ארנסט קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ד"ר ארנסט דוד קליין
Ernest Klein
1899 –‏ 1983
נתונים נוספים
ענף מדעי בלשנות
נולד 26 ביולי 1899
נפטר 4 בפברואר 1983 (בגיל 83)
ארצות מגורים קנדה
כריכת הספר השני של קליין, "מילון גזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי", 1987

הרב OC ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין (Ernest David Klein;‏ 26 ביולי 1899, סאטו מארה4 בפברואר 1983, טורונטו) היה בלשן פוליגלוט יהודי-קנדי ממוצא רומני, מחבר ספרים ורב. עסק באטימולוגיה של מילים בעברית ובאנגלית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסטו מארה, במזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בשטח רומניה).[1] בנו של הרב יצחק ([Isaac [Ignaz) קליין, שחיבר למעלה מעשרים ספרים רבניים. אמו רחל (רוזה) קליין (שם משפחתה הקודם היה Friedrich) מתייחסת לשושלת רבנית. ב-1920 הוסמך לרב, בעידוד אביו, ופנה ללמוד על הלשונות השמיות והרומאניות באוניברסיטת וינה.[1] כעבור חמש שנים, ב־1925, קיבל את הסמכתו לדוקטור לפילוסופיה.[1] משנת 1931 כיהן כרבהּ של העיירה נובה זמקי בצ'כוסלובקיה (כיום בדרום-מערב סלובקיה) עד שנת 1938.[1] בשואה גורש לאושוויץ בשנת 1944, ומשם הועבר למחנה הריכוז דכאו.[1] אביו, אשתו, בנו יחידו (Joseph Hayyim Israel[2]) ושתי אחיותיו נרצחו בשנה זו במחנה ההשמדה אושוויץ.[1] אחותו האחרונה Paul Horvath (שם נעוריה Elizabeth Klein) ובעלה הם היחידים ששרדו ממשפחתו,[2] וקליין עצמו יצא לחופשי עם הגעת הצבא האמריקאי ב-29 באפריל 1945.[1] לאחר מכן חזר אל עיר מולדתו סאטו מארה. הוא גילה שהיא חרבה, ועד מהרה היגר לצרפת והיה לרב בבית הכנסת "Rue de Montevideo" שבפריז בשנים 19501951.[1] ב־1951 היגר עם אחותו ובעלה[2] לטורונטו שבקנדה, ונבחר להיות רבה של קהילה מקומית של מהגרים דוברי הונגרית[1] עד יום מותו. קהילה זו, "בית יצחק" (Beth Yitshak), נקראה על שם אביו.[2]

במקום מושבו החדש בקנדה עלה בידו של קליין לשקע את עצמו בחקר הלשונות, כעצתה של אחותו, שביקשה להקהות את צערו ומכאובו. קליין פנה לחקר ההיסטוריה של השפה האנגלית[1], שפה שאהב והתפעל ממנה עוד מילדותו[2], והיה מקצה לעבודתו שישה ימים בשבוע, ובכל אחד מהם עבד עשר עד 11 שעות. היות שבאנגלית נטועות השפעותיהן של לא פחות מארבעים לשונות, היה על קליין להיות בקיא בכולן, ובפרט בלשונות שכבר נכחדו (כמו יוונית עתיקה[3]).[1] את ידיעותיו בעברית, ביידיש ובארמית רכש מתוקף היותו נער שגדל בבית יהודי, ובבית הספר למד גרמנית, לטינית ויוונית.[1] משיכתו לשפות ליוותה אותו בכל חייו: בהפסקות שבין השיעורים בבית הספר למד שפות בגפו;[4] בן תשע ידע לדקלם את ספר תהלים בעל פה,[5] ובן 15 שלט היטב ברזי השפה האנגלית רק בזכות ספרי הלימוד שקרא[6].

את שלושת מילוניו האטימולוגיים חיבר קליין בעליית הגג רחבת הידיים של בית הכנסת שהתגורר בו.[1]

בעשר שנותיו האחרונות שקד על המילון האטימולוגי העברי-אנגלי המקיף (721 עמודים), בהיותו סמוך על שולחנו של ארתור מינדן (Arthur Minden – ומשזה נפטר, אשתו נתנה את חסותה בשמו).[1] ספר זה, המכיל כ-30,000 ערכים[1] ומנוסח בלשון קצרה ומדויקת, מקיף את העברית על כל תקופותיה ורבדיה (לרבות לשון ימי הביניים, הלשון המשנאית, והלשון הרבנית) ומשמש חוקרי שפה גם כיום. המילון מציג במקרה של מחלוקת את כל הסברות למקור הערכים, מציין לעתים מי טבע חידושים הכתובים בו ומרבה להשוות את המילים ואת שורשיהן לשאר השפות השמיות. הוא מייחד ערכים לתחיליות ולסופיות, דן במקורן של מילים לועזיות שנקלטו בעברית ומצייר את התפתחות משמעותם ונטייתם של שורשים עבריית. המילון אינו דן במימרות, תחת אותיות בערבית וביוונית הוא משתמש בתעתיק, והוא פרוס בשלושה טורים בכל עמוד. אוניברסיטת חיפה נסתייעה בשירותיו של הטיפוגרף אריאל ורדי, אשר פתר בעיות סְדָר (שכן המילון מציג לכל אורכו מילים משפות שנכתבות בכיוונים שונים).[1] קליין לא הספיק להביא את המילון לידי גמר, ואת כתבי היד שהניח אחריו ערכו דב בנחורין והפרופ' אהרן דולגופולסקי בלִוויית המתרגם והעורך ברוך שׂראל, שקיבל עליו גם את עבודת ההכנה לדפוס – ובה הוסיף 2,500 ערכים שחסרו במילון, בעיקר מילים מודרניות.[1] הספר ראה אור ארבע שנים אחרי מותו של קליין.

בטרם מותו עמל קליין על מילון אטימולוגי למונחי רפואה, אולם פרסום זה לא הושלם ועל כן לא זכה לראות אור.[1]

ב-1978 הוענק לו תואר קצין של מסדר קנדה. על עבודתו קיבל שני תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות קנדיות.[1]

עבודתו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language (בשנים 19661967; מכונה בקיצור CEDEL בספריו ובמחקר; במילון זה 750 מילים שמקורן שמי[2])
  • A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English (כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, 1987; ההקדמה מאת הפרופ' חיים רבין)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, מקצת המידע מצוי בעטיפת המגן (dust jacket) של הספר (כלומר העטיפה החיצונית, אשר אפשר להסירה בקלות), 1987
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language, ELSEVIER PUBLISHING COMPANY, 1966
  3. ^ Memoir: Dr. Ernest Klein - Word Information, wordinfo.info
  4. ^ The Canadian Jewish News, Friday, August 1, 1975, page 3
  5. ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960
  6. ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960