פנו למארגני התחרות להכיר ברפובליקה כחלק מאזרבייג'ן, במיוחד בהתחשב בעובדה שרפובליקה הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית כאשר הנציג הארמני נולד ב-1979. בעקבות פנייתה של אזרבייג'ן למארגני התחרות, מקום הולדתו של הנציג הארמני הוסר לחלוטין מהפרופיל שלו באתר הרשמי של האירוויזיון.[1]
  • יחסי שתי המדינות בתחרות הסלימו והחריפו ב-2009 כאשר במהלך חצי-הגמר הראשון של התחרות ב-2009 הוצגה ב"גלויה" אשר שודרה טרם הופעתה של ארמניה אנדרטת We Are Our Mountains, יצירת אמנות הנמצאת בלב סטפנקרט, נגורנו קרבאך. אזרבייג'ן פנתה בתגובה לאיגוד השידור האירופאי תוך בקשה להסיר את התמונה, ובמהלך מופע הגמר של התחרות לא הוצגה עוד תמונת האנדרטה. במחאה על החלטת איגוד השידור האירופי, ברקע של הקראת הניקוד הארמני הוקרנה על מסך וידאו בכיכר הרפובליקה של ירוואן תמונת האנדרטה וסירושו, שהקריאה את הניקוד של ארמניה, הציגה את תמונת האנדרטה.[2] למרות המחלוקת בין שתי המדינות, 1,065 ארמנים הצביעו לשיר האזרי, וכך העניקה ארמניה נקודה אחת לאזרבייג'ן, ו-43 אזרים הצביעו לשיר הארמני.[3] עלו האשמות לפיהן רשות השידור האזרית צנזרה את שידור השיר הארמני בתחרות וטשטשה את מספר הטלפון בו ניתן היה להצביע לשיר הארמני. רשות השידור האזרית דחתה והכחישה את הטענות, והראתה את קטע הווידאו אשר שודר ובו ניתן לראות את מספר הטלפון בו ניתן היה להצביע לשיר הארמני. אף על פי, מצא לבסוף איגוד השידור האירופאי לנכון לקנוס את רשת השידור האזרית ב-2,700 € על כך שטשטשה את מספר הטלפון של השיר הארמני. בנוסף, הועלו האשמות כי באוגוסט 2009, אזרבייג'ן זימנה לחקירה במשרד לביטחון לאומי תושבים אשר הצביעו לשיר הארמני בתחרות, כאשר במהלכה הם הואשמו בהיותם "לא פטריוטים" ו"איום ביטחוני פוטנציאלי".[4] אחד מהתושבים שהתבקשו להגיע לחקירה במשרד לביטחון לאומי, רובשן נאסירלי, אמר כי נאמר לו בחקירתו כי הם מחזיקים בשמות ובכתובות של אותם 43 תושבים שהצביעו לשיר הארמני בתחרות.[5] בעקבות הדיווח אודות האירועים, מפקח תחרות האירוויזיון, סוונטה סטוקסליוס, הודיע שהוקמה ועדת חקירה שתחקור את האירועים. בתגובה, המשרד לביטחון לאומי נתן הבטחה שאף תושב לא נחקר, באופן רשמי או לא רשמי, לגבי דפוסי הצבעותיו בתחרות. מנכ"ל איגוד השידור האירופי, ג'אן רביילון, אמר בתגובה כי "חופש ההצבעה הוא אחת מאבני היסוד של התחרות, וכל הפרת פרטיות לגבי דפוסי הצבעותיו של אדם או חקירת אנשים לגבי דפוסי הצבעותיהם, לחלוטין אינה מתקבלת על הדעת".[6] בתגובה, שר הנוער והספורט של אזרבייג'ן, אזאד רחימוב, הכחיש כי תושבים נחקרו במשרד לביטחון הלאומי עקב הצבעותיהם לשיר הארמני בתחרות, והאשים את רדיו אירופה החופשית וערוצי חדשות נוספים ברחבי אירופה בניסיון ליצור שערוריות.[7] איגוד השידור האירופי חקר ובדק את העניין בישיבה שהתקיימה ב-11 בספטמבר 2009 באוסלו, ובהודעה שהתפרסמה בתקשורת ב-17 בספטמבר 2009, נאמר כי איגוד השידור האירופי מכיר בטענות כי גורמים רשמיים באזרבייג'ן ניהלו חקירה נגד תושבים אזרים אשר הצביעו לשיר הארמני בתחרות והפרו את פרטיותם. עם זאת, איגוד השידור האירופי החליט לא להטיל סנקציות על אזרבייג'ן או לאסור עליה להשתתף בתחרות, אך איגוד השידור האירופי הוסיף ואמר כי בפעם הבאה בו מקרה מהסוג יתרחש, תורחק אזרבייג'ן מהתחרות למשך שלוש שנים רצופות.
