ארנון אפק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנון אפק, מאי 2014

פרופ' ארנון אפק (נולד ב-18 במאי 1963) הוא רופא ישראלי, מומחה לפתולוגיה ולמינהל רפואי. כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בשנים 2014 עד 2015 ומכהן כיום כמשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, מנהל בפועל של ביה"ח הכללי שיבא, תל-השומר ומנהל המחלקה למינהל רפואי בשיבא.

הוא משמש כפרופ' מן המניין לבריאות הציבור וראש תוכנית הוראת הרפואה באנגלית (תוכנית ניו-יורק) באוניברסיטת תל אביב. חבר ההנהלה האקדמית של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין ויו"ר המועצה הלאומית לרפואה משפטית ולפתולוגיה במשרד הבריאות.

הוא משמש כיועץ הראשי בפועל של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

בנוסף, משמש פרופ' אפק יושב ראש איגוד מנהלי בתי החולים בישראלים ויו"ר הפדרציה העולמית של ההסתדרות הרפואית. בעבר פרופ' אפק כיהן כחבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD ומ"מ יו"ר מועצת הבריאות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אפק נולד בחיפה ב-18 במאי 1963, להוריו שושנה, אשת חינוך וד"ר יגאל אפק, מהנדס. גדל בתל אביב.

השכלה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלים בהצטיינות את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים[1] בין השנים 1981 עד 1987[2]. את הסטאז' שלו עשה ב-1988 בבית החולים בילינסון ובין השנים 1993 - 2000, התמחה באנטומיה פתולוגית במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. לאחר ההתמחות, בין השנים 2000 ל-2002, השלים בהצטיינות לימודי תואר שני במנהל מערכות בריאות (MHA) באוניברסיטת בן-גוריון[3], וכן התמחה בהצטיינות במנהל רפואי במרכז הרפואי שיבא ובהנהלת משרד הבריאות בין השנים 2002 - 2004. הוא בוגר תוכנית וקסנר לבכירים בבית הספר קנדי לממשל, אוניברסיטת הרווארד (WSLP16).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודי הרפואה, בין 1989 ל-1991 השלים אפק את שירותו הצבאי כעתודאי בחיל הרפואה וכרופא צבאי בתפקידים של רופא גדודי וחטיבתי בעוצבת "בני אור". בשנת 1992 החל את תפקידו בבה"ד 10 כמפקד קורס קציני רפואה. בשנת 2000 החל לשרת בפיקוד צפון, כסגן הרופא הפיקודי, עד שנת 2002. בין השנים 2004 ל-2007 שימש ראש ענף מיון רפואי ורפואה תעסוקתית ומנהל המחלקה למינהל רפואי במפקדת קצין רפואה ראשי. בתפקידיו בצה"ל קידם פרופ' אפק את השינוי בתפיסת המיון הרפואי ואת ההתנדבות לשירות צבאי. לאחר פרישתו, המשיך לשמש בתפקיד יועץ רפואי לחיל הרפואה[4]. כיום הוא משרת במילואים כחבר בוועדת הלסינקי של חיל הרפואה בדרגת אלוף-משנה במילואים.

ניסיון מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו מהצבא, מונה ב-2008 לתפקיד סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא[2]. במקביל, כיהן פרופ' אפק בשיבא גם כאחראי שעת חירום, יו"ר ועדת הסטאז' וההתמחות[1], ומנהל היחידה לתמיכה ניהולית[3].

ב-2011[5] נבחר במכרז שנערך מטעם נציבות שירות המדינה לתפקיד ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות. הוא נכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2012, והחליף את קודמו בתפקיד, ד"ר חזי לוי[1].

במאי 2014 הודיעה שרת הבריאות, יעל גרמן, על בחירתה בפרופ' ארנון אפק כמנכ"ל משרד הבריאות, במקומו של פרופ' רוני גמזו, החל מיוני 2014[6]. הוא כיהן בתפקיד עד יולי 2015. מאוגוסט 2015 ועד יוני 2017 שימש פרופ' אפק כמשנה רפואי למנכ"ל (בפועל). בתפקידיו במשרד הבריאות פרופ' אפק קידם את עבודת המטה שהביאה למימוש הרפורמות בבריאות הנפש, שקיפות לציבור בפרסום מדדי האיכות, מודל הערכת הפגיות ואת התוכניות הלאומיות למניעה וטיפול בסוכרת ובשבץ מוחי. המלצות הוועדה הבין משרדית בראשותו הביאה להחלטת הממשלה הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. הוא גם קידם את הרפורמה בקנאביס לשימוש רפואי, את הרפורמה במקצועות הבריאות (הוספת תפקידי עוזר רופא, אחות מומחית, מסייעים למתמחים) והקלת הליכי הרישוי לישראלים ולעולים.

