ארנון אפק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנון אפק
Arnon Afek.jpg
לידה

18 במאי 1963 (בן 57)
כ"ג באייר תשכ"ג
חיפה, ישראל

מנכ"ל משרד הבריאות ה־24
מאי 2014יולי 2015
(כשנה ו־8 שבועות)
תחת שר הבריאות בנימין נתניהו
יעל גרמן ויעקב ליצמן
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19892008 (כ־19 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' ארנון אפק (נולד ב-18 במאי 1963) הוא רופא ישראלי, מומחה לפתולוגיה ולמנהל רפואי. כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בשנים 2014 עד 2015 ומכהן כיום כמשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, מנהל בפועל של ביה"ח הכללי שיבא, תל-השומר ומנהל המחלקה למינהל רפואי בשיבא. זוכה אות יקיר שרות המדינה.

הוא משמש כפרופ' מן המניין לבריאות הציבור וראש תוכנית הוראת הרפואה באנגלית (תוכנית ניו-יורק) באוניברסיטת תל אביב. חבר ההנהלה האקדמית של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין ויו"ר המועצה הלאומית לרפואה משפטית ולפתולוגיה במשרד הבריאות.

הוא משמש כיועץ הראשי בפועל של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

בנוסף, משמש פרופ' אפק יושב ראש איגוד מנהלי בתי החולים בישראלים ויו"ר הפדרציה העולמית של ההסתדרות הרפואית. לשעבר, חבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפק נולד בחיפה ב-18 במאי 1963, לשושנה, אשת חינוך וד"ר יגאל אפק, מהנדס. הוא גדל בתל אביב והשלים בהצטיינות לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים[1] בין השנים 1981 עד 1987[2]. את הסטאז' עשה ב-1988 בבית החולים בילינסון ובין השנים 1993 - 2000, התמחה באנטומיה פתולוגית בהמרכז הרפואי שיבא. לאחר ההתמחות, בין השנים 2000 ל-2002, השלים בהצטיינות לימודי תואר שני במנהל מערכות בריאות (MHA) באוניברסיטת בן-גוריון[3], וכן התמחה בהצטיינות במנהל רפואי במרכז הרפואי שיבא ובהנהלת משרד הבריאות בין השנים 2002 - 2004. הוא בוגר תוכנית וקסנר לבכירים בבית הספר קנדי לממשל, אוניברסיטת הרווארד (WSLP16).

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודי הרפואה, בין 1989 ל-1991, השלים אפק את שירותו הצבאי בצה"ל בחיל הרפואה כרופא צבאי בתפקידים של רופא גדודי וחטיבתי בעוצבת "בני אור". בשנת 1992 החל את תפקידו בבה"ד 10 כמפקד קורס קציני רפואה. בשנת 2000 החל לשרת בפיקוד צפון, כסגן הרופא הפיקודי, עד שנת 2002. בין השנים 2004 ל-2007 שימש ראש ענף מיון רפואי ורפואה תעסוקתית ומנהל המחלקה למינהל רפואי במפקדת קצין רפואה ראשי. בתפקידיו בצה"ל קידם פרופ' אפק את השינוי בתפיסת המיון הרפואי ואת ההתנדבות לשירות צבאי. לאחר פרישתו, המשיך לשמש בתפקיד יועץ רפואי לחיל הרפואה[4]. כיום הוא משרת במילואים כחבר בוועדת הלסינקי של חיל הרפואה בדרגת אל"ם (מיל').

ניסיון מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו מהצבא, מונה ב-2008 לתפקיד סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא[2]. במקביל, כיהן פרופ' אפק בשיבא גם כאחראי שעת חירום, יו"ר ועדת הסטאז' וההתמחות[1], ומנהל היחידה לתמיכה ניהולית[3].

ב-2011[5] נבחר במכרז שנערך מטעם נציבות שירות המדינה לתפקיד ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות. הוא נכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2012, והחליף את קודמו בתפקיד, ד"ר חזי לוי[1].

ביוני 2014 החל לכהן כמנכ"ל משרד הבריאות, במקומו של פרופ' רוני גמזו, כמינוי של שרת הבריאות, יעל גרמן[6]. הוא כיהן בתפקיד עד יולי 2015. בתפקידיו במשרד הבריאות פרופ' אפק קידם את עבודת המטה שהביאה למימוש הרפורמות בבריאות הנפש, שקיפות לציבור בפרסום מדדי האיכות, מודל הערכת הפגיות ואת התוכניות הלאומיות למניעה וטיפול בסוכרת ובשבץ מוחי. המלצות הוועדה הבין משרדית בראשותו, הביאה להחלטת הממשלה להקמת בית החולים על שם שמעון פרס בבאר שבע. הוא גם קידם את הרפורמה בקנאביס לשימוש רפואי, את הרפורמה במקצועות הבריאות (הוספת תפקידי עוזר רופא, אחות מומחית, מסייעים למתמחים) והקלת הליכי הרישוי לישראלים ולעולים.

