ארני פלטשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארני פלטשר
Ernie Fletcher
Ernie Fletcher.jpg
לידה 12 בנובמבר 1952 (בן 68)
מאונט סטרלינג, קנטקי, ארצות הברית
שם מלא ארנסט לי פלטשר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קנטקי
עיסוק רופא, פוליטיקאי
מפלגה GOP logo.svg  המפלגה הרפובליקנית
דת בפטיזם
מושל קנטקי ה־60
9 בדצמבר 200311 בדצמבר 2007
(4 שנים)
סגן סטיב פנס
→ פול פאטון
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של קנטקי
3 בינואר 19998 בדצמבר 2003
(5 שנים)
→ סקוטי באסלר
בן צ'נדלר ←
חתימה Ernie Fletcher Signature.gif עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארנסט לי פלטשראנגלית: Ernest Lee Fletcher; נולד ב-12 בנובמבר 1952) הוא פוליטיקאי ורופא אמריקאי. ב-1998 נבחר לראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם כיהן שלוש תקופות כהונה רציפות. הוא התפטר מבית הנבחרים ב-2003 לאחר שנבחר למושל קנטקי ה-60, ושירת בתפקיד זה עד לשנת 2007. טרם כניסתו לפוליטיקה, היה פלטשר רופא המתמחה ברפואת משפחה וכומר בפטיסטי הדיוט. פלטשר הוא חבר המפלגה הרפובליקנית.

פלטשר בוגר אוניברסיטת קנטקי, והתגייס לחיל האוויר של ארצות הברית בניסיון להגשים את חלומו להיות טייס חלל. הוא עזב את חיל האוויר לאחר שקיצוצים בתקציב צמצמו את שעות טיסותיו בטייסת בה שירת והשלים לימודי רפואה, בתקווה להרוויח מקום במשימת חלל כאזרח. תקוותיו אלו נגוזו בעקבות התדרדרות בראייתו, והוא עבר למגזר הפרטי כרופא משפחה וככומר בפטיסטי הדיוט. הוא היה פעיל בפוליטיקה המקומית בקהילתו ונבחר לבית הנבחרים של קנטקי ב-1994. שנתיים לאחר מכן הוא התמודד למושב בבית הנבחרים האמריקאי, אך הפסיד במירוץ לסקוטי באסלר, חבר בית הנבחרים המכהן. כאשר באסלר פרש מהמירוץ לבית הנבחרים לקראת בחירות 1998, התמודד פלטשר בשנית למושבו והביס את חבר הסנאט של קנטקי ארנסטו סקורסון הדמוקרטי. עד מהרה הוא מיצב עצמו כאחד בעלי הידע הבכירים של חברי הקונגרס הרפובליקנים בתחום הבריאות.

פלטשר נבחר למושל קנטקי בנובמבר 2003 אחרי שניצח את התובע הכללי של קנטקי בן צ'נדלר. בראשית כהונתו הצליח פלטשר לחסוך כספים למען תקציב מדינת קנטקי על ידי ארגון מחדש של הרשות המבצעת. הוא הציע לערוך רפורמות במערך המיסים של המדינה ב-2004, אבל יוזמה זו נתקלה בהתנגדות מצד בית המחוקקים של קנטקי. כאשר הרפובליקנים בסנאט הקנטקאי התעקשו לקשור את הרפורמות לתקציב המדינה, התכנס בית המחוקקים מבלי להעביר אף אחת מההצעות של פלטשר והסיעה הרפובליקנית בסנאט, וקנטקי התנהלה תחת תוכנית הוצאות ביצועיות שנחתמה בידי פלטשר עד שנת 2005, כאשר התקציב והתקנות עברו.

מאוחר יותר ב-2005, התובע הכללי של קנטקי גרג סטמבו, נושא המשרה הבכירה ביותר בקנטקי מטעם המפלגה הדמוקרטית, פתח בחקירה פלילית במטרה לברר האם שיטות ההעסקה של ממשל פלטשר הפרו את "שיטת הכישורים" של המדינה. חבר מושבעים גדול קבע כי יש להגיש כתבי אישום נגד אנשיו של פלטשר, ובסופו של דבר נגד פלטשר עצמו. פלטשר העניק חנינות לכל מי שהסתבך בפרשה, אך לא חן את עצמו. אף על פי שהחקירה הסתיימה בהסדר טיעון בין פלטשר וסטמבו בשלהי 2006, הפרשה האפילה על כוונתו של פלטשר להתמודד מחדש למשרת המושל ב-2007. בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית לבחירת מועמד המפלגה למושל גבר על חברת הקונגרס לשעבר אן נורת'אפ, אך בבחירות הכלליות הפסיד למועמד הדמוקרטי סטיב בישיר. לאחר תום כהונתו כמושל, הוא חזר לתחום הרפואי כמייסד ומנכ"ל חברת "אלטון בריאות".