  • ב-2012, נערכה התחרות בעיר באקו, בעקבות ניצחונה של אזרבייג'ן בשנה הקודמת. אף על פי שאזרבייג'ן החליטה לשנות, באופן זמני, את מדיניות אשרת הכניסה שלה האוסרת על כניסת תושבים ארמנים לשטחה, כדי לאפשר לארמנים להיכנס לתחומי המדינה בשל קיומה של התחרות בשטחה, בפברואר 2012, נוצר חרם על אזרבייג'ן בארמניה, לאחר אירוע בו חייל ארמני בן 20 נורה למוות בגבול בין שתי המדינות. בתחילה, גורמים רשמיים בארמניה האשימו צלף אזרי במותו של החייל הארמני, אך מאוחר יותר עלה מדיווחים סותרים כי החייל הארמני נורה מאש כוחותיו על ידי חייל ארמני אחר.[8] נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הצהיר מחדש את עמדת המדינה נגד ארמנים, בטענה כי שולטים בארמניה "פוליטיקאים צבועים ומושחתים". עשרים ושניים אמנים ארמנים, ומתוכם גם נציגות האירוויזיון הארמניות אווה ריבס ואמי, חתמו על מכתב התומך בחרם, בו נאמר כי הם "מסרבים להופיע במדינה שידועה במעשי הרג וטבח המוניים בארמנים ובמדינה שבה רגשות אנטי-ארמנים הם חלק ממדיניות המדינה".[8] חודשים מספר טרם קיומה של התחרות ביקשה ארמניה ערבויות לכך שישמרו על ביטחונה של המשלחת הארמנית לתחרות. לאחר אי-קבלתם של האישורים, ב-7 במרץ 2012, הודיעה ארמניה לאיגוד השידור האירופי כי באותה שנה היא לא תשתתף בתחרות. בתגובה, איגוד השידור האירופי אמר כי הוא "באמת מאוכזב" בשל נסיגתה של ארמניה מהתחרות, וכי "למרות המאמצים של איגוד השידור האירופי והמדינה המארחת להבטיח לארמניה השתתפות בטוחה בתחרות, נסיבות שאינן בשליטתנו הובילו להחלטתה של ארמניה לפרוש מהתחרות".[9] מנכ"ל רשות השידור האזרית, איסמעיל עומרוב, הביע חרטה על נסיגתה של ארמניה מהתחרות, מתוך אמונה כי נוכחותה של ארמניה בתחרות הייתה יכולה להיות "הודעה משותפת לשלום בין שני העמים לכל העולם".[10] כמו כן, פוליטיקאי אזרי מקומי בשם אלי אחמדוב מתח ביקורת על החלטתה של ארמניה לפרוש מהתחרות, וקבע כי "הסירוב של ארמניה להשתתף בתחרות מכובדת כמו האירוויזיון יגרום נזק למוניטין של ארמניה, שהיה ועודנו פגום". בשל פרישתה המאוחרת של ארמניה, היא נדרשה לשלם את דמי הצטרפותה לתחרות, בתוספת קנס כספי בשווי מחצית מדמי הצטרפותה.[11] במהלך מופע הגמר של התחרות באותה שנה, הוצגו גלויות טרם השירים להצגת נפלאותיה של המדינה המארחת, בחלק מהסרטונים הוצגו חבלים גאוגרפיים של המדינה וטרם הופעתה של אזרבייג'ן בחרו מארגני התחרות להציג סרטון בו מצוין כי האזור המוצג הוא "מחוזות נגורנו קרבאך". בסמיכות לסיומה של התחרות באזרבייג'ן, אישרה ארמניה שתשתתף בתחרות בשנה הבאה בשוודיה.
