לדלג לתוכן

ארסניו איגלסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארסניו איגלסיאס
Arsenio Iglesias
לידה 24 בדצמבר 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
A Baiuca, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במאי 2023 (בגיל 92) עריכת הנתון בוויקינתונים
לה קורוניה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Arteixo, Arteixo עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Arsenio Iglesias Pardo עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.69 מטרים
תקופת פעילות 1951–1966 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ
פרסים והוקרה
  • מדליית קסטלאו (2012)
  • בן מאומץ
  • הבן האהוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
פנוקיירה
סיודד ז'רדין
בגרנטיניוס
דפורטיבו לה קורוניה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1950–1951
1951–1957
1957–1958
1958–1964
1964–1965
1965–1966
דפורטיבו פבריל
דפורטיבו לה קורוניה
סביליה
גרנדה
ריאל אוביידו
אלבסטה

135 (32)
8 (2)
111 (22)
37 (6)
קבוצות כמאמן
1967–1970
1971–1973
1973–1977
1977–1978
1978–1979
1979–1980
1980
1982–1985
1986–1987
1988–1991
1992–1995
1996
2005–2008
דפורטיבו פבריל
דפורטיבו לה קורוניה
הרקולס
ריאל סרגוסה
בורגוס
אלצ'ה
אלמריה
דפורטיבו לה קורוניה
קומפוסטלה
דפורטיבו לה קורוניה
דפורטיבו לה קורוניה
ריאל מדריד
נבחרת גליסיה בכדורגל גליסיה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארסניו איגלסיאס פארדו (בספרדית: Arsenio Iglesias Pardo; ‏24 בדצמבר 1930 – 5 במאי 2023) היה שחקן ומאמן כדורגל ספרדי.

במהלך הקריירה המקצועית שלו, שנפרשה על פני יותר מארבעה עשורים, זכה לכינוי O Bruxo de Arteixo ("הקוסם מארטייחו") והיה מזוהה במיוחד עם דפורטיבו לה קורוניה, הן כשחקן והן כמאמן.[1]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלסיאס, שנולד בארטייחו (Arteixo), החל את הקריירה בדפורטיבו לה קורוניה המקומית.[1] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בלה ליגה ב-28 באוקטובר 1951 בהפסד 1–6 לברצלונה,[2] וכבש במחזור הבא, בניצחון 3–1 על אספניול.[3]

איגלסיאס בישל שבעה שערים בשלוש עונות נפרדות עבור הגליסיאנים, והוסיף שמונה בעונת 1956/1957, שהסתיימה בירידה.[4] בשש מתוך שמונה השנים הבאות הוא שיחק בליגה הבכירה, במדי סביליה, גרנדה וריאל אוביידו. הוא רשם 238 משחקים ו-50 שערים במסגרות התחרותיות, ופרש בגיל 35 לאחר תקופה בליגות הנמוכות במדי אלבסטה.[5]

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלסיאס החל לאמן שנה אחת לאחר פרישתו, ומונה למאמן קבוצת המילואים של דפורטיבו ולעוזר מאמן הקבוצה הראשונה. באמצע עונת 1970/1971 הוא מונה למאמן הקבוצה הבכירה, והוביל אותה לעלייה לליגה הבכירה[6] אך גם לירידה ב-1973.[7]

ב-1973/1974 העלה איגלסיאס קבוצה אחרת מהסגונדה דיויסיון, הרקולס, ונשאר כמאמן המועדון לשלוש שנים נוספות, בהן סיים במקומות החמישי והשישי ב-1975 ו-1976, בהתאמה.[8] בעונת 1977/1978 העלה קבוצה נוספת לליגה הראשונה, הפעם את ריאל סרגוסה.[9]

איגלסיאס אימן בליגה העליונה בשתיים מתוך שלוש העונות הבאות, והוביל את בורגוס למקום ה-13 ב-1978/1979[10][11] ופוטר על ידי אלמריה באמצע עונת 1980/1981 על רקע חילוקי דעות פנימיים.[12][13] ב-1982 חזר לדפורטיבו בליגה השנייה.[7]

בשנים 1987/1988 היה איגלסיאס היה אחד משלושה מאמני לה קורוניה, כאשר דפורטיבו כמעט ירדה ליגה וניצלה על ידי שער בדקה האחרונה נגד ראסינג סנטנדר.[14] הוא החזיר את הקבוצה לבסוף לליגה הראשונה ב-1991, לאחר שסיימה במקום השני.[7]

איגלסיאס החליף את מרקו אנטוניו בורונאט בתפקיד המאמן בסוף עונת 1991/1992, לאחר שדפורטיבו נאלצה לשחק משחקי מבחן נגד ריאל בטיס וניצחה 2–1 בסיכום.[15] בעונות הבאות נכנסה הקבוצה לתקופה שכונתה "סופר דפור", בה זומנה כמה משחקני הקבוצה לנבחרת ספרד והקבוצה סיימה שלוש עונות רצופות בשלושת המקומות הראשונים.[16] במהלך פרק הזמן הזה הוא נבחר למאמן העונה שלוש פעמים, פעמיים על ידי דון בלון ופעם אחת על ידי אל פאיס.[17]

איגלסיאס פרש מאימון לאחר עונת 1994/1995, אך באמצע העונה הבאה הוא קיבל הצעה מריאל מדריד להחליף את חורחה ולדאנו המפוטר, והקבוצה סיימה את העונה במקום השישי בליגה והודחה ברבע גמר עונת 1995/1996 בליגת האלופות על ידי האלופה בסופו של דבר יובנטוס.[18][19]

בשנת 2005 מונה איגלסיאס למאמן מנהל נבחרת הקהילה האוטונומית גליסיה,[20] ושימש גם כשדרן ספורט.[21]

בשנת 2016 זכה איגלסיאס לתואר "סמל מיוחד" של דפורטיבו לה קורוניה, והוכרז "אגדה כחול לבן". האירוע התרחש במחצית המשחק האחרון של עונת 2015/2016 באצטדיון ריאסור.[22]

איגלסיאס מת ב-5 במאי 2023 בלה קורוניה, בגיל 92.[23]