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט לי פלטשר נולד בעיר מאונט סטרלינג שבצפון-מזרח קנטקי ב-12 בנובמבר 1952. הוא השלישי מבין ארבעת ילדיהם של הארולד פלטשר האב ורעייתו מרי. בבעלות משפחתו היה משק חקלאי וחנות כללית בסמוך לקהילה מינס. אביו הרולד עבד בנוסף עבור החברה "קולומביה גז". כאשר פלטשר היה בן שלושה שבועות, עותק אביו הרולד לעיר הנטינגטון שבוירג'יניה המערבית. שנתיים לאחר מכן, משפחת פלטשר שבה לקנטקי הפעם למחוז רוברטסון, שם התגוררה עד תחילת לימודיו של פלטשר בכיתה א'. המשפחה עברה דירה שוב במסגרת העיתוקים של הרולד ולבסוף התיישבה בלקסינגטון.

פלטשר למד בבית הספר התיכון לאפייט שבלקסינגטון, שם היה חבר במועדון הבטא הלאומי. במהלך השנה האחרונה בתיכון, הוא היה נגן סקסופון ידוע לשמצה בקנטקי ונבחר למלך נשף הסיום. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ב-1970, הוא נרשם לאוניברסיטת קנטקי. הוא נשבע אמונים ונהיה לחבר באחוות דלתא תאו דלתא. אחרי השנה הראשונה שלו, הוא נישא למי שהייתה מושא אהבתו בתיכון, גלנה פוסטר. לבני הזוג נולדו שני ילדים, רייצ'ל ובן, וארבעה נכדים.

פלטשר שאף להיות אסטרונאוט והצטרף לתוכנית להכשרת קציני המילואים של חיל האוויר האמריקאי. ב-1974, הוא קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות, וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר סיום לימודיו הגבוהים הצטרף באורח רשמי לחיל האוויר של ארצות הברית. לאחר שהוכשר כטייס באוקלהומה, הוא הוצב באלסקה, שם שירת כמפקד מטוס מקדונל דאגלס F-4 פנטום ומפקד כוח התראה של פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה. במהלך המלחמה הקרה, תפקידיו כללו פיקוד על טייסות שיירטו מטוסים צבאיים של ברית המועצות. ב-1980, בעקבות קיצוצים בתקציב שצמצמו את ההיקף של שעות הטיסה שלו, דחה פלטשר הצעה לתפקיד קבוע בחיל האוויר. הוא עזב את חיל האוויר בדרגת קפטן, ועוטר באות הצטיינות חיל האוויר ובאות מובחר היחידה.

פלטשר נרשם מאוחר יותר לבית הספר לרפואה באוניברסיטת קנטקי, בתקווה שידע מקצועי ברפואה לצד רקע צבאי, יקנה לו מקום אזרחי במשימת חלל. ב-1984 הוא סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה עם תואר דוקטור לרפואה, אך ראייתו המתדרדרת אילצה אותו לנטוש את חלומותיו להיות אסטרונאוט.

ב-1983, כנסיית הבפטיסטים הפרימטיביים של לקסינגטון הכשירה את פלטשר ככומר הדיוט. ב-1984 חנך לראשונה מרפאת משפחה בלקסינגטון. בצוותא עם עמיתו לכיתה לשעבר, ד"ר ג'יימס ד. ב. ג'ורג', הוא ייסד את ארגון רופאי המשפחה של דרום לקסינגטון ב-1987. במשך שנתיים הוא מילא את תפקיד המנכ"ל של הקרן "הרפואית סנט ג'וזף", ארגון האוסף מתנות פרטיות עבור המרכז הרפואי סנט ג'וזף באזור לקסינגטון. ב-1989, הכנסייה של פלטשר ביקשה ממנו להתנדב ככומר ללא תשלום, אבל עם השנים, הוא התחיל לחקור כמה מן הדוקטרינת של הכנסייה, ונטה להזדהות עם זרם האוונגליזם. כתוצאה מכך, הוא עזב את הזרם הבפטיסטי הפרימיטיבי ב-1994 והצטרף לכנסייה בפטיסטית אחרת.

קריירה פוליטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסדרת תפקידו בכנסייה, התוודע פלטשר ב-1990 לקבוצה של שמרנים חברתיים אשר השתלטו על המפלגה הרפובליקנית במחוז פאייט. כעבור זמן מה, הוא קיבל הזמנה להיות חבר בוועדה הרפובליקנית המחוזית. ב-1994 הוא נבחר לבית הנבחרים של קנטקי, אחרי שגבר בבחירות על מועמדת המפלגה הדמוקרטית לזלי טראפ. הוא ייצג את המחוז ה-78 של קנטקי ושירת בוועדת העוני של בית הנבחרים ובכוח המשימה להשכלה גבוהה. נוסף על כך, הוא נבחר על ידי המושל פול פאטון לסייע בהגיית ועריכת רפורמה במערכת הבריאות של המדינה.

