ארנסט קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ד"ר ארנסט דוד קליין
Ernest Klein
אין תמונה חופשית
לידה 26 ביולי 1899
פטירה 4 בפברואר 1983 (בגיל 83)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים קנדה
פרסים והנצחה קצין במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כריכת הספר השני של קליין, "מילון גזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי", 1987

הרב OC ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין (Ernest David Klein;‏ 26 ביולי 1899, סאטו מארה4 בפברואר 1983, טורונטו) היה בלשן פוליגלוט יהודי-קנדי ממוצא רומני, מחבר ספרים ורב. עסק באטימולוגיה של מילים בעברית ובאנגלית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסטו מארה, במזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בשטח רומניה).[1] בנו של הרב יצחק ([Isaac [Ignaz) קליין, שחיבר למעלה מעשרים ספרים רבניים. אמו רחל (רוזה, Rose) קליין (שם משפחתה הקודם היה Friedrich) התייחסה לשושלת רבנית (נפטרה בסאטו מארה ב-1940[2]). ב-1920 הוסמך לרב, בעידוד אביו, ופנה ללמוד על הלשונות השמיות והרומאניות באוניברסיטת וינה.[1] כעבור חמש שנים, ב־1925, קיבל בה את הסמכתו לדוקטור לפילוסופיה.[1] משנת 1931 כיהן כרבהּ של העיירה נובה זמקי שבצ'כוסלובקיה (כיום בדרום-מערב סלובקיה) עד שנת 1938.[1] ב-1935 נשא לאישה את Ella Schattin.[3]

בשואה גורש קליין בידי הנאצים לאושוויץ בשנת 1944, ומשם הועבר למחנה הריכוז דכאו.[1] עם הגעת הצבא האמריקאי ב-29 באפריל 1945, ומששוחרר מחנה הריכוז, יצא לחופשי.[1] הוא חזר אל עיר מולדתו סאטו מארה, שבה היו חיי תרבות יהודיים שוקקים. בשובו גילה כי חרבה העיר וכי אביו, אשתו, בנו יחידו (Joseph Hayyim Israel[4]) ושתי אחיותיו נרצחו בשנה זו במחנה ההשמדה אושוויץ.[1] אחת משלוש אחיותיו, Paul Horvath (שם נעוריה Elizabeth Klein), ובעלה הם היחידים ששרדו ממשפחתו.[4] היגר לצרפת והיה לרב בבית הכנסת "Rue de Montevideo" שבפריז בשנים 19501951.[1]

ב־1951 היגר עם אחותו ובעלה[4] לטורונטו שבקנדה (רחוב Barse מס' 119)[3], ונבחר להיות רבה של קהילה מקומית של מהגרים דוברי הונגרית[1] עד יום מותו. קהילה זו, "בית יצחק" (Beth Yitshak), נקראה על שם אביו.[4]

במקום מושבו החדש בקנדה עלה בידו של קליין לשקע את עצמו בחקר הלשונות, כעצתה של אחותו, שביקשה להקהות את צערו ומכאובו. קליין פנה לחקר ההיסטוריה של השפה האנגלית[1], שפה שאהב והתפעל ממנה עוד מילדותו[4], והיה מקצה לעבודתו שישה ימים בשבוע, ובכל אחד מהם עבד עשר עד 11 שעות. היות שבאנגלית נטועות השפעותיהן של לא פחות מארבעים לשונות, היה על קליין להיות בקיא בכולן, ובפרט בלשונות שכבר נכחדו (כמו יוונית עתיקה[5]).[1] את ידיעותיו בעברית, ביידיש ובארמית רכש מתוקף היותו נער שגדל בבית יהודי, ובבית הספר למד גרמנית, לטינית ויוונית.[1] משיכתו לשפות ליוותה אותו בכל חייו: בהפסקות שבין השיעורים בבית הספר למד שפות בגפו;[6] בן תשע ידע לדקלם את ספר תהלים בעל פה,[7] ובן 15 שלט היטב ברזי השפה האנגלית רק בזכות ספרי הלימוד שקרא[8].

את שלושת מילוניו האטימולוגיים חיבר קליין בעליית הגג רחבת הידיים של בית הכנסת שהתגורר בו.[1]

בעשר שנותיו האחרונות שקד על המילון האטימולוגי העברי-אנגלי המקיף (721 עמודים), בהיותו סמוך על שולחנו של ארתור מינדן (Arthur Minden, 1966–1910, משזה נפטר, נתנה אשתו Beatrice Minden [לשעבר Spiegel],‏ 1910–2009, את חסותה בשמו). ספר זה, המכיל כ-30,000 ערכים ומנוסח בלשון קצרה ומדויקת, מקיף את העברית על כל תקופותיה ורבדיה (לרבות לשון ימי הביניים, הלשון המשנאית, והלשון הרבנית) ומשמש חוקרי שפה גם כיום. המילון מציג במקרה של מחלוקת את כל הסברות למקור הערכים, מציין לעיתיםעתים מי טבע חידושים הכתובים בו ומרבה להשוות את המילים ואת שורשיהן לשאר השפות השמיות. הוא מייחד ערכים לתחיליות ולסופיות, דן במקורן של מילים לועזיות שנקלטו בעברית ומצייר את התפתחות משמעותם ונטייתם של שורשים עבריית. המילון אינו דן במימרות, תחת אותיות בערבית וביוונית הוא משתמש בתעתיק, והוא פרוס בשלושה טורים בכל עמוד. אוניברסיטת חיפה נסתייעה בשירותיו של הטיפוגרף אריאל ורדי, אשר פתר בעיות סְדָר (שכן המילון מציג לכל אורכו מילים משפות שנכתבות בכיוונים שונים).[1] קליין לא הספיק להביא את המילון לידי גמר, ואת כתבי היד שהניח אחריו ערכו דב בנחורין והפרופ' אהרן דולגופולסקי בלִוויית המתרגם והעורך ברוך שׂראל, שקיבל עליו גם את עבודת ההכנה לדפוס – ובה הוסיף 2,500 ערכים שחסרו במילון, בעיקר מילים מודרניות.[1] הספר ראה אור ארבע שנים אחרי מותו של קליין.

בטרם מותו עמל קליין על מילון אטימולוגי למונחי רפואה, אולם פרסום זה לא הושלם ועל כן לא זכה לראות אור.[1]

ב-1978 הוענק לו תואר קצין של מסדר קנדה. על עבודתו קיבל שני תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות קנדיות.[1]

עבודתו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language (בשנים 19661967; מכונה בקיצור CEDEL בספריו ובמחקר; במילון זה 750 מילים שמקורן שמי[4])
  • A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English (כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, 1987; ההקדמה מאת הפרופ' חיים רבין)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, מקצת המידע מצוי בעטיפת המגן (dust jacket) של הספר (כלומר העטיפה החיצונית, אשר אפשר להסירה בקלות), 1987
  2. ^ Nicholson Baker, The Size of Thoughts: Essays and Other Lumber, Knopf Doubleday Publishing Group, 2011-08-24. (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Contemporary Authors, Permanent Series: A Bio-bibliographical Guide to Current Authors and Their Works, Gale Research Company, 1978. (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language, ELSEVIER PUBLISHING COMPANY, 1966
  5. ^ Memoir: Dr. Ernest Klein - Word Information, wordinfo.info
  6. ^ The Canadian Jewish News, Friday, August 1, 1975, page 3
  7. ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960
  8. ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960