ארסינואי הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע דרכמה עם דמותה של ארסינואי הראשונה, Museum August Kestner בהנובר גרמניה

ארסינואי (ארסינואה) הראשונהיוונית: Αρσινόη ‏; 305 לפנה"ס - לאחר שנת 248 לפנה"ס) הייתה נסיכה ממוצא מוקדוני ותסלי, בתו של ליסימכוס מלך תראקיה ואשתו של המלך תלמי השני מבית תלמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסינואי הייתה בתו השנייה והצעירה של ליסימכוס, שהיה שומר ראשו של אלכסנדר הגדול ולאחר מותו היה לאחד מהדיאדוכים וקיבל את השליטה על תראקיה, ואשתו הראשונה ניקאה המוקדונית. היו לה שני אחים בוגרים, אגתוקלס ואאורידיקה. אביה נשא בשנת 299 לפנה"ס את אחותו של תלמי השני, ארסינואי השנייה. אחיה, אגתוקלס, הוצא מאוחר יותר להורג על ידי אביו, לאחר שארסינואי השנייה האשימה אותו בקשירת קשר לרצוח את אביו.

סבה מצד אביה היה אגתוקלס מפֵּלָּה שבמוקדון, בן למעמד האצולה הגבוהה המקדונית, שהיה יועץ של פיליפוס השני מלך מוקדון וישב במועצותיו, ואילו סבה מצד אמה היה אנטיפטרוס, מצביא מוקדוני מתומכיו של פיליפוס השני ואלכסנדר הגדול. שמה של ארסינואי ניתן לה על שם אחת מסבותיה. שמותיהן של הסבות אינם ידועים. מעט מאד ידוע על חייה בתקופה שלפני נישואיה.

בין השנים 284–281 לפנה"ס נישאה לתלמי השני והייתה אשתו הראשונה.[1] הוא היה קרוב משפחה רחוק שלה מצד אמה. הנישואים ביניהם נערכו במסגרת הסכם ברית שנערך בין אביה ותלמי השני כנגד המלך סלאוקוס הראשון מבית סלאוקוס. באמצעות נישואיה היא הפכה למלכה במצרים התלמיית.

מנישואיה לתלמי השני נולדו לה שלושה ילדים. הראשון תלמי ששלט אחרי אביו כתלמי השלישי, בן בשם ליסימכוס, ובת בשם ברניקי, שנישאה בהמשך למלך הסלאוקי אנטיוכוס השני.

לאחר מותו של אביה ליסימכוס בשנת 281 לפנה"ס, התנהלו בתראקיה מאבקי ירושה. אשתו ארסינואי השנייה ברחה מתראקיה, נישאה לאחיה תלמי קרואנוס, ולאחר שהרג את שני בניה הצעירים, ברחה בשנת 279 לפנה"ס למצרים וביקשה מקלט אצל אחיה תלמי השני. בארמונו של אחיה היא המשיכה לרקום מזימות והאשימה את ארסינואי הראשונה בניסיון לרצוח את תלמי השני. הוא האמין לה והרשיע אותה בקשר נגדו. הוא התגרש ממנה והיגלה אותה לקופטוס (Coptos, היום קיפט) במצרים העליונה. בשנת 277 הוא נשא את ארסינואי השנייה לאישה, ולאחר מותה בשנת 270 לפנה"ס, ילדיה של ארסינואי הראשונה נחשבו כילדיה של השנייה.

ארסינואי הראשונה חיה בגלות במשך 20 שנים. בהיותה אשתו לשעבר של מלך מצרים, היא חיה בפאר רב בגלות והייתה בעלת סמכות. בנה תלמי ירש את אביו לאחר מותו.

בעיר קיפט (Qift) נמצאה אסטלה המתייחסת לארסינואי הראשונה. האסטלה היא של סנו-שר שהיה סוכן של ארסינואי הראשונה. האסטלה מספרת עליה בהיותה בגלות, היא נקראת שם "אשתו של המלך", אבל שמה אינו מוקף בכרטוש מלכותי כמקובל לגבי מלכות מצריות.

ממצא ארכאולוגי נוסף המתייחס לארסינואי היא כתובת פיניקית שנמצאה בלפיתוס (Lapithos) בקפריסין המתוארכת לשנת מלכותו ה-11 או ה-12 של תלמי השני. הכתובת עוסקת בקורבן שהנהיג יתונבעל (Yatonba'al) מטעם 'היורש הלגיטימי ואשתו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארסינואי הראשונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arsinoe I, באתר www.tyndalehouse.com