כתוצאה מעריכת שינויים במחוזות הבחירה של קנטקי ב-1996, המחוז שייצג פלטשר אוחד לאחד שיוצג בידי עמיתו הרפובליקני סטן קייב. במקום להתמודד בתוך המפלגה הרפובליקנית מול קייב על ייצוג המחוז, החליט פלטשר להתמודד למחוז הקונגרס השישי של קנטקי בבית הנבחרים של ארצות הברית בהמשך אותה השנה. לאחר שזכה בבחירות המקדימות הרפובליקניות במהלכן גבר על שני מועמדים אחרים, הובס פלטשר בבחירות הכלליות בידי סקוטי באסלר, חבר בית הנבחרים המכהן מטעם המפלגה הדמוקרטית, בפער של יותר מ-25,000 קולות. ב-1998 פרש באסלר מבית הנבחרים במטרה להתמודד למושב הריק של קנטקי בסנאט של ארצות הברית שהתפנה עקב פרישתו של הסנאטור ונדל פורד. פלטשר זכה בבחירות המקדימות הרפובליקני לייצוג מחוז הקונגרס השישי בבית הנבחרים האמריקאי בקלות, ובבחירות הכלליות ניצב פלטשר בפני ארנסטו סקורסון הדמוקרטי. העיתון "לקסינגטון הראלד-לידר" תיאר את המירוץ בין השניים כ"דו-קרב קלאסי בין השמאל לימין". פלטשר התנגד בתוקף להפלות מלאכותיות, תמך במערכת מיסים "שטוחים ופשוטים והוגנים יותר", וקרא להחזיר את רוב כספי החינוך הפדרלי לקהילות המקומיות. סקורסון תמך בזכויות הפלה, גרס שמס שטוח הוא רגרסיבי למדי, ותמך במבחני ותקני חינוך מדינתיים. פלטשר ניצח את סקורסון כשזכה ב-104,046 מקולות הבוחרים לעומת 90,033 קולות להם זכה סקורסון.

בתוך חודשים ספורים מוושינגטון הבירה, נבחר פלטשר למנהל הקשר בין 17 חברי המפלגה הרפובליקנים הטריים שנבחרו לבית הנבחרים. הוא התמנה לחבר בוועדה לחינוך ולכוח עבודה, וג'ון ביינר, יו"ר ועדת המשנה ליחסי עובד-מעביד, בחר בפלטשר לשמש כסגנו. המטרה של הוועדה הייתה בין היתר לפקח על הכללים של תוכניות הבריאות המוענקות בידי מעסיקים, ואף על פי שהיה זה נדיר עבור חבר טרי בבית הנבחרים לעלות בסולם ההנהגה של מפלגתו, ייחס ביינר את ניסיונו של פלטשר בתחום הרפואי ועבודתו על רפורמה במערכת הבריאות של קנטקי כסיבה לקידומיו הפוליטיים. פלטשר כיהן גם כחבר בוועדות התקציב והחקלאות של בית הנבחרים. ביוני 1999 נתן פלטשר את חסותו לתיקון חוק למניעת אלימות נוער, שאפשר לבתי ספר מחוזיים להשתמש בקרנות פדרליות לפיתוח תוכניות לימודים הכוללות אלמנטים שנועדו לקדם ולהגביר את המצפן המוסרי של התלמידים. מאוחר יותר, פלטשר הועבר לוועדת האנרגיה והמסחר ונבחר ליו"ר ועדת המשנה למדיניות בנושא בריאות.

במהלך הדיון על הצעת חוק זכויות החולה, התנגד פלטשר להצעה דמוקרטית שתאפשר ליחידים לתבוע את ארגוני הבריאות שלהם (קופות החולים), ובכך העדיף הצעת חוק מגבילה יותר שהרחיבה את יכולתו של המטופל לערער על החלטות קופות החולים. רופאים רבים בשדולה הרפובליקנית חשו כי הצעת החוק של מפלגתם לא הטיבה עם החולים, אך פלטשר היה יוצא דופן בולט ביחד הסנאטור ביל פריסט מטנסי. עמדתו של פלטשר עלתה לו בתמיכת האיגוד הרפואי של קנטקי. לאחר שתרם למסע הבחירות שלו נגד סקורסון ב-1998, האיגוד הרפואי של שנטקי הביע את תמיכתו בהחלטתו של סקוטי באסלר להתמודד מחדש למושב של פלטשר ב-2000. עם זאת, באסלר גרף 35% בלבד מקולות הבוחרים לעומת 53% שגרף פלטשר. שנים עשר האחוזים שנותרו נגרפו בידי המועמד העצמאי גייטווד גאלבריית'.

לאחר הבחירות שנערכו ב-2000, ניסח פלטשר הצעת פשרה שאפשרה לחולים לתבוע את קופות החולים שלהם בבית משפט הפדרלי, תוך כיסוי הוצאות כאב וסבל במענקים בני חצי מיליון דולר אמריקני. בסופו של דבר המפלגה הרפובליקנית בחרה להעביר הצעת חוק בנושא של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, והצעת הפשרה של פלטשר ירדה לטמיון. הוא נבחר מחדש לבית הנבחרים ב-2002.