  • ב-2015, כלי תקשורת דיווחו אודות פרסום שירה של ארמניה בתחרות, "Don't Deny", ואפיינו אותו כמחווה לרצח העם הארמני כאשר יום השנה ה-100 לרצח העם הארמני צוין ב-24 באפריל 2015, כחודש טרם קיומה של התחרות. השיר, שכותרתו היא "Don't Deny", נתפס כקריאה של ארמניה להכרה ברצח העם הארמני; מבקרים גם ציינו כי הוידאו הרשמי של השיר מקרין תמונות חזותיות המרמזות אודות רצח עם, עם סצנה אחת בה חברי הקבוצה הצטלמו בתלבושות מסורתיות לתמונה משפחתית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן נעלמו מן העין. גוהר גספאריין, ראש המשלחת הארמנית לתחרות, תיאר את השיר כעוסק באהבה ואחדות ולא כעוסק בכוונות פוליטיות ספציפיות. אזרבייג'ן אשר, לצד טורקיה, מכחישה נחרצות את רצח העם הארמני, העבירה ביקורת אודות הנושאים הפוליטיים, לכאורה, שהשיר הארמני עוסק בהם, וציינה כי היא "תפעל כראוי" כדי למנוע שהתחרות תהיה "הקרבה לשאיפות פוליטיות של מדינה". ב-16 במרץ 2015, המשלחת הארמנית לתחרות הודיעה כי היא תשנה את שם השיר ל"Face the Shadow", כדי "לשכך דאגות בנוגע לנושאים הפוליטיים, לכאורה, של השיר, ולחזק את נושא השיר". עם זאת, כותרתו המקורית של השיר "Don't Deny", עדיין מופיעה כחלק מרפרן השיר.[12]
  • ב-2016, אף על פי שאיגוד השידור האירופי מאפשר להציג בתחרות רק דגלי מדינות אשר הן חברות באומות המאוחדות, במהלך חצי-הגמר הראשון של התחרות, ב-10 במאי 2016, נתפסה הנציגה הארמנית לתחרות, איווטה מוקוצ'יאן, מחזיקה את דגל נגורנו קרבאך, השטח אשר נמצא במחלוקת בין ארמניה לאזרבייג'ן, והדבר גרם לתגובה חריפה מצד העיתונות האזרית. המצב הוסיף להסלים כאשר במהלך מסיבת העיתונאים של חצי-הגמר העיתונות האזרית מתחה ביקורת על המשלחת הארמנית ועל איגוד השידור האירופי אשר אפשר שיוצג הדגל במהלך התחרות. הנציגה הארמנית, איווטה מוקוצ'יאן, הגיבה לדברים באומרה: "המחשבות שלי נמצאות עם המולדת שלי. אני רוצה שלום בכל מקום". גם הנציגה האזרית לתחרות, סמרה רחימלי, התייחסה לדברים וקבעה כי "האירוויזיון הוא תחרות שירה וזה כל העניין במוזיקה". למחרת היום, איגוד השידור האירופי פרסם כי הוא "מגנה בתוקף הצגה ונפנוף דגל נגורנו קרבאך", במהלך השידור החי של חצי-הגמר של תחרות האירוויזיון, ורואה בדבר כ"מזיק" לתחרות. הארגון ציין גם כן כי הפרה נוספת של תקנון התחרות עלולה להוביל לפסילה של ארמניה מהתחרות הנוכחית או משאר התחרויות בשנים הבאות. דובר משרד החוץ האזרי, חיקמט חג'ייב, אמר שפעולותיה של מוקוצ'יאן הן "פרובוקטיביות ובלתי מקובלות", בטענה כי "ארמניה נוקטת במכוון צעדים כאלה על מנת לקדם פעולות בלתי חוקיות אשר נוצרות בשטחים האזרים הכבושים".