בהובלתו, מינהל הרפואה קיבל את אות ההוקרה של נציבות שירות המדינה ליחידות מצטיינות בהתייעלות, וזכה בתעודת הוקרה לצוות שיפור בשירות המדינה (מקום שלישי) בנושא איכות הטיפול והשירות בפגיות. הרפורמה בבריאות הנפש אותה הוביל במשרד הבריאות הוגדרה על ידי שופטי בג"ץ בתיק מספר 4335/15 במילים: "...התחושה היא שנעשית עבודה מקצועית". עם סיום תפקידו במשרד הבריאות שב למרכז הרפואי שיבא לתפקידו כמשנה למנהל המרכז הרפואי ומנהל בית החולים הכללי בפועל. בנוסף לתפקידים אלו, משמש פרופ' אפק גם האחראי על הרופאים והאקדמיה.

ביולי 2019 מונה לשמש במקביל לתפקידיו בשיבא כיועץ הרפואי הראשי (בפועל) של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

תפקידים באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' הינו חבר מן המניין לבריאות הציבור, חבר בהנהלת הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב[7] ופרופסור חבר בחוג לפתולוגיה מאז 1994. מאז 2011 עומד בראש התוכנית האמריקאית ללימודי רפואה (תוכנית ניו-יורק) ומשנת 2017 פרופ' נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין.

בין 2011 ל-2013 שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למנהל וריכז קורס ניהול בית-חולים במסגרת תואר שני במינהל מערכות בריאות[1]. בין השנים 2013 ל-2014 הרצה גם בתואר ראשון במנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מלמד החל משנת 2015, באוניברסיטת תל אביב ניהול מערכות בריאות - בבית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש קולר, ואתיקה רפואית - בחוג לרפואת אסון והתוכנית הרב תחומית למנהלים לניהול מצבי חירום ואסון, של בית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר.

משנת 2018 מרצה גם בתוכנית ה-MBA הבינלאומית לניהול חדשנות ויזמות בתחום הבריאות בבית הספר אריסון למנהל עסקים שבמרכז הבינתחומי הרצליה.

מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פרסם פרופ' אפק למעלה מ-150 מאמרים בעיתונות הרפואי העולמית המובילה לרבות העיתונים Lancet, JAMMA ו-Circulation. מחקריו התמקדו בקשר בין השמנה וגורמי סיכון נוספים לתחלואה במחלות לב, כלי דם, סוכרת וסרטן בקרב בני נוער[8][9] וחקר האימונופתוגנזה של טרשת עורקים.

ב-2017 הוא היה בצוות המוביל את כתיבת גיליון העיתון המיוחד על מערכת הבריאות בישראל של העיתון Lancet, העיתון המוביל בעולם הרפואה - Health In Israel, והשתתף בכתיבת שניים מהמאמרים בעיתון. פרופ' אפק מרצה אורח בכנסים רפואיים וכחוקר זכה בפרס גולדנברג, פרס קלרמן ובפרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים.

תעשיית התרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ארנון אפק שימש בהתנדבות כיושב ראש של הוועד המנהל של 'קרן מחקרים רפואיים ליד ירושלים’ המקבלת תרומות מ-10 חברות תרופות[10].

ועדות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר ועדת תיירות מרפא
  • חבר ועדת הלסינקי של חיל הרפואה

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר ועדת ההוראה הקלינית בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר מועצת הבריאות ויו"ר ועדת הארגון של המועצה
  • יו"ר הוועדה הבין-משרדית לקביעת התוכנית למערכת הבריאות הלאומית לקידום בטיחות ילדים
  • יו"ר הוועדה לקביעת מדדי איכות בבתי חולים
  • חבר ועדת המחירים הבין-משרדית במערכת הבריאות, יו"ר תת-הוועדה לקביעת מחירים

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוועדה לבחינת הכנסת עוזר רופא

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר הוועדה לתכנון המענה הרפואי לנגב
  • חבר ועדת גרמן וחבר תת-ועדת תיירות מרפא ותת ועדת "ריבוי הכובעים" של משרד הבריאות
  • יו"ר הוועדה לבחינת חוק החולה הנוטה למות
  • יו"ר הוועדה לקידום הטיפול במחלות נדירות

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר הוועד המנהל של ועדת הבריאות של ה-OECD