הבחירות למושלות קנטקי ב-2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לפי מחוזות קנטקי. באדום צבועים מחוזות בהם ניצח פלטשר ובכחול צבועים מחוזות בהם ניצח צ'נדלר

ב-2002 עודד מיץ' מקונל, מנהיג המפלגה הרפובליקנית בסנאט של ארצות הברית, את פלטשר להתמודד למשרת מושל קנטקי והאחרון הקים ועדת גישוש לקראת התמודדות באותה השנה. ב-2 בדצמבר 2002, הודיע פלטשר על התמודדותו לתפקיד יחד עם עזורו של מקונל, האנטר בייטס, כעמיתו למירוץ. בראשית 2003, סטודנט רפובליקני בקולג' בשם קרטיס שיין קרא תיגר על מועמדותו של בייטס לתפקיד סגן המושל בהסתמך על אי-עמידתו בדרישות לתפקיד שנקבעו עבור סגן המושל בחוקת קנטקי. על פי החוקה, על המועמדים לתפקידי המושל וסגנו להיות תושבי המדינה לפחות שש שנים טרם הבחירות. מאוגוסט 1995 ועד פברואר 2002 שכרו בייטס ורעייתו דירה באלכסנדריה שבווירג'יניה, ואילו בייטס עבד במשרד עורכי דין בוושינגטון הבירה, ומאוחר יותר כראש מטהו של מקונל. בוב הלרינגר, חבר לשעבר בבית הנבחרים של קנטקי מטעם פרוור של לואיוויל ומי שהיה עמיתו למירוץ של המועמד למושל קנטקי סטיב נון, הצטרף לתביעה נגד בייטס כטוען. במרץ 2003 פסק שופט במחוז אולדהאם כי בייטס אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בחוקה. הוא הסתמך על העובדה כי בשנים 1995–2002 החזיק בייטס רישיון נהיגה של מדינת וירג'יניה, שילם מס הכנסה למדינת וירג'יניה, ו"באופן קבוע" לן והתגורר בדירתו שבווירג'יניה. בייטס לא ערער על פסק הדין במטרה לאפשר לשופט להכריז על נבצרות בכרטיס לתפקיד המושל, מה שיאפשר לפלטשר לבחור בעצמו עמית אחר למירוץ, אופציה שלא הייתה ניתנת לו היה בייטס פורש מרצונו.

פלטשר בחר בסטיב פנס, לשעבר תובע פדרלי במחוז המערבי של קנטקי, כעמיתו החדש למירוץ. הלרינגר המשיך את תביעתו בבית המשפט, וטען תחילה כי חוסר הכשירות של בייטס היה צריך לפסול גם את מועמדותו של פלטשר עצמו ולאחר מכן טען כי פלטשר לא היה צריך להכריז על עמית חדש למירוץ במקום עמית למירוץ שנפסל בשל אי-כשירות. בית המשפט העליון של קנטקי דחה את הטענה ב-7 במאי 2003, אם כי החלטות השופטים לדחות זאת היו מגוונות והדעה הסופית קבעה ש"זהו 'תיק קרוב' לחוק, והלרינגר הציג סוגיות משפטיות ראויות לזמן ותשומת הלב של בית המשפט". ועדת הבחירות המרכזית של המדינה הורו לכל פקידי הוועדה במחוז לספור את פתקי ההצבעה של "פלטשר ובייטס" כפתקים של "פלטשר ופנס".

בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית, זכה פלטשר ב-53% מהקולות, וגבר על נון, שופטת מחוז ג'פרסון רבקה ג'קסון וחבר הסנאט של נטקי וירג'יל מור. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ניצח בן צ'נדלר, התובע הכללי של קנטקי, את יושבת ראש בית הנבחרים של קנטקי ג'ודי ריצ'רדס. צ'נדלר, נכדו של מושל קנטקי לשעבר האפי צ'נדלר, נפגע בימים הסופיים של מסע הבחירות במפלגה הדמוקרטית כאשר מתמודד שלישי, איש העסקים ברוס לאנספורד פרש מן המירוץ והביע את תמיכתו בריצ'רדס. צ'נדלר זכה במועמדות הדמוקרטית רק בפער של 3.7 אחוזים ונאלץ לארגן מחדש את מסע הבחירות שלו. כתוצאה מכך, פלטשר נכנס למסע הבחירות הכללי כמועמד שידו על העליונה.