השירים שייצגו את ארמניה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
2006 אנדרה "Without Your Love" "בלי אהבתך" 8 129 6 150
2007 האיקו "Anytime You Need" "בכל פעם שתזדקקי" 8 138 X X
2008 סירושו "Qélé, Qélé" "בוא, נלך" 4 199 2 139
2009 אינגה ואנוש ארשאקיאן "Jan Jan" "ריקוד חדש (יקירי)" 10 92 5 99
2010 אווה ריבס "Apricot Stone" "גלעין המשמש" 7 141 6 83
2011 אמי "Boom Boom" "בום בום" X X 12 54
לא השתתפה ב-2012
2013 גור סוג'יאן ו"דוריאנס" "Lonely Planet" "פלנטה בודדה" 18 41 7 69
2014 Aram Mp3 "Not Alone" "לא לבד" 4 174 4 121
2015 גנאלוגיה "Face The Shadow" "תעמוד מול הצל" 16 34 7 77
2016 איווטה מוקוצ'יאן "LoveWave" "גל אהבה" 7 249 2 243
2017 ארצוויק "Fly With Me" "עוף איתי" 18 79 7 152
2018 סוואק חנגיאן "Qami" "רוח" X X 15 79
2019 סרבוק "Walking Out" "עוזבת״ X X 16 49
2020 אתנה מנוקיאן "Chains on You" "מחרוזות עליך" התחרות בוטלה בשנה זאת
לא השתתפה ב-2021
2022 רוזה לין "Snap" "להישבר" 20 61 5 187
2023 ברונט "Future Lover" "מאהב עתידי" 14 122 6 99
2024 לאדאניבה "Jako" "ג'אקו"

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמניה באירוויזיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד Ed West, ‏You need friends to win in Eurovision, The Telegraph, 20 May 2006
  2. ^ "יריבות אתניות גוברות על הקיטש בקווקז", אתר www.frontlineclub.com (באנגלית)
  3. ^ "האירוויזיון מתקן חוקים, אין סנקציות נגד אזרבייג'ן", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  4. ^ "אזרבייג'ן בחקירת אירוויזיון", אתר ה-BBC (באנגלית)
  5. ^ "אזרים תוחקרו אודות הצבעתם לארמניה באירוויזיון", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  6. ^ יורק טיימס ==> הניו יורק טיימסid=3863 "איגוד השידור האירופי מקבל תשובות מאזרבייג'ן", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  7. ^ "שר אזרי מאשים את רדיו אירופה החופשית במהלך חקירת אירועי האירוויזיון", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  8. ^ 1 2 "ארמנים נמנעים מתחרות האירוויזיון באזרבייג'ן", אתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
  9. ^ "ארמניה דוחה באופן רשמי את תחרות האירוויזיון", אתר www.sputniknews.com (באנגלית)
  10. ^ "איסמעיל עומרוב: נוכחותה של ארמניה בתחרות הייתה יכולה להיות הודעה משותפת לשלום בין שני העמים לכל העולם", אתר www.en.apa.az (באנגלית)
  11. ^ "ארמניה נקנסה עקב סירובה לקחת חלק באירוויזיון 2012", אתר www.sputniknews.com (באנגלית)
  12. ^ "ארמניה משנה את כותרת השיר", אתר האירוויזיון (באנגלית)


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורן