ארסלאן טאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארסלאן טאש
Ivory Plaque - Arslan Tash - Louvre AO 11468.JPG
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל
בונה ארמים
מאורעות במאה ה-9 לפנה"ס נכבשה על ידי ממלכת אשור
אתר ארכאולוגי
התגלה 1836
חפירות 1928
ארכאולוגים פרנסואה תורו-דנז'ן (אנ')
מיקום
מדינה סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°53′34″N 38°21′19″E / 36.89277778°N 38.35527778°E / 36.89277778; 38.35527778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל אריה מבזלת, מארסלאן טאש בחזית המוזיאון הלאומי של חלב
אסטלה של האל אדד על שור עם ברק ביד מארסלאן טאש. אוסף מוזיאון הלובר

ארסלאן טאש ערבית: حداتو, תעתיק: "חדאתוּ"; בטורקית: Arslan פירושו אריה, Taş פירושו אבן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון סוריה במחוז חלב על גבול טורקיה, 30 ק"מ ממזרח לנהר הפרת וליד העיר כובאני ומדרום לכרכמיש. בעת העתיקה האתר היה מקומה של העיר הארמית העתיקה חדתו או חדתה (Hadātu) שפירושו בארמית "חדשה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הייתה מרכזה של ממלכה ארמית מתקופת הברזל, שנכבשה על ידי אשור במאה ה-9 לפנה"ס, בתקופתו של שלמנאסר השלישי, והפכה לבירת הפחווה האשורית של האזור.[1] העיר מוזכרת בלוחות שנמצאו בעיר חרן ומתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.[2]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית של המגורים הפרטיים בארמון ארסלאן טאש.

אתר ארסלאן טאש נבדק לראשונה ב-1836 במשלחת בהנהלתו של הגנרל והחוקר הבריטי פרנסיס ראודון צ'סני (Francis Rawdon Chesney). החפירות הראשונות נעשו בשנת 1928 בשתי חפירות ארכאולוגיות קצרות על ידי הארכאולוג הצרפתי פרנסואה תורו-דנז'ן (אנ') עבור מוזיאון הלובר

בשנים 2007 ו-2008 נסקר האתר על ידי משלחת של אוניברסיטת בולוניה ומחלקת העתיקות והמוזיאונים של סוריה. כל סקר ארך שבוע.

הממצאים שנחפרו באתר כוללים ארמון בסגנון האדריכלות האשורית המאוחר, מקדש קדום לאלה עשתר, מקדש מהתקופה ההלניסטית ומבנים נוספים.[2] העיר הוקפה על ידי חומה ושערים מעוטרים בפסלי אריות מאבן. פסלים אלה נתנו למקום את שמו המודרני.

תבליטי השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

 את שערי העיר ושער המקדש עיטרו תבליטים של דמויות אנושיות ובעלי חיים. התבליטים המעוצבים בסגנונות שונים גולפו כנראה על ידי אמנים שונים בתקופות שונות. על גופו של אחד התבליטים של שור נמצאה כתובת של המלך האשורי תגלת-פלאסר השלישי, שמלך בין השנים 745 עד 727 לפנה"ס בתקופת האימפריה האשורית. 

שני פסלים מהאתר שהועברו בשנות ה-80 של המאה ה-20, אל העיר א-רקה בירת מחוז מחוז א-רקה  והוצבו בגן ציבורי, נהרסו על ידי ארגון המדינה האסלאמית בפברואר 2015.[3]

לוחיות שנהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארמון המושל, המתוארך למאה ה-9 לפנה"ס, נמצאו לוחיות שנהב, שהיו משובצות על שתי מיטות. הלוחיות הן בעלות איכות עיצובית גבוהה. הן היו תבליט שטוח עשוי במסורת דמוי מצרית של הפניקים. הלוחיות כללו עיטורים עם משמעות פולחנית פיניקית, מוטיב "האישה בחלון" המביטה קדימה שאופיינית לפולחן האלה עשתורת, פרה המניקה עגלה, שתי אלות בעלות כנף ועוד. לוחיות שנהב דומות נמצאו בארמונו של סרגון השני בבירתו דור שרוכין וגם במקדש הצפוני-מערבי של אשורנצירפל השני בכלח ובאתרים נוספים.[4] על אחת מלוחיות השנהב הייתה חקוקה בארמית הכתובת "למראן חזאל", אולי חזאל מלך ארם דמשק. ההשערה היא שהשנהב הגיע לחדתה כשלל לאחר שדמשק נכבשה על ידי שלמנאסר השלישי בשנת 841 לפנה"ס.[5][1] לשנהבים אלה יש דמיון לחלק מהשנהבים שנמצאו בעיר שומרון ומיוחסים לתקופת המלך אחאב.[6]

חלק מלוחיות השנהב הועבר למוזיאון הלאומי של חלב. חלק אחר הועבר למוזיאון הלובר. בישראל נמצאות מספר לוחיות שנהב מהאתר באוסף מוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארסלאן טאש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 השוכבים על מיטות שן באתר מט"ח
  2. ^ 2.0 2.1 הערך "חדתה", אנציקלופדיה מקראית, כך ג' עמ' 42
  3. ^ Safeguarding Syrian Cultural Heritage באתר אונסק"ו
  4. ^ הערך"שנהבים", אנציקלופדיה מקראית, כרך ח עמ' 219
  5. ^ הערך"ארמית", אנציקלופדיה מקראית, כרך א עמ' 586
  6. ^ הערך"שומרון", אנציקלופדיה מקראית, כרך ח עמ' 160