בשל מימון שקיבל מאגודת המושלים הרפובליקנים, הוביל פלטשר על צ'נדלר מבחינת מימון בחירות. שערורייה בה היה מעורב המושל הדמוקרטי המכהן פול פאטון במסגרתה קיבל שוחד מיני תמורת טובות הנאה, כמו גם מחסור צפוי של 710 מיליון דולר בתקציב הקרוב, פגעה בכל הסיכויים של המפלגה הדמוקרטית לנצח בבחירות הקרובות. פלטשר הפיק תועלת ממגרעות אלה, והבטיח "לנקות את הבלגן" בבירה פרנקפורט, וזכה בבחירות כשלו 596,284 קולות בעוד צ'נדלר זכה ב-487,159 קולות. בסך הכל, הרפובליקנים כבשו ארבעה מתוך שבעת המשרדים הציבוריים שקיומם עוגן בחוקת קנטקי ב-2003; טריי גרייסון נבחר למזכיר המדינה וריצ'י פארמר נבחר לנציב החקלאות. פלטשר התפטר מתפקידו כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ב-8 בדצמבר 2003 והושבע לתפקידו עוד באותו היום. ניצחונו של פלטשר הפך אותו למושל הרפובליקני הראשון של קנטקי מאז 1971.

מושל קנטקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם כניסתו לתפקיד, שם פלטשר את פיתוח כלכלת קנטקי בראש מעייניו, וקנטקי דורג במקום הרביעי מבין כל מדינות ארצות הברית במספר המשרות שנוצרו במהלך כהונתו. אחת הפעולות הראשונות שלו כמושל הייתה לארגן מחדש את הרשות המבצעת, תוך הרחבת מזכירי המחלקות בממשלת קנטקי מתשעה לארבע עשר. הוא פיזר את ועדת מרוצי סוסים של קנטקי ובמקומה ייסד את רשות מרוצי סוסים של קנטקי במטרה לקדם ולהסדיר את תעשיית מרוצי הסוסים במדינתו. כדי לשפר את ניהול תוכנית המדיקייד בקנטקי, הוא ביטל את תוקפן חלק מדרישות התוכנית וחשף תוכנית להתמקדות בשיפורים במערכת הבריאות, בניהול תועלת ובטכנולוגיה. פלטשר גם השיק את קמפיין "הופכים את קנטקי לבריאה!", יוזמה לקידום אורח חיים בריא עבור תושבי קנטקי.

מחלוקת התקציב ב-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כל תקופת כהונתו של פלטשר, הסנאט של קנטקי נשלט בידי הרפובליקנים, בעוד הדמוקרטים שלטו בבית הנבחרים של קנטקי. כתוצאה מכך התקשה פלטשר להעביר חוקים שנתקבלו בבית המחוקקים. בתחילת הדיון על תקציב מדינת קנטקי ב-2004, הוא הציג תוכנית רפורמה במסים, שלדבריו יחוללו נייטרליות ומודרניות במערך המיסים של המדינה. התוכנית גובשה בשיתוף פעולה עם עוד שבעה מחוקקים דמוקרטים בבית הנבחרים, אך אף אחד מהם לא היה בתפקיד הנהגתי, ובעקבות זאת הוטחו בפלטשר ביקורות על כך שהוא ניסה לעקוף את מנהיגות בית הנבחרים. ככל שהפולמוס על אודות התקציב נמשך, הרפובליקנים התעקשו לקשור את חבילת הרפורמה במס לתקציב המדינה המוצע, ואילו הדמוקרטים רצו להצביע על הצעדים בנפרד. למרות ניסיונות של הרגע האחרון לפשרה בסיום הישיבה, לא העביר בית המחוקקים את חבילת הרפורמה במס ולא את תקציב המדינה. הפגישה הווכחנית הסתיימה עם הישגים בודדים, בהם חיקוק "חוק הרג העובר", חוק נגד מחירים מופקעים, וכן חוק האוסר על וועדת השירות הציבורי של המדינה לאסדר ספקי אינטרנט בפס רחב מעבר להגבלות רשות התקשורת הפדרלית.

מושב בית המחוקקים לשנת 2004 היה המושב השני ברציפות שבו לא הצליח בית המחוקקים להעביר תקציב דו-שנתי; הפעם הראשונה הייתה בשנת 2002 בימי המושל פול פאטון. כאשר השנה הפיסקלית הסתיימה ללא תקציב מאושר, האחריות על הוצאות המדינה נפלה על פלטשר. כפי שהיה ב-2002, ההוצאות פוקחו ונשלטו בידי תוכנית הוצאות ביצועיות שנוצרה על ידי משרד המושל. התובע הכללי של קנטקי, גרג סטמבו (אנ') הדמוקרטי, הגיש תביעה לבית המשפט וביקש לקבוע את מידת הסמכויות של פלטשר ללא תימוכין חקיקתי. תביעה דומה, שהוגשה לאחר מושב בית המחוקקים לשנת 2002 הגיעה למבוי סתום, והוגשה לבית המשפט כאשר בית המחוקקים העביר תקציב בישיבה מיוחדת לפני תום התביעה. ביקורת שיפוטית שניתנה בידי שופט בית המשפט המחוזי של מחוז פרנקלין אישרה את תוכנית ההוצאות של פלטשר, אך אסרה הוצאות על פרויקטים ותוכניות הון חדשות. בשלהי דצמבר 2004, קבע שופט אחר כי התוכנית של פלטשר יכולה להמשיך לשלוט בהוצאות עד סוף שנת הכספים ב-30 ביוני 2005.

