ארנסט רוברט גרוויץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרוויץ עם תלמידי בית הספר של הצלב האדום הגרמני ב-1939

ארנסט רוברט גרוויץ (Ernst Robert Grawitz; ‏8 ביוני 1899 - 24 באפריל 1945) היה פושע מלחמה נאצי שהיה אחראי על ביצוע ניסויים אכזריים בבני אדם כששימש ראש הצלב האדום הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוויץ נולד בשרלוטנבורג שבמערב ברלין ונתמנה כרופא הראשי באס אס, ב-1936 נתמנה לראש שירותי הבריאות של האס אס והועלה לדרגת אוברגרופנפיהרר; באותה העת נתמנה גם לראש הצלב האדום הגרמני.

אשתו, אילזה, הייתה בתו של אוברגרופנפיהרר וגנרל הוואפן אס אס זיגפריד טאוברט.

גרוויץ צבר ניסיון בהשמדת בני אדם בהיותו חלק מהקבוצה שעסקה בתוכנית T 4 (אותנסיה) באותה תקופה עסק גם בניסויים בלהט"ב.

ב-1941 לאחר שהתקבלה ההחלטה על הפתרון הסופי, גרוויץ הוא שיעץ להיינריך הימלר על השימוש בתאי הגזים, בעקבות הניסיון שנצבר בתוכנית T4 - אותנסיה.

בתוקף תפקידו כרופא ראשי של ה SS, אישר גרוויץ באופן פרטני את כל הניסויים שנערכו באסירים במחנות הריכוז, והיה בעל התפקיד והרופא הבכיר ביותר שאחראי על ביצועם.[2]

גרוויץ היה מעורב כמעט בכל הניסויים, בהם: עיקור נשים, ניסויי מילוט (בדיקת יכולת ההישרדות אצל אנשים בתנאי סביבה קשים, ניסויים שכללו הקפאת שבויי מלחמה ואסירי מחנות ריכוז במי קרח), ניסויי ריפוי (שכללו פגיעה מכוונת באנשים בגורמי מחלות, זיהומים, פצעי לוחמה כימית ועוד), בניגוד גמור ומוחלט לכללי האתיקה הרפואית.

במקביל גרוויץ היה גם ראש ארגון הצלב האדום הגרמני ובמסגרת זו אפשר שימוש בציוד השייך לצלב האדום להשמדת בני אדם ובכלל זה הבאת גז הציקלון B למחנות ההשמדה באמבולנסי הצלב האדום[3].

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה באירופה, גרוויץ עבד כרופא בפיהררבונקר, משכנו של אדולף היטלר. כאשר שמע גרוויץ שנאצים בכירים עוזבים את ברלין כדי לברוח מהצבא האדום ההולך וקרב, גרוויץ ביקש מהיטלר אישור לעזוב את הפיהררבונקר, והיטלר סירב לבקשה.

ב-1945 עם התקרבות הסובייטים, התפוצץ רימון בביתו של גרוויץ בבבלסברג והרג אותו, את אשתו ואת ילדיו. נראה שמדובר היה במעשה התאבדות. אירוע זה הוצג בשנת 2004 בסרט ההיסטורי "הנפילה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט רוברט גרוויץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרויץ, ארנסט רוברט (1899-1945), יד ושם
  2. ^ ניסויים רפואיים של הנאצים, דעת
  3. ^ מירב גזיאל ורוויטל האן, ניסויים רפואיים של הנאצים עמ' 11, המכון ללימודי השואה ע"ש חדווה אייבשיץ ז"ל