ארץ ישראל הציורית
ארץ ישראל הציורית (Picturesque Palestine)[1] היא סדרת ספרים בעריכת צ'ארלס וילסון שראתה אור בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. הסדרה כללה מאמרים שנכתבו על ידי כמה מהחוקרים הבולטים של ארץ ישראל ושכנותיה, בהם קלוד קונדר, הנרי בייקר טריסטראם, צ'ארלס וורן, אדוארד הנרי פאלמר ומרי אליזה רוג'רס. רוב דפיהָ של סדרת הספרים הוקדשו לכ-650 ציורי נופים, אתרים ודמויות שנבחרו ברוב המקרים בהקשר לעָבר המקראי.
הסִדרה הופקה בהוצאת 'אַפְּלְטוֹן' (D. Appleton & Co.) בארצות הברית לאור הצלחתן הגדולה של סדרות קודמות – "אמריקה הציורית" (אנ') (1870) ו"אירופה הציורית" (אנ') (1875–1879). עריכת הסִדרה הופקדה בידי צ'ארלס וילסון בעקבות הישגיו במפעל המיפוי המדעי הראשון של ירושלים (אנ') ב-1864–1865 ובמיזמי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.
שלושת הספרים הראשונים בסדרת "ארץ ישראל הציורית" ראו אור ב-1881–1883, ואילו הספר הרביעי פורסם ב-1884.[2] הכרך הראשון הוקדש כולו לירושלים וסביבותיה – בית לחם, מנזר מר סבא, יריחו. בכרך השני נדפסו מאמרים הנוגעים לצפון הארץ – שומרון, עמק יזרעאל, הרי הגליל והר חרמון וכן לאתרים בסוריה ובלבנון – דמשק, תדמור ובעלבכּ. הכרך השלישי נפתח במאמר על "פניקיה ולבנון", נמשך במאמרים על עכו, הר הכרמל, יישובי החוף, לוד, רמלה ושפלת פלשת, דרום יהודה וים המלח ומסתיים במאמר על "הֹר ההר וצוקי אדום" בעבר הירדן ועל מנזר סנטה קתרינה בסינַי. הכרך הרביעי הוקדש למצרים.
בהפקת "ארץ ישראל הציורית" הועסקו שני ציירים – הארי פֶֿן (Fenn) הבריטי וג'ון דאגלס וודוורד (Woodward) האמריקני. ווּדווֹרד ופֶֿן ביצעו רישומים וציורים בשני מסעות שערכו למצרים וללבנט בעונות החורף 1877–1878 ו-1878–1879, ואלה שועתקו לחיתוכי עץ ולתחריטי פלדה. שמותיהם של הציירים לא נזכרו בספרי הסִדרה אלא במשפט קצר בדפי ההקדמה – "האיורים מדברים בעד עצמם". יהושע בן אריה, הרואה בהפקה זו את "ספר האיורים החשוב ביותר של תקופת המאה ה-19 [בארץ ישראל]", מציין כי "עם השנים התברר שלא הטקסט הוא העיקר, אלא מאות הציורים - - - הם שנותנים חשיבות לספר אף בימינו".[3] לסדרת "ארץ ישראל הציורית" הייתה תפוצה רחבה, והציורים שלה חזרו ונדפסו לא אחת בספרי אחרים ובכתבי-עת.
ב-1884 יצא לאור בלונדון ובמקביל גם בארצות הברית ספרו של המזרחן והארכאולוג הבריטי סטנלי לֵיין-פּוּל "חיים חברתיים במצרים: תיאור של הארץ ואנשיה".[4] לֵיין-פּוּל תרם מאמרים אחדים לכרך הרביעי בסִדרת "ארץ ישראל הציורית" וספרו זה מהווה תוספת לה, מעין כרך חמישי, אם כי האיורים הממלאים אותו לא נעשו על ידי פֶֿן או ווּדווֹרד.
ב-1882 וב-1884 נדפסו איורים רבים מתוך "ארץ ישראל הציורית" בשני כרכי ספרו של ויקטוֹר גֵרֵן, "הארץ הקדושה",[5] שהיוו מהדורה מקוצרת לחיבורו המלומד בן שבעת הכרכים מ-1868, "תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל".[6]
סִדרת "ארץ ישראל הציורית" הופיעה ב-1884 בתרגום חופשי לגרמנית בשם "ארץ ישראל בתמונה ובמִלה"[7] בעריכת הסופר והאגיפטולוג גאורג אברס וחוקר המקרא הרמן גותה, ושובצו בה איורים מהמהדורה המקורית.[8] ב-1886 ראתה אור בברצלונה מהדורה בספרדית של סִדרת ארץ ישראל הציורית תחת הכותר "הארץ הקדושה, תולדותיה, אתריה ומסורותיה, זיכרונות עברהּ ומצבהּ בהווה".[9] האיורים, העימוד ואף גופני הדפוס זהים לאלה של המהדורה המקורית, אך תוכן הכתוּב נעשה על ידי ההיסטוריון הקטאלני ויקטור גבהרדט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע בן-אריה, צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, יד יצחק בן-צבי, 1992
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Picturesque Palestine, Sinai, and Egypt
ספר ראשון,
ספר שני,
ספר שלישי,
ספר רביעי
- סו רייני, איורים 'נדרשים בדחיפות': פרויקט 'פלשתינה הציורית' 1878–1883, קתדרה 99, ניסן תשס"א – מרס 2001, עמ' 65–114
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשם המלא: Picturesque Palestine, Sinai, and Egypt – "ארץ ישראל, סיני ומצרים הציוריות"
- ^ הוצאת 'אַפּלְטוֹן' האמריקנית הפיקה את הסִדרה בשני כרכים שכל אחד מהם הכיל שני חלקים. סמוך להפקתה בארצות הברית נדפסו ספרי הסדרה בלונדון בהוצאת 'וירטיו' (J.S. Virtue) בארבעה כרכים נפרדים. שתי המהדורות זהות בתוכנן ובעיצוב דפיהן
- ^ צייריה וציוריה של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, יד יצחק בן-צבי, 1992, עמ' 245, 248
- ^ Social Life in Egypt: A Description of the Country & Its People, London: J.S.Virtue, 1884
- ^ Victor Guérin, La Terre Sainte, Son Histoire, Ses Souvenirs, Ses Sites, Ses Monuments
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל (תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות: חיים בן-עמרם), יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985 ( כרכים: א–ג – יהודה; ד–ה – השומרון; ו–ז – הגליל); התרגום נערך "לפי מהדורת פאריס 1868"
- ^ Ebers, Georg, Hermann Guthe, Palästina in Bild und Wort. Nebst der Sinaihalbinsel und Dem Lande Gosen, Stuttgart, Leipzig: Deutsche Verlags-Anstalt, 1883-84
- ^ אברס וגותה תרגמו לגרמנית גם את ספרו של צ'ארלס וילסון "ירושלים, העיר הקדושה" שפורסם ב-1888 ואף הוא הכיל ציורים מתוך הסדרה; הספר תורגם לעברית על ידי אלי שילר וראה אור על שלל איוריו בהוצאת ספרים אריאל ב-1988
- ^ Víctor Gebhardt i Coll, La Tierra Santa. Su historia, sus monumentos, sus tradiciones, sus recuerdos, su estado actual