ב-19 במאי 2005, בית המשפט העליון של קנטקי פסק ברוב של 3–4 כי בית המחוקקים פעל בניגוד לחוקה בכך שלא העביר תקציב וכי פלטשר פעל מחוץ הסמכות החוקתית שלו בכך שעשה שימוש בכספים ציבוריים שלא שהוקצו באופן ספציפי על ידי בית המחוקקים. דעת הרוב דחתה את החריג של בית משפט קמא ל"שירותים חיוניים ספציפיים", בטענה שאם בית המחוקקים לא יצליח להקצות את הכספים הדרושים להפעלת הרשות המבצעת ברמה מתבקשת של שירותים בסיסיים, על הרשות המבצעת לשרת את האזרחים כמיטב יכולתה אם הם יראו את השירותים הללו כלא-מספקים". נשיא בית המשפט העליון ג'וזף למברט התנגד, בטענה כי תוכנית ההוצאות הביצועיות הייתה הכרחית. שני שופטים אחרים, בחוות דעת נפרדת, הסכימו עם הרוב כי המנדט החוקתי הפדרלי והממלכתי עדיין צריך להיות ממומן בהיעדר תקציב. בהתנגדותם טענו כי האיום של השבתת הממשל יפעל כתמריץ לבית המחוקקים לעסוק בתקציב המדינה. במסגרת ההחלטה לא ננקטו צעדים רטרואקטיביים לשינוי הפעולות אותן הגדירה כ"לא חוקתיות", אבל היא שימשה תקדים לכל מקרים עתידיים של אי-העברת תקציב.

המשך כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2004, מטוסו הרשמי של פלטשר גרם לבהלה ביטחונית שגרמה לפינוי קצר של משכן הקפיטול ובית המשפט העליון של ארצות הברית. זמן קצר לאחר ההמראה בדרך לטקסי האשכבה של נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן, הטרנספונדר במטוס של פלטשר תפקד בצורה לקויה, והוביל את פקידי נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל לדווח על מטוס בלתי-מורשה שנכנס למרחב האווירי המוגבל של מחוז קולומביה. שני מטוסי F-15 איגל שוגרו לחקור את המטוס, המטוס של פלטשר לווה ליעדו על ידי שני מסוקי UH-60 בלק הוק. המטוס בן שלושים השנים מסוג קינג אייר, היה הבכור במודל שלו. חקירה של רשות התעופה הפדרלית מצאה כי צוות מטוסו של פלטשר שמר על קשר רדיו עם פקידי התנועה האווירית וקיבל אישור להיכנס למרחב האווירי המוגבל. החקירה קבעה כי שגיאות אנוש פקחי התנועה האווירית עוררו את הבהלה, ובעקבות האירוע אימצה רשות התעופה הפדרלית מדיניות למניעת טעויות עתידיות בעלות אופי דומה.

חודש לאחר מכן הכריז פלטשר על תוכנית לאיחוד סמלי המדינה, זאת במטרה לשפר את תדמיתה הציבורית. זמן קצר לאחר ההכרזה, הקומיקאים קרייג קילבורן וג'יי לנו הציעו מספר הצעות תוך התלוצצות לסיסמה החדשה של קנטקי בתוכניות שלהם The Late Late Show ו-The Tonight Show בהתאמה. כתגובה, כתב פלטשר מכתב לשני הקומיקאים על אודות ההלצות שהריצו בתוכניותיהם והוזמן להופיע בשתי תוכניות האירוח. משום שללנו היה קהל צופים גדול יותר ותוכניתו שודרה מוקדם יותר מתוכניתו של קילבורן, הסכים פלטשר להופיע ב-The Tonight Show, שם הוא העניק ללנו מחבט בייסבול תוצרת חברת "לואיוויל סלאגר" וסיפר בדיחות עוקצניות על היתרונות היחסיים של קנטקי ולוס אנג'לס, משום שאולפני התוכנית שכנו בלוס אנג'לס. בסופו של דבר, ארבע סיסמאות עלו להצבעה באינטרנט וגם במרכזי טיולים בין-מדינתיים. בדצמבר 2004 נבחרה הסיסמה "קנטקי: רוח חסרת מעצורים" כסיסמה המנצחת והודפס על שלטי חוצות, מסמכים רשמיים ומזכרות. מחקר שנערך ב-2007 קבע כי 88.9% מתושבי קנטקי הרגישו לנכון להזדהות עם הסיסמה ועם הסמליל הנלווה אליה. יתר על כן, 64% מהנסקרים באזור של 10 מדינות זיהו את הסיסמה ואת הסמליל, האחוז הגבוה ביותר של זיהוי מותג אחר שנבדק במחקר.