בהובלתו, מינהל הרפואה קיבל את אות ההוקרה של נציבות שירות המדינה ליחידות מצטיינות בהתייעלות, וזכה בתעודת הוקרה לצוות שיפור בשירות המדינה (מקום שלישי) בנושא איכות הטיפול והשירות בפגיות. הרפורמה בבריאות הנפש אותה הוביל במשרד הבריאות הוגדרה על ידי שופטי בג"ץ במילים: "...התחושה היא שנעשית עבודה מקצועית". עם סיום תפקידו במשרד הבריאות שב למרכז הרפואי שיבא לתפקידו כמשנה למנהל המרכז הרפואי ומנהל בית החולים הכללי בפועל. בנוסף לתפקידים אלו, משמש פרופ' אפק גם האחראי על הרופאים והאקדמיה.

בשנת 2018 הוא מונה ליו"ר הוועדה לבדיקת התוכנית ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל, שבעקבות המלצותיה הוקם בית הספר לרפואה על שם מרים ושלדון אדלסון באוניברסיטת אריאל.

ביולי 2019 מונה לשמש במקביל לתפקידיו בשיבא כיועץ הרפואי הראשי (בפועל) של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות[7].

ביוני 2020 הורה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב למוסד לביטוח לאומי להכיר באפק כנפגע עבודה בקבלו את הטענה שהתפרצות מחלת הסוכרת אצלו נבעה מהלחץ שחווה בעבודה כמנכ"ל משרד הבריאות[8].

תפקידים באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אפק הוא חבר מן המניין לבריאות הציבור, חבר בהנהלת הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב[9] ופרופסור חבר בחוג לפתולוגיה מאז 1994. מאז 2011 עומד בראש התוכנית האמריקאית ללימודי רפואה (תוכנית ניו-יורק), ומשנת 2018, פרופ' נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין.

בין 2011 ל-2013 שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למנהל וריכז קורס ניהול בית-חולים במסגרת תואר שני במינהל מערכות בריאות[1]. בין השנים 2013 ל-2014 הרצה גם בתואר ראשון במנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מלמד החל משנת 2015, באוניברסיטת תל אביב ניהול מערכות בריאות - בבית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי, ואתיקה רפואית - בחוג לרפואת אסון והתוכנית הרב תחומית למנהלים לניהול מצבי חירום ואסון, של בית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה לרפואה.

משנת 2018 מרצה גם בתוכנית ה-MBA הבינלאומית לניהול חדשנות ויזמות בתחום הבריאות בבית הספר אריסון למנהל עסקים שבמרכז הבינתחומי הרצליה.

מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פרסם פרופ' אפק למעלה מ-150 מאמרים בעיתונות הרפואי העולמית המובילה . מחקריו התמקדו בקשר בין השמנה וגורמי סיכון נוספים לתחלואה במחלות לב, כלי דם, סוכרת וסרטן בקרב בני נוער[10][11] וחקר האימונופתוגנזה של טרשת עורקים.

ב-2017 הוא היה בצוות המוביל את כתיבת גיליון העיתון המיוחד על מערכת הבריאות בישראל של העיתון המוביל בעולם הרפואה Lancet, הגיליון Health In Israel, והשתתף בכתיבת שניים מהמאמרים בעיתון. פרופ' אפק מרצה אורח בכנסים רפואיים וכחוקר זכה בפרס גולדנברג, פרס קלרמן ובפרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים.

תעשיית התרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ארנון אפק שימש בהתנדבות כיושב ראש של הוועד המנהל של 'קרן מחקרים רפואיים ליד ירושלים’ המקבלת תרומות מ-10 חברות תרופות[12].

ועדות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר ועדת תיירות מרפא
  • חבר ועדת הלסינקי של חיל הרפואה

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר ועדת ההוראה הקלינית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר מועצת הבריאות ויו"ר ועדת הארגון של המועצה
  • יו"ר הוועדה הבין-משרדית לקביעת התוכנית הלאומית לקידום בטיחות ילדים בישראל
  • יו"ר הוועדה לקביעת מדדי איכות בבתי חולים
  • חבר ועדת המחירים הבין-משרדית במערכת הבריאות, יו"ר תת-הוועדה לקביעת מחירים

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוועדה לבחינת הכנסת עוזר רופא

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר הוועדה לתכנון המענה הרפואי לנגב
  • חבר ועדת גרמן וחבר תת-ועדת תיירות מרפא ותת ועדת "ריבוי הכובעים" של משרד הבריאות
  • יו"ר הוועדה לבחינת חוק החולה הנוטה למות
  • יו"ר הוועדה לקידום הטיפול במחלות נדירות

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר הוועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה באזור יהודה ושומרון לבדיקת התוכנית ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל
  • יו"ר הפורום העולמי של הרופאים היהודים של ההסתדרות הרפואית בישראל - מפעל חברות החוץ (IMA World Fellowship)