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר הוועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה באזור יהודה ושומרון לבדיקת התוכנית ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל
  • יו"ר הפורום העולמי של הרופאים היהודים של ההסתדרות הרפואית בישראל - מפעל חברות החוץ (IMA World Fellowship)

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יו"ר ועדת המעקב אחר הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל מטעם המועצה להשכלה גבוהה של ישראל
  • יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - פרס גולדנברג לעבודת גמר מצטיינת
  • 1997 - פרס קלרמן לחוקרים צעירים
  • 1998 - פרס האגודה הישראלית לטרשת עורקים
  • 2005 - פרס ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל לרפואה צבאית
  • 2006 - פרס צוותי שיפור לקידום ההתנדבות לשירות צבאי ושיפור המענה לחיילים קרביים ברפואת השיניים
  • 2007 - פרס האגודה הישראלית לאיכות
  • 2008 - פרס מרצה מצטיין בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
  • 2009 - פרס רקטור אוניברסיטת ת"א למצוינות בהוראה
  • 2017 - תעודת הוקרה מטעם האגודה לזכויות החולה על פועלו למען ציבור החולים ובני משפחותיהם
  • 2019 - אות "יקיר שירות המדינה" מטעם נציבות שירות המדינה

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אפק נשוי ללימור, רופאת שיניים לילדים, ואב לשניים, שחר ואורן. מתגורר בראש העין.

רשימת פרסומים חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארנון אפק, מצב הבריאות הלאומי, הרפואה 149 (4) 2010, עמ' 237-239
  • דונה ג'קסון נקזוה, ‬‫המגפה האוטואימונית : [סוכרת מסוג 1, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות, לופוס, פסוריאזיס ועוד : מהם הגורמים למחלות האוטואימוניות הנפוצות וכיצד נגן על מערכת החיסון מפניהם], רמת גן: פוקוס, 2009 — הקדמה למהדורה העברית
  • Amir Tirosh, Arnon Afek, Assaf Rudich, Ruth Percik, Barak Gordon, Nir Ayalon, Estela Derazne, Dorit Tzur, Daphna Gershnabel, Ehud Grossman, Avraham Karasik, Ari Shamiss, Iris Shai, Progression of Normotensive Adolescents to Hypertensive Adults, Hypertension. 2010; 56: 203-209
  • Amir Tirosh, M.D., Ph.D., Iris Shai, R.D., Ph.D., Arnon Afek, M.D., M.H.A., Gal Dubnov-Raz, M.D., Nir Ayalon, M.D., Barak Gordon, M.D., Estela Derazne, M.Sc., Dorit Tzur, M.B.A., Ari Shamis M.D., M.P.A., Shlomo Vinker, M.D., and Assaf Rudich, M.D., Ph.D., Adolescent BMI Trajectory and Risk of Diabetes versus Coronary Disease, The New England Journal of Medicine, April 7, 2011. קישור

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 פרופסור ארנון אפק – ראש מנהל הרפואה הבא במשרד הבריאות, 23 בנובמבר 2011, באתר דוקטורס אונלי
  2. ^ 2.0 2.1 Arnon Afek, באתר Linkedin (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Trauma Testimony Discourses - Genre Patterns and Innovation, Tel Aviv University
  4. ^ ריטלין, פרופיל וטיפול רפואי בצה"ל., 6 באוגוסט 2009, באתר abiliko
  5. ^ נבחר אפק לראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, 22 בנובמבר 2011, באתר משרד הבריאות
  6. ^ אורלי הררי, מנכ"ל משרד הבריאות החדש: פרופ' ארנון אפק, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2014
  7. ^ הנהלת הפקולטה, באתר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
  8. ^ ‫ארי גלהר, מחקר: קשר בין ילדים שמנים לסרטן בבגרות, באתר nrg‏, 24 ביולי 2012‬
  9. ^ Amir Tirosh, M.D., Ph.D., Iris Shai, R.D., Ph.D., Arnon Afek, M.D., M.H.A., Gal Dubnov-Raz, M.D., Nir Ayalon, M.D., Barak Gordon, M.D., Estela Derazne, M.Sc., Dorit Tzur, M.B.A., Ari Shamis M.D., M.P.A., Shlomo Vinker, M.D., and Assaf Rudich, M.D., Ph.D., Adolescent BMI Trajectory and Risk of Diabetes versus Coronary Disease, The New England Journal of Medicine, April 7, 2011. קישור
  10. ^ רוני לינדר-גנץ, theMarker, הכירו את העמותה של משרד הבריאות שמקבלת תרומות מחברות תרופות, ‏29.11.2018