במחצית השנייה של 2004 הציע פלטשר שינויים בהטבות הבריאותיות לעובדי מדינת קנטקי ולגמלאים. תוכניתו של פלטשר כללה הנחות לעובדי מדינה וגמלאים שהפגינו התנהגות בריאה, במסגרת מה שכינה מעבר מיוזמות חולי ליוזמות בריאות. מתוך הכרה כי הרפורמה תהא כרוכה בהוצאות כספיות ממקורות שוטפים, הציע פלטשר להגדיל ב-1% את שכרם של עובדי המדינה והגמלאים במטרה לקזז את העלויות הנוספות. שכירים עובדי המערכות הציבוריות, ובמיוחד המורים בבתי הספר הציבוריים, התנגדו נחרצות לתוכנית של פלטשר, ו"אגודת מחנכי קנטקי" אף קראה לשביתה ללא הגבלה, שתחילתה ב-27 באוקטובר 2004. כדי להתמודד עם ההתנגדות לרפורמה, כינס פלטשר מושב מיוחד של בית המחוקקים כדי להתחיל את הרפורמה ב-5 באוקטובר 2004. אף על פי שהמדינה עדיין פעלה תחת תוכנית ההוצאות הביצועיות, הוא לא כלל את התקציב או את הצעת הרפורמה במס על סדר היום של כינוס בית המחוקקים, מהלך שזכה לשבחים משני צדי המפה הפוליטית, מה שאפשר להם להתמקד רק בחששות לגבי רפורמת הבריאות. במושב מיוחד בן 15 יום העביר בית המחוקקים תוכנית שהקצתה 190 מיליון דולר אמריקני נוספים לביטוח הבריאות של עובדי המדינה והחזירה רבות מן ההטבות הנפוצות ביותר בתוכנית הביטוח הקודמת. מיד לאחר שהכינוס המיוחד תם, איגוד מחנכי קנטקי הצביעו בעד ביטול השביתה שהציעו.

ב-8 בנובמבר 2004 חתם פלטשר על צו הוצאה להורג לתומאס קלייד בולינג, שהורשע ברצח כפול ב-1990 ונידון לעונש מוות בזריקת רעל. קבוצת רופאים ביקשה לערוך בדיקה של ועדת הרישוי הרפואי של קנטקי, כדי לקבוע האם יש לבטל את הרישיון הרפואי של פלטשר בגין פעולה זו. מדינת קנטקי דורשת מרופאי המדינה לפעול לפי קווי היסוד של האיגוד הרפואי האמריקאי (American Medical Association), האוסרת על רופאים לקחת חלק בהוצאות להורג. ביום 13 בינואר 2005, מצאה ועדת הרישוי הרפואי כי פלטשר פעל בתפקידו כמושל ולא כרופא כאשר חתם על הצו, וקבע כי רישיונו אינו כפוף לחילוט בגין אותה פעולה.

במהלך ישיבת בית המחוקקים ב-2005, הציע פלטשר שוב את תוכנית הרפורמה במס, ובסוף הפגישה העבירו שני בתי בית המחוקקים את הרפורמה. התוכנית העלתה מיסים על סיגריות ומשקאות אלכוהול, כמו גם מיסים על שירותי טלוויזיה לוויינית וחדרי מוטל. בתי עסק היו נתונים גם למס קבלות ברוטו. כדי להקל על רפורמת המס הופחתו מיסים שנגבו מחברות ותאגידים, כמו גם מיסים על הכנסה לעצמאיים שהרוויחו פחות מ-75,000 דולר בשנה, ו-300 אלף בעלי משכורות נמוכות נפטרו לחלוטין ממס הכנסה. בית המחוקקים העביר בנוסף תקציב לשארית השנתיים שנותרו לכהונת המושל, ביטלה את חוקי המימון הציבורי של המדינה והעבירה הנחיות תזונה חדשות לבתי הספר.

חקירת שיטת הכישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שיטת הכישורים" (Merit system) היא תהליך של קידום והעסקת עובדים ממשלתיים על בסיס יכולתם לבצע עבודה, ולא על בסיס הקשרים הפוליטיים שלהם. במאי 2005 החל התובע הכללי של קנטקי, גרג סטמבו, לחקור את טענות לפיהן ממשלת פלטשר עקפה את שיטת הכישורים של המדינה להעסקת עובדים ממשלתיים, קידומם, הורדתם בדרגה ופיטורים תוך קבלת החלטות על בסיס נאמנותם הפוליטית של העובדים. החקירה התעוררה עם תלונה בת 276 עמודים שהוגשה בידי דאגלס וו. דורטינג, עוזר מנהל הסגל של סוכנות התחבורה של קנטקי. פלטשר, ששהה בעת פתיחת החקירה במשלחת מסחרית ביפן, הודה עם פרסום הידיעה על החקירה במסיבת עיתונאים מקוונת כי ייתכן שמשרדו עשה "שגיאות" בכל הנוגע לגיוס שנבע מכך שלא היה לו הליך רשמי לטיפול בהמלצות עבודה. עם שובו מיפן, הכחיש פלטשר כי "השגיאות" של ממשלתו היו בלתי-חוקיות וכינה את החקירה שנפתחה על ידי סטמבו כ"ראשית המירוץ למושלות קנטקי 2007", רמז למועמדותו הפוטנציאלית של סטמבו לתפקיד מושל קנטקי לקראת הבחירות ב-2007. סטמבו הכחיש כל כוונה להתמודד לתפקיד המושל ב-2007, אם כי בסופו של דבר הוא נבחר לעמיתו למירוץ של ברוס לאנספורד במהלך הפריימריז הדמוקרטים, אך הצמד הפסיד בפריימריז לסטיב בישיר.