סרגוסה
דפורטיבו לה קורונה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארסניו איגלסיאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 מריניו, לוסיה (28 באפריל 2011). "Lecciones de humildad para Mou de parte de un viejo "zorro"" [שיעורים בענווה למו מ"שועל" זקן]. La Voz de Galicia (בספרדית).
  2. ↑ פארדו, קרלוס (29 באוקטובר 1951). "Barcelona, 6 – Coruña, 1". מונדו דפורטיבו (בספרדית).
  3. ↑ "D. Coruña, 3 – Español, 1". מונדו דפורטיבו (בספרדית). 5 בנובמבר 1951.
  4. ↑ "Morre Arsenio Iglesias, historia e lenda do Deportivo e do fútbol galego" [מת ארסניו איגלסיאס, היסטוריה ואגדה של דפורטיבו והכדורגל הגליסיאני] (בגליסית). G24. 5 במאי 2023.
  5. ↑ "Arsenio Iglesias, 90 años de leyenda deportivista" [ארסניו איגלסיאס, 90 שנה לאגדה "דפורטיבית"]. La Voz de Galicia (בספרדית). 24 בדצמבר 2020.
  6. ↑ פלורס, חסוס (19 בפברואר 2021). "Arsenio Iglesias y su debut en el banquillo coruñés en un duelo bronco contra el Racing" [ארסניו איגלסיאס והבכורה שלו על ספסל קורוניה בדו קרב מחוספס מול ראסינג]. La Voz de Galicia (בספרדית).
  7. 1 2 3 בלאדו, לויס (4 ביוני 2021). "Hay un hombre en Riazor: Arsenio Iglesias" [יש אדם בריאסור: ארסניו איגלסיאס]. La Voz de Galicia (בספרדית).
  8. ↑ "Riazor aplaude el homenaje del Hércules a Arsenio Iglesias" [הריאסור מריע למחווה של הרקולס לארסניו איגלסיאס] (בספרדית). 27 ביולי 2017.
  9. 1 2 חמינס, פאקו (22 באפריל 2018). "Aquel ascenso del Real Zaragoza el Día de San Jorge de 1978..." [עלייתה של ריאל סרגוסה ביום חורחה הקדוש ב-1978...] (בספרדית).
  10. ↑ אנגולו, אנה איסבל (27 באוגוסט 2012). "Carmelo Ortega, dos décadas en el vestuario del Burgos CF" [כרמלו אורטגה, שני עשורים בחדר ההלבשה של בורגוס CF]. Diario de Burgos (בספרדית).
  11. ↑ גרסיה, דייגו (25 בדצמבר 2017). "El Burgos CF, una leyenda de los 70" [בורגוס CF, אגדה של שנות ה-70]. מארקה (בספרדית).
  12. ↑ דה לה קרוס, פדרו מנואל (19 בדצמבר 2020). "Fuertes sanciones en el Almería" [סנקציות קשות באלמריה]. אל פאיס (בספרדית).
  13. ↑ ברטונס, J.L. (10 בינואר 2015). "Sólo dos veces cambió de entrenador la AD" [AD החליפה מאמנים רק פעמיים]. Diario de Almería (בספרדית).
  14. ↑ קובאס, אוגניו (19 ביולי 2020). "Vicente Celeiro: "Está complicado, pero hay que creer hasta el final"" [ויסנטה סלירו: "זה מסובך, אבל צריך להאמין עד הסוף"]. La Opinión A Coruña (בספרדית).
  15. ↑ מירנדה, קרלוס (19 באפריל 2017). "Y con Arsenio empezó todo" [והכל התחיל בארסניו]. La Opinión A Coruña (בספרדית).
  16. ↑ לואו, סיד (19 במאי 2020). "El Deportivo La Coruña revive su único título de La Liga, en el 20 aniversario de su triunfo" [דפורטיבו לה קורוניה חיה מחדש את התואר היחיד שלה בלה ליגה, במלאת 20 שנה לזכייתה] (בספרדית). ESPN.
  17. ↑ פלה דיאז, אמיליו. "Spain – Footballer of the Year". RSSSF.
  18. ↑ "Super six against Spanish opposition". יובנטוס. 8 בדצמבר 2014.
  19. ↑ רודריגס, ז'יימה (22 בינואר 2016). "Hace 20 años pasó un 'Brujo' por Madrid" [לפני 20 שנה עבר 'קוסם' במדריד]. אל מונדו (בספרדית).
  20. ↑ באוטס, אנריקה (14 בנובמבר 2008). "Arsenio Iglesias: "Nunca se acaba de ser profeta del todo en la tierra propia"" [ארסניו איגלסיאס: "לעולם לא תוכל להיות נביא בארצך"]. El Correo Gallego (בספרדית).
  21. ↑ אשדאון, ג'ון (7 בפברואר 2012). "They think it's all over … it is meow, as cat invades Anfield pitch". הגרדיאן.
  22. ↑ "Arsenio Iglesias, lenda do Deportivismo, recibe a homenaxe de Riazor" [ארסניו איגלסיאס, אגדת "דפורטיביסימו", זוכה למחווה מהריאסור] (בגליסית). דפורטיבו לה קורוניה. 14 במאי 2016.
  23. ↑ בריירוס, פדרו; סנטנו, אלכסנדרה (5 במאי 2023). "Muere a los 92 años Arsenio Iglesias, leyenda del Deportivo" [ארסניו איגלסיאס, אגדת דפורטיבו, מת בגיל 92]. La Voz de Galicia (בספרדית).
  24. ↑ קרבחוסה, קרלוס (28 ביוני 1995). "Supertítulo" [תואר-על]. מונדו דפורטיבו (בספרדית).