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר ועדת המעקב אחר הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל מטעם המועצה להשכלה גבוהה של ישראל
  • יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - פרס גולדנברג לעבודת גמר מצטיינת
  • 1997 - פרס קלרמן לחוקרים צעירים
  • 1998 - פרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים
  • 2005 - פרס ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל לרפואה צבאית
  • 2006 - פרס צוותי שיפור לקידום ההתנדבות לשירות צבאי ושיפור המענה לחיילים קרביים ברפואת השיניים
  • 2007 - פרס האגודה הישראלית לאיכות
  • 2008 - פרס מרצה מצטיין בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
  • 2009 - פרס רקטור אוניברסיטת ת"א למצוינות בהוראה
  • 2017 - תעודת הוקרה מטעם האגודה לזכויות החולה על פועלו למען ציבור החולים ובני משפחותיהם
  • 2019 - אות "יקיר שירות המדינה" מטעם נציבות שירות המדינה
  • 2019 - פרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אפק נשוי ללימור, רופאת שיניים לילדים, ואב לשניים, שחר ואורן. מתגורר בראש העין.

רשימת פרסומים חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yuval Lendscheft, Elbo Boaz, Rephael Meshulam, Arnon Afek. Medical Cannabis – Clinical Guideline (The Green Book). 2019 3rd edition. Israeli Ministry of Health Publications, Jerusalem, Israel.
  • Ran Balicer, Arnon Afek. Digital Health Nation: Israel's Global Big Data Innovation Hub. Lancet. 2017; 389: 2451-3.
  • Gilad Twig, Gal Yanic, Hagai Levine, Adi Leiba, Nehama Goldberger, Estela Derazne, Dana Ben Amishor, Dorit Tzur, Arnon Afek, Ari Shamiss, Ziona Haklai, Jeremy Kark. Body Mass Index in 2ody Mass Index in 2.3 Million Adolescents and Cardiovascular Deaths in Adults. The New England Journal of Medicine. 2016; 374: 2430-40/
  • Amir Tirosh, Arnon Afek, Assaf Rudich, Ruth Percik, Barak Gordon, Nir Ayalon, Estela Derazne, Dorit Tzur, Daphna Gershnabel, Ehud Grossman, Avraham Karasik, Ari Shamiss, Iris Shai, Progression of Normotensive Adolescents to Hypertensive Adults, Hypertension. 2010; 56: 203-209
  • Amir Tirosh, M.D., Ph.D., Iris Shai, R.D., Ph.D., Arnon Afek, M.D., M.H.A., Gal Dubnov-Raz, M.D., Nir Ayalon, M.D., Barak Gordon, M.D., Estela Derazne, M.Sc., Dorit Tzur, M.B.A., Ari Shamis M.D., M.P.A., Shlomo Vinker, M.D., and Assaf Rudich, M.D., Ph.D., Adolescent BMI Trajectory and Risk of Diabetes versus Coronary Disease, The New England Journal of Medicine, April 7, 2011.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 פרופסור ארנון אפק – ראש מנהל הרפואה הבא במשרד הבריאות, 23 בנובמבר 2011, באתר דוקטורס אונלי
  2. ^ 1 2 Arnon Afek, באתר Linkedin (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Trauma Testimony Discourses - Genre Patterns and Innovation, Tel Aviv University
  4. ^ ריטלין, פרופיל וטיפול רפואי בצה"ל, 6 באוגוסט 2009, באתר abiliko
  5. ^ נבחר אפק לראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, 22 בנובמבר 2011, באתר משרד הבריאות
  6. ^ אורלי הררי, מנכ"ל משרד הבריאות החדש: פרופ' ארנון אפק, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2014
  7. ^ פרופ' ארנון אפק מונה ליועץ הרפואי הראשי של היחידה לקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, באתר משרד הבריאות, 21/07/2019
  8. ^ בגלל רצח הנערים: מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הוכר כנפגע עבודה, באתר ynet, 26 ביוני 2020
  9. ^ הנהלת הפקולטה, באתר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
  10. ^ ארי גלהר, מחקר: קשר בין ילדים שמנים לסרטן בבגרות, באתר nrg‏, 24 ביולי 2012
  11. ^ Amir Tirosh, M.D., Ph.D., Iris Shai, R.D., Ph.D., Arnon Afek, M.D., M.H.A., Gal Dubnov-Raz, M.D., Nir Ayalon, M.D., Barak Gordon, M.D., Estela Derazne, M.Sc., Dorit Tzur, M.B.A., Ari Shamis M.D., M.P.A., Shlomo Vinker, M.D., and Assaf Rudich, M.D., Ph.D., Adolescent BMI Trajectory and Risk of Diabetes versus Coronary Disease, The New England Journal of Medicine, April 7, 2011. קישור
  12. ^ רוני לינדר-גנץ, theMarker, הכירו את העמותה של משרד הבריאות שמקבלת תרומות מחברות תרופות, ‏29.11.2018
  13. ^ המתנגדים לסגר, ואלו שאינם אופטימיים: כוורת הקורונה של גמזו וואלה! NEWS, בועז אפרת, 29 ביולי 2020