ארץ ישראל יפה
תחילת השיר "ארץ ישראל יפה" |
|---|
| מאת דודו ברק |
|
נערה טובה יפת עיניים |
"ארץ ישראל יפה" הוא שיר עברי שחיבר דודו ברק. השיר מתאר דברים נאים שקיימים בארץ ישראל. השיר חובר בשנת 1972 הולחן בידי שייקה פייקוב ובוצע על ידי להקת פיקוד דרום. השיר מכיל מוטיבים רבים מהאמונה היהודית ומהמסורת היהודית, לצד תיאורים של נופי הארץ. לצד העובדה שהשיר עוסק בארץ ישראל, ההקשר הכרונולוגי שלו וכמה מהמוטיבים שבו עוסקים במדינת ישראל. הבולט שבהם הוא דגל ישראל, "בכחול לבן מונף הדגל". בין המוטיבים הלקוחים מהמסורת היהודית שבשיר ניתן למנות את האמונה באל אחד, ההגדה של פסח, מגילת אסתר והעלייה לרגל.
למרות שיש לקראת סוף השיר כמה אזכורים לבעיות השוררות בארץ, פרחחים, צרות ותוגה, בכללותו השיר מבטא אושר ואופטימיות. בפזמון מתוארת ארץ ישראל כיפה ופורחת, כאשר דמות נשית שצופה בכך "זורחת", ביטוי לאושר.
ברק רואה בשיר זה את אחד השירים היקרים ללבו.
מהמוטיבים המוזכרים בשיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרמזים שפיענח המשורר עצמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, בשיר הרמזים רבים לאמונה היהודית ולמסורת ישראל. חלק מהרמזים אלה פיענח ברק עצמו בספרו. לדבריו, היה אז בשנות העשרים לחייו, וכשהתבקש לכתוב שיר על ארץ ישראל, ליקט "תמונות ילדות ונעורים".
- את השורה הפותחת את השיר, "נערה טובה יפת עינייים לנו יש בארץ ישראל" מספר ברק ששאב מהשיר "אליעזר ורבקה" של לוין קיפניס. קיפניס מתאר שם את הבקשה שבסיפור המקראי במילים: "נערה טובה יפת עיניים / הטי כדך השקיני מים".
- את הביטוי "ילד טוב ירושלים" כותב ברק שלקח מהכיפות של ילדי בית הספר הדתי "מעלה", שלמדו בסמוך לבית ספר בו למד ברק, בית הספר ע"ש חיים ארלוזורוב בירושלים. על כיפות הילדים היה כתוב "ילד טוב ירושלים".
- את הביטוי "תורה אורה" מספר ברק ששאב מהכותרת שנכתבה על לוח כיתה ב' שבה למד כשקיבל עם חבריו את ספר בראשית מידי המורה שלומית דקל.
הרמזים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף להרמזים אלה, אותם פיענח ברק עצמו, ניתן לראות בשיר הרמזים נוספים:
- "ומי מלל?" - רומז ללשון המקרא "מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה"[1].
- "ואלוהים אחד שלנו" - הרמז רב פנים. המונותאיזם, האמונה באל אחד, מקורה בעם ישראל ובתורת ישראל. מלבד זאת, בפסוק המפורסם שמע ישראל מתואר האל כ"שלנו". ייתכן שברק שאב גם מהפיוט אחד מי יודע, שהרפרן שלו הוא "אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ".
- "אתה ורק אתה גואל" - רומז למדרש המובא בהגדה של פסח, המתארת העובדה שהגאולה באה דווקא על ידי האל בעצמו[2].
- "קול חתן וקול כלה" - הרמז ללשון המקרא בספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוקים י'–י"א: "עוֹד יִשָּׁמַע... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה". לשון זו מופיעה גם בנוסח הברכה השביעית משבע ברכות שנאמרות בחתונה יהודית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דודו ברק, ’’’היום יום’’’, מיטב שירי הזמר של דודו ברק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארץ ישראל יפה, באתר הספרייה הלאומית
- נאווה בודק אחירון, אנו אוהבים אותך מולדת, למרות הכל, באתר ערוץ 7, 4 בנובמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ "וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִצְרַיִם" - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ", "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, "וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף, "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ, "אֲנִי יְיָ" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר