ארנה סיץ'
לידה |
21 בפברואר 1908 גיור, הונגריה |
---|---|
פטירה |
21 בנובמבר 1950 (בגיל 42) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מדינה | הונגריה, ברית המועצות |
מעסיק | הרשות להגנת המדינה, נ.ק.ו.ד. |
ארנה סיץ' (במקור סיס, בהונגרית: Szücs Ernő; גיור, 21 בפברואר 1908 – בודפשט, 21 בנובמבר 1950) היה קומוניסט יהודי-הונגרי שדגל בקו קשוח, חבר ה-נ.ק.ו.ד. הסובייטי, קולונל וסגן המנהל של המשטרה החשאית ההונגרית (ÁVO) ששינה את שמו לאחר מכן ל-ÁVH .
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנה סיס נולד במשפחה יהודית ענייה כבנו של קמעונאי בגיור. אמה הייתה רוזליה שטרן.[1] היו לו שני אחים; מיקלוש ודז'ה. בתקופת משטרו של עוצר ממלכת הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי הימני ואנטישמי, הוא נידון לשנתיים מאסר בגין פעילות קומוניסטית בלתי חוקית, ובפעם נוספת לחמש שנים. את מאסרו האחרון בילה (לפחות חלקית) בכלא צ'ילג (כוכב) בסגד, שם היה אסיר עמית עם מתיאש ראקושי ופאל דמן.
בשנות המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם שחרורו ב-1941, נסע לברית המועצות עם "דרכון חזרה למולדת", שם ב-1942 הצטרף לסוכנויות הביטחון של המדינה והפך לחבר בנ.ק.ו.ד. (קודמו של הק.ג.ב.). במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא גם ביצע שירות קו ראשון בחזית, עליו קיבל מאוחר יותר את פרס "למען הגנת מוסקבה", ולקראת סוף המלחמה היה גם חבר צוות של רדיו קושוט ההונגרי במוסקבה במשך זמן מה. בינתיים, התחתן עם אישה סובייטית והפך לאזרח סובייטי וכן ניהל מערכת יחסים טובה עם ויקטור אבאקומוב, ראש המודיעין הנגדי הסובייטי ולימים השר לביטחון המדינה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא חזר להונגריה ב-28 באוגוסט 1945 לבקשתו של סגן הקולונל יאנוש קובאץ', הוא הועבר לתת-מחלקת בקרת עיתונות (צנזורה) במשרד הפנים, שכללה גם בדיקת מכתבים ומברקים. משם הועבר במהרה למשטרה הפוליטית (PRO) שקדם למשטרה החשאית ההונגרית. כסוכן סובייטי הוא אסף בקביעות, בשם הבדוי "Gerendás", והעביר חומר על המנהיגים הקומוניסטים ההונגרים. ארנה סיץ', שהיה נאמן לקומוניזם עד קיצוניות והיה מחויב לאידיאל של "האיש הסובייטי", חשד אפילו באחיו הצעיר כמרגל, במיקלוש, שהיגר ללונדון. באביב 1950, הוא הפך לסגנו של גאבור פטר ברשות ההגנה של המדינה, כמו הפך גם לראש הסיכול (ריגול נגדי) של הצבא ההונגרי. היה לו תפקיד מכריע בהכנת משפטי ראווה הראשונים. כוחו באותה תקופה התאפיין היטב בכך שהוא יכול היה, ללא השלכות, לחשוד גם ביוז'ף רוואי, האידאולוג הראשי של המערכת הפוליטית הקומוניסטית ההונגרית, ב"סטיות אידאולוגיות", כטרוצקיזם, אנטי-סובייטיות ושוביניזם (למען האמת לא היו כל השלכות לחשדותיו, האשמותיו). הייתה לו גם קבוצה נפרדת בתוך השרות החשאי (בלה קוש ורעייתו, ורה שוש), שלגבי פעילותה אפילו שאר העובדים של ÁVH לא ידעו הרבה. המשימה שלהם הייתה לרשום את אויבי המערכת החיצוניים ולאחר מכן הפנימיים, ולנהל מיני אדמיניסטרציה שהייתה קשורה לתיקים (דוחות, כתבי אישום וכו') על פי הנחיותיו של סיץ'.
