ארנולד מרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנולד מרי
Arnold Meri
Arnold Meri 22 September 2008.jpg
לידה 1 ביולי 1919
טאלין, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 2009 (בגיל 89)
טאלין, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Higher Party School at the Central Committee of the CPSU
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קצין, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הסובייט העליון
פרסים והוקרה
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור לנין
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • גיבור ברית המועצות
  • עיטור אות הכבוד
  • עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • עיטור הידידות בין העמים
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ארנולד מרי בתקופת מלחמת העולם השנייה

ארנולד מריאסטונית: Arnold Meri‏; 1 ביולי 1919 - 27 במרץ 2009) היה גיבור ברית המועצות (15 באוגוסט 1941), קולונל בצבא האדום, פקיד בכיר ואיש ציבור אסטוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטאלין בירת אסטוניה ב-1919. בשנת 1926 היגר עם הוריו ליוגוסלביה, שם למד יחד עם ילדי הגולים הרוסים בגימנסיה הרוסית של בלגראד. בשנת 1938 חזר עם משפחתו לאסטוניה והתגייס לצבא. באוגוסט 1940 אסטוניה סופחה לברית המועצות ומיחידות הצבא האסטוני הורכבו שתי דיוויזיות אסטוניות של הצבא האדום. לאחר פלישת הצבא הנאצי לברית המועצות לחם כקצין בשורות הצבא האדום. היה האסטוני הראשון שזכה לעיטור גיבור ברית המועצות.

לאחר המלחמה נבחר לתפקיד יושב ראש של הקומסומול האסטוני. בהמשך שימש כפקיד בכיר ובשיא הקריירה שלו מונה לתפקיד סגן שר החינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אסטוניה (1961).

בן דודו, לנארט מרי, כיהן כנשיא אסטוניה הראשון לאחר עצמאותה המחודשת בשנים 1992 עד 2001. בראיונותיו הרבים ארנולד מרי אמר, שהשקפת עולמו ונקודת מבטו על אירועים רבים בהיסטוריה של אסטוניה שונים בהרבה מאלה של בן דודו המפורסם.

עד יום מותו שימש בתפקיד יושב ראש הוועד האנטי-פאשיסטי של אסטוניה. הוועד התנגד לכינוסי ותיקי ואפן אס אס האסטונים ומחה נגד העברת אנדרטה לחיילי הצבא האדום ממרכז העיר טאלין (חייל הברונזה) לבית העלמין הצבאי.

ארנולד מרי נפגש עם ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה לשעבר וזה רחש לו כבוד.

בשנה האחרונה לחייו, לצד המאבק במחלת הסרטן, הועמד ארנולד מרי לדין בגין השתתפותו בגירושם לסיביר של 259 מתושבי האי היומאה (כולל 16 קשישים וכ-60 ילדים מתחת לגיל 12) במרץ 1949 (11 מתוכם מתו כתוצאה מהגירוש). מרי הכחיש בתוקף את ההאשמות והתיק נסגר בשל פטירתו .

נפטר ממחלת הסרטן ב-27 במרץ 2009.

לאחר מותו הוענק לו עיטור הכבוד על ידי נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב. מועצת העיר הרוסית גורנו-אלטאיסק החליטה לקרוא רחוב על שמו של ארנולד מרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנולד מרי בוויקישיתוף