ארץ זרה
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
שלומי אלדר  |
|---|---|
| הופק בידי |
אהוד בלייברג יואב זאבי עמרי עוזרד |
| תסריט |
שלומי אלדר |
| שחקנים ראשיים |
גסאן עבאס שלומי אלדר עז א-דין אבו אל-עייש |
| מוזיקה |
מוזיקה מקורית: גלעד בן עמרם שיר סיום: מילים - מיכל אהרוני הלחנה וביצוע - יהודה פוליקר |
| צילום | שלומי אלדר |
| מדינה |
 ישראל ארצות הברית |
| חברת הפקה | בלייברג אינטרטייטמנט בע"מ |
| הקרנת בכורה |
10 באוקטובר 2017 |
| משך הקרנה |
95 דק' |
| שפת הסרט | עברית, ערבית, אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי, סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ארץ זרה (באנגלית: Foreign Land) הוא סרט תיעודי ישראלי-אמריקאי אותו ביים שלומי אלדר. פרט לאלדר, בסרט משתתפים גסאן עבאס, שחקן טלוויזיה ותיאטרון ערבי-ישראלי, וד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, רופא פלסטיני תושב רצועת עזה (בעת הצילומים) ששכל שלוש מבנותיו במהלך מבצע עופרת יצוקה.
אודות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מתאר את התהליכים החברתיים העוברים על החברה הישראלית בעשור השני של המאה ה-21, מנקודת מבטם של שני אנשים: גסאן עבאס, שחקן תיאטרון ערבי, ושלומי אלדר, עיתונאי יהודי.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, רופא פלסטיני תושב רצועת עזה, שכל שלוש מבנותיו, שנהרגו מפגיעת פגז צה"לי בביתם. אבו אל-עייש התקשר אל חברו, שלומי אלדר, עיתונאי יהודי-ישראלי מזה כשני עשורים המסקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת רצועת עזה, בזמן שזה ישב באולפן חדשות 10. אלדר העלה לשידור חי את אבו אל-עייש ושידר את זעקות השבר שלו על הרג בנותיו. ב-2011 הוציא אבו אל-עייש ספר המבוסס על סיפור חייו בשם "לא אשנא", אשר עובד להצגת יחיד שהועלתה בתיאטרון הבימה, בכיכובו של גסאן עבאס, כוכב סדרת הטלוויזיה משנות ה-80 "המסעדה הגדולה". עבאס הזמין את אלדר לצפות בהצגה (בה עבאס מגלה את דמותו של אבו אל-עייש), ובמפגש ביניהם הם מגלים כי הקהל שלהם הולך ומצטמצם, ככל שהחברה הישראלית משנה את פניה והופכת לקיצונית יותר יותר. עבאס מקבל הרבה פחות תפקידים, דיווחיו של אלדר נדחקים לשולי מהדורות החדשות, וכל אחד מהם בדרכו מחפש מקום ותחושת שייכות אליו.
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גסאן עבאס
- שלומי אלדר
- נדים עבאס (בנו של גסאן)
- ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש
- ידין אלדר (בנו של שלומי)
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2017 זכה הסרט בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה.[1] בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל-פחם, גסאן עבאס. הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי.[2]
ב-2018 זכה הסרט בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות. בטקס הענקת הפרס אמר אלדר: "את 'ארץ זרה' התחלתי לצלם לפני שש שנים, הרבה זמן במונחים של סרט, פסיק בחייה של מדינה. לפני שש שנים, אף אחד עוד לא חשב לעלות עם D-9 על בית המשפט, אומנים לא נרדפו ואוימו, הורים שכולים לא ננזפו, הערבים לא נהרו לקלפיות, סיפוח היה רעיון עיוועים של ימין קיצוני שולי, הדתה לא הייתה מילה בלקסיקון שלנו, ולא היה חוק לאום שהגדיר סופית ערבים, דרוזים וצ'רקסים כאזרחים סוג ב'."[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ארץ זרה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ארץ זרה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "ארץ זרה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "ארץ זרה", באתר Metacritic (באנגלית)
"ארץ זרה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ארץ זרה, קדימון הסרט באתר יוטיוב- ארץ זרה - סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר, סרטון באתר יוטיוב
- ביקורות
- דורון ברוש, "ארץ זרה" מספר סיפור ישן ושקט מדי על החיים מחוץ לישראל, באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2018
- גילי איזיקוביץ, "ארץ זרה": כשביתך הולך ונעלם, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
- אבנר שביט, כשהעשן של הפצצת הכור יתפזר, "ארץ זרה" יישאר, באתר וואלה!, 22 במרץ 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2017
- ^ משה בנימין, למרות מחאת רגב: כאן 11 ישדר את "ארץ זרה" של שלומי אלדר, באתר אייס, 28 בפברואר 2018
- ^ שגיא בן נון, "האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר, באתר וואלה!, 6 בספטמבר 2018
| פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| שנות התשעים של המאה העשרים | שאנן שיא (1991) • שנת 66' הייתה טובה לתיירות (1992) • סנג'ין (1993) • אל תגעו לי בשואה (1994) • באבא לובה (1995) • בית שאן: סרט מלחמה (1996) • האולימפיאדה הראשונה של אמא (1997) • יומן ראש הממשלה (1998) • הקומדיאנטים (1999) | |
| העשור הראשון של המאה העשרים ואחת | רשימת אהבה (2000) • תומר והשרוטים (2001) • מייק ברנט - לס מואה ט'מה (2002) • ההרוג ה-17 (2003) • את שאהבה נפשי (2004) • 18 קילו אהבה (2005) • סובנירים (2006) • מרגל השמפניה (2007) • ילדי השמש (2008) • שיטת השקשוקה (2009) | |
| העשור השני של המאה העשרים ואחת | חיים יקרים (2010) • הדירה (2011) • הצלמניה (2012) • שומרי הסף (2013) • הנסיך הירוק (2014) • שיח לוחמים. הסלילים הגנוזים (2015) • פרינסס שואו (2016) • בן-גוריון, אפילוג (2017) • ארץ זרה (2018) • יונתן אגסי הציל את חיי (2019) | |
| העשור השלישי של המאה העשרים ואחת | לאה צמל, עורכת דין (2020) • שפר בדרך להוליווד (2021) • מחברות שחורות (2022) • אם זה נגמר - ענבל פרלמוטר (2023) | |