מעצרו, מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשאחיו הצעיר, מיקלוש, ביקר בהונגריה בספטמבר 1950, הוא שכנע אותו לגור איתו על פי הוראות המפלגה. ראקושי, שרק חיכה להזדמנות כזו ומייד ניצל אותה, אך חשש מתגובת הסובייטים, עצר את ארנה שיץ' ששלח אפיונים ודיווחים גם אודותיו (אודות ראקושי) למוסקבה. הוא נעצר ביחד עם אחיו בחשד לריגול למען המערב. ההאשמות המפוברקות נגדו היו:
- שלפני 1941 שיתף פעולה עם המשטרה הפוליטית ההונגרית
- הוא היה בקשר עם השירות החשאי הבריטי באמצעות אחיו מיקלוש, שחי באנגליה בין השנים 1938–1949
- הוא השתמש באמצעים לא חוקיים במהלך חקירות בסוכנויות הביטחון של המדינה, וביצע פשעים הקשורים לחבלה ושחיתות
הוא נלקח לבית הטרור בשדרת אנדראשי 60. אשתו של סיץ', ולנטינה וילדיהם הועלו על רכבת למוסקבה. האחים עונו בכלא בהוראת ראקושי ("הכו אותו יום ולילה במשך יומיים עד שעצמותו יסדקו!"), אך הקבוצה שביצעה את המשימה פספסה את המטרה. ב-21 בנובמבר, שניהם הוכו למוות.[2] את החקירה בעניינו של של סיץ' (על בסיס האשמות מפוברקות) הוביל ולדימיר פרקש והוא היה מעורב גם בהכאתם למוות, אך הוא הכחיש את אחריותו הישירה בתיק זה עד סוף ימיו, וניסה להפריך זאת באמצעות ראיות. לפי השקפתו, סיץ' לא הוכה למוות בטעות, אלא היה קורבן לרצח בכוונה תחילה.
אלמנת אחיו, נשארה בבודפשט וקיבלה פיצוי של 5,000 HUF (כ-2200 דולר אז ב-1962). בשנת 1967 ביקשה אלמנתו של ארנה סיץ' במכתב ממוסקבה מיאנוש קאדאר לאפשר לה ולילדיה לבקר את קברו של בעלה, מה שכנראה מעולם לא קרה.[3]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דמותו מופיעה באופן עקיף ברומן הפשע של הסופר ההונגרי וילמוש קונדור (אנ') "בודפשט בהריסות" ובאופן בולט יותר בסרט "טעם השמש" של אישטוואן סאבו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Baráth Magdolna: Valaki figyel. Beszélő, 4. évf. 11. szám, 1999. november.
- Szőcs Géza: Szűcs Ernő vrag. Irodalmi Jelen, 2009. július 1.
- Buják Attila: Magyar horror. 168 Óra, 2009. június 12.
- Makki Marie-Rose: Az ÁVO titkai. Hetek, 2006. november 30.
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
- הלקסיקון החדש של רוואי. עורך ראשי. אישטוואן קולגה טרשוי. 1996
- לקסיקון ביוגרפי חדש הונגרי. עורך ראשי. לאסלו מרקו. בודפשט, מועדון הספר ההונגרי
- Farkas Vladimir (1990). Nincs mentség (בהונגרית). Interart Stúdió. ISBN 9638035129.
- טיבור הוסאר: טחנות הגיהנום. המקרה של קולונל ÁVH ארנה סיץ' והשלכותיו, 1946–1955. מסמכים, ראיונות על פעילותו של ארנה סיץ', הודאות השותפים והקורבנות ; קורווינה, בודפשט, 2009 מסת"ב 9789631358315
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ HU BFL - VII.5.c - 15580 - 1926
- ^ "Péter Gábor beadványa a börtönben". 1956-07-10. נבדק ב-2009-10-25.(הקישור אינו פעיל, 2019-04)
- ^ Szőcs Géza (2009-07-01). "Szűcs Ernő vrag". Irodalmi Jelen. אורכב מ-המקור ב-2009-07-28. נבדק ב-2009-10-25.