ארנסט מיכאל שנאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארנסט מיכאל שנאל (19318 במרץ 1947) היה נער שהוצא להורג על ידי אנשי הלח"י משום שנחשד בהלשנה למשטרת המנדט.

ארנסט מיכאל שנאל היה נער דתי, חניך בני עקיבא, בן יחיד להוריו מעולי גרמניה, שעלו לארץ בשנת 1939, התגוררו ברמת ישי והיו בעלי מזנון בכניסה ליישוב ממול לחאן ההיסטורי. שנאל עבד כשוליה של חשמלאי בחיפה והתגורר ברחוב רבי עקיבא בשכונת גאולה בעיר. שנאל הצטרף ללח"י בחיפה. מדריכו בלח"י היה פנחס גינוסר. שנאל למד להכיר את חברי לח"י בחיפה, כולל את אחד החברים ששמו נפתלי, שעסק במעקב אחרי אלברט אדוארד קונקווסט, מפקד הבולשת הבריטית בחיפה, מתוך כוונה להתנקש בחייו (התנקשות שלבסוף יצאה אל הפועל ב 26 באפריל 1947). ב-22 בפברואר 1947 ביצעה הבולשת הבריטית מאסר של רבים מחברי לח"י בחיפה, ביניהם 8 בכירים בארגון ונפתלי בכללם. חברי הלח"י בחיפה החלו לחשוד שיש מלשין בשורותיהם. בעת חקירתו במטה המודיעין הבריטי הובא למקום מיכאל שנאל כדי לזהותו. נפתלי הסיק מכך כי שנאל הוא המלשין, והצליח להעביר מסקנתו זו לחבריו שלא נאסרו.

אנשי לח"י החלו במצוד אחרי שנאל. הוא ניסה להתחמק אך נתפס והובא לחקירה. לאחר חקירה ממושכת כיוונו חוקריו אקדח לעברו, אך האקדח לא פעל. את התקלה תירצו החוקרים כמתיחה וכמבחן לנאמנותו ושחררו אותו לנפשו כדי להמשיך במעקב אחריו. כעבור זמן נעצר שנאל בשנית, בערב שבת בלכתו להתפלל בבית הכנסת. הוא נלקח בכח למערה בכרמל להמשך חקירתו. החוקר התרגז על תשובותיו המתחמקות של שנאל. בחקירה נמצא ברשותו של שנאל פנקס ובו שמות חברי לח"י בחיפה. הנער הוכה כדי להכריחו לדבר אך הוא שתק, ואפילו לא הודה כי הוא זה שזיהה את נפתלי במטה המודיעין הבריטי. לטענת נתן ילין-מור אמר שנאל לחוקריו "אני יודע כי זה הסוף שלי על מה שעשיתי. עכשיו תעשו את מה שאתם צריכים לעשות".[1] שנאל נורה בשבת ארבע פעמים ונהרג. ילין מור המשיך וסיפר כי אנשי לח"י באו למחרת לבית הוריו ברמת ישי כדי לערוך בו חיפוש ולהסביר להם מה קרה. לטענתו, "ההורים לא היו מופתעים והתנצלו על התנהגותו של בנם".[1]

גופתו של שנאל נמצאה ביום שלישי שלאחר מכן, מוטלת, כשהוא יחף וערום למחצה, בין שיחים וסלעים, במעלה הכרמל, ליד שכונת המעין (שכונה דלה של צריפים שהוקמה בשנת 1929 ליד מעין שנבע אז, שכיום אינה קיימת יותר ובמקומה נבנו בתי רחוב בצלאל). העיתון דבר סיפר על כך והוסיף: "הואיל והנרצח היה חבר באחד מארגוני הפורשים סבורים, שהרצח בוצע על ידי חבריו"[2].

מאוחר יותר בחודש מרץ הודה הלח"י במעשה ופרסם הודעה כי הנער הוצא להורג בשל הלשנה, לאחר חקירה ומשפט מהיר.

בעיתון דבר נטען ששנאל הושפע מספרות בלשית והחל בשעות הפנאי לעבוד ללא שכר בחברת חקירות וכמודיע משטרתי. לטענת העיתון היה אסור למשטרה לנצל נער צעיר כמודיע וארגון הלח"י היה צריך להבין שמדובר בנער הזקוק לטיפול רפואי ולא למשפט. העיתון מסכם: "קשה לדעת מה קדם למה: האם התקרב הנער קודם לקבוצת הפורשים ואחר כך למשטרה או להפך. אולם עובדה היא כי לנער הייתה בעת ובעונה אחת דריסת רגל גם במשטרה וגם באחת מקבוצות הפורשים ... יידעו איפה "השופטים" ה"מהירים", שהם רצחו נער עברי, בן יחיד להוריו".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nachman Ben-Yehuda, Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice, State University of New York Press, 1992


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Nachman Ben-Yehuda, Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device, הוצאת State University of New York Press, עמ' 236.
  2. ^ נרצח נער יהודי, דבר, 11 במרץ 1947