לדלג לתוכן

ארנסט וילארד גיבסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט וילארד גיבסון
Ernest Gibson
לידה 29 בדצמבר 1871
לונדונדרי, ורמונט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1940 (בגיל 68)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Morningside Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית הכנסייה האפיסקופלית עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים ארנסט ויליאם גיבסון הבן עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ורמונט
6 בנובמבר 192319 באוקטובר 1933
(10 שנים)
מחוז בחירה מחוז הבחירה השני (1923–1933)
מחוז הבחירה הכללי (1933)
סנאטור מטעם מדינת ורמונט
21 בנובמבר 193320 ביוני 1940
(6 שנים ו־6 חודשים)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט וילארד גיבסוןאנגלית: Ernest Willard Gibson‏; 29 בדצמבר 187120 ביוני 1940) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי. כחבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 19231933 ובסנאט של ארצות הברית מ־1933 ועד מותו בשנת 1940.

ראשית חייו והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבסון נולד 29 בדצמבר 1871 בלונדונדרי שבוורמונט, והיה בנם של סוויל (סטואל) וויליאם ל. גיבסון. הוא למד בבתי הספר המקומיים וב־1891 השלים את לימודיו באקדמיית בלאק ריבר, שם היה חבר לספסל הלימודים של קלווין קולידג' (לימים נשיא ארצות הברית). הוא המשיך ללימודים באוניברסיטת נורוויץ', שם קיבל תואר ראשון במדעים (1894) ותואר שני (1896). גיבסון למד משפטים אצל עורך הדין איליזר ווטרמן והשופט ג'יימס לורן מרטין, למד גם בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן, והוסמך לעריכת דין ב־1899.

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 18941898 כיהן כמנהל בית הספר התיכון בצ'סטר שבוורמונט, ובמקביל כיהן כנאמן הכפר. לאחר שהוסמך לעריכת דין, פתח משרד בברטלבורו, ושם גם כיהן כרשם צוואות של מחוז וינהאם וכסגן מזכיר בית המשפט הפדרלי של ורמונט.

בשנים 19061910 כיהן כשופט עירוני בברטלבורו, ובמקביל נבחר לבית הנבחרים של ורמונט (1906) ולסנאט של ורמונט (1908), שם כיהן כנשיא בפועל. בין השנים 19041911 היה גם פעיל כמרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת נורוויץ'.

גיבסון נודע כמי שהוביל את התנועה הפרוגרסיבית בוורמונט, מה שהוביל להיווצרות פלג "גיבסון–אייקן" במפלגה הרפובליקנית, שנחשב ליברלי יותר מהממסד השמרני הוותיק. אף שהחזיק בעמדות פרוגרסיביות, נשאר נאמן למפלגה הרפובליקנית, ושימש גשר בין הזרמים.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבסון שירת במשמר הלאומי של ורמונט בשנים 18991908 ושוב בין השנים 19151923. הוא התגייס כחייל פשוט, קודם לקצין ב־1901, ושירת במטה המושל פלטשר פרוקטור בדרגת קולונל.

במלחמת העולם הראשונה פיקד על פלוגה I של רגימנט הרגלים הראשון של ורמונט, אשר הוסב מאוחר יותר לרגימנט ההנדסה ה־57. היחידה הוצבה במחנות אימונים בקרוליינה הדרומית ובספטמבר 1918 נשלחה לצרפת, אך לא הספיקה להשתתף בלחימה בשל שביתת הנשק. עם שובו לארצות הברית השתחרר בדרגת קולונל, ולאחר מכן פרש משירות פעיל עם בחירתו לקונגרס.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923 נבחר גיבסון לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השני של ורמונט, לאחר התפטרותו של פורטר דייל. הוא נבחר מחדש ברציפות עד 1932, וב־1932, לאחר ביטול המחוז השני, נבחר כנציג הכללי של ורמונט. במהלך כהונתו שימש כיו"ר ועדת ההוצאות במשרד האוצר וכיו"ר ועדת הטריטוריות.

ב־1933, לאחר מותו של הסנאטור פורטר דייל, מונה גיבסון למלא את מקומו בסנאט. ב־1934 נבחר להשלים את הקדנציה וב־1938 נבחר לקדנציה מלאה בת שש שנים. הוא כיהן בסנאט עד מותו ב־1940.

גיבסון נפטר בוושינגטון די. סי. ב־20 ביוני 1940, ונקבר בבית העלמין מורנינגסייד בברטלבורו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1896 נשא לאישה את גרייס פולרטון הדלי. לשניים נולדו ארבעה ילדים: פרנק הדלי גיבסון (1899–1922), ארנסט ויליאם גיבסון הבן (1901–1969), דוריס גיבסון (1903–1947) ופרסטון פולרטון גיבסון (1908–1955).

בנו, ארנסט ויליאם גיבסון הבן, מונה זמנית להמשיך את כהונתו בסנאט לאחר מותו, ובהמשך כיהן כמושל ורמונט ושופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז. נכדו, ארנסט גיבסון השלישי, כיהן כשופט בית המשפט העליון של ורמונט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]