חבר מושבעים גדול החליט ביוני 2005 לחקור את האישומים נגד הממשל של פלטשר. עד אוגוסט, חבר המושבעים הגיש כתבי אישום נגד תשעה פקידי ממשל, בהם יו"ר המפלגה הרפובליקנית של קנטקי דארל ברוק ג'וניור ומזכיר התחבורה בפועל ביל נייגברט. כל כתבי האישום היו בעוון קנוניה, למעט כתבי האישום שהוגשו נגד הממונה על השירותים המנהליים דן דרווין, אשר הואשם ב-22 עבירות (20 סעיפים של עבירות עדות שקר ו-2 סעיפים של הדחת עד) בנוסף ל-13 עבירות אחרות. ב-29 באוגוסט העניק פלטשר חנינה לתשעת פקידי הממשל שהוגשו נגדם כתבי אישום. לעומת זאת, הוא החליט שלא להעניק לעצמו חנינה. למחרת, הוא נקרא להעיד בפני חבר המושבעים הגדול, אך סירב לענות על כל שאלה, תוך התייחסות להתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית נגד הפלה מלאכותית.

באמצע ספטמבר, אחרי שהעניק את החנינות, סקר של העיתון "קורייר-ג'ורנל" מצא כי פלטשר זוכה ל-38 אחוזי תמיכה, והשתווה באחוזי תמיכתו לקודמו פול פאטון, שהתמיכה בו צנחה לשפל במהלך שערוריית המין שהאפילה על כהונתו. ב-14 בספטמבר 2005 פיטר פלטשר תשעה עובדים, בהם ארבעה מתוך תשעת העובדים שהעניק להם חנינה שבועיים קודם לכן. הוא נימק את הפיטורים באומרו: "כשכל השאר נכשלו, המושל עשה את הדבר הנכון." עם זאת, המושל לשעבר וחבר הסנאט של קנטקי מטעם המפלגה הדמוקרטית ג'וליאן קרול, מתח ביקורת על פלטשר על שלא פיטר את פקידי הממשל באותה העת בה העניק את החנינות. פלטשר קרא גם לפיטורו של הפקיד הרפובליקני דארל ברוק ג'וניור, בשל מערובתו בשערוריית שיטת הכישורים. הוועד הפועל של המפלגה הרפובליקנית התכנס ב-17 בספטמבר, אך לא התערב בהחלטתו של פלטשר שלא לפטר את ברוק.

חבר המושבעים הגדול המשיך בחקירתו, והגיש חמישה כתבי אישום נוספים אחרי שפלטשר פטר את עצמו מקבלת חנינה. שניים הוגשו נגד אנשיו, ושניים אחרים הוגשו נגד יועצים שסיפקו את שירותיהם ללא תשלום עבור פלטשר. החמישי הוגש נגד המזכיר בפועל נייגברט על נקמתו בחושף שחיתות. רק כתב האישום הנוסף נגד נייגברט הוגש כביכול לאחר שפלטשר הוציא את החנינה. ב-24 באוקטובר 2005 הגיש פלטשר בקשה לשופט בית המשפט המחוזי בפרנקלין, ויליאם גרהם, להורות לחבר המושבעים הגדול להפסיק את הגשת כתבי אישום בגין עבירות שבוצעו טרם הוצאת החנינה, ורק את שמותיהם של הנאשמים ניתן היה לכלול בדוח הסופי של חבר המושבעים. ב-16 בנובמבר פסק גרהם כי חבר המושבעים הגדול ימשיך להגיש כתבי אישום אך בהוראה נפרדת דחה את כתבי האישום נגד אנשיו של פלטשר והיועצים שעבדו ללא תשלום, בטענה כי הם כלולים ברשימת הנאשמים שזכו לחנינה. גרהם לא התייחס בפסיקתו על הגשת כתב האישום האחרון נגד נייגברט. בית המשפט לערעורים של קנטקי אישר את פסק הדין של גרהם ב-16 בדצמבר. מיד לאחר פסיקת בית המשפט לערעורים, הודיע פלטשר על כוונתו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון של קנטקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארני פלטשר בוויקישיתוף