ארץ נוודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארץ נוודים
Nomadland
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Nomadland עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי קלואי ז'או עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פרנסס מקדורמנד, דן ג'נווי, פיטר ספירס, קלואי ז'או עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קלואי ז'או עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קלואי ז'או עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פרנסיס מקדורמנד
דייוויד סטראתיירן
לינדה מיי
מוזיקה לודוביקו אינאודי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Joshua James Richards עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Highwayman Films
Hear/Say Productions
Cor Cordium Productions
חברה מפיצה פורום הונגריה, סרצ'לייט פיקצ'רס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 2020 (ונציה)
19 בפברואר 2021 (ארצות הברית)
משך הקרנה 107 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארץ נוודיםאנגלית: Nomadland) הוא סרט דרמה אמריקאי שנכתב, נערך, הופק ובוים על ידי הבמאית הסינית קלואי ז'או. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר לרבות פרס הסרט הטוב ביותר. בסרט מככבת פרנסס מקדורמנד כאישה שעוזבת את עיר מולדתה אחר מות בעלה וסגירת מקור התעסוקה שלה, כדי להיות הומלס ולנדוד ברחבי ארצות הברית. הסרט מבוסס על ספר מאת ג'סיקה ברודר (אנ').

הסרט הוקרן לראשונה ב-11 בספטמבר 2020 בפסטיבל ונציה, שם זכה בפרס אריה הזהב. ב-4 בדצמבר 2020 הוקרן במהדורה מוגבלת של סטרימינג, ועלה בהולו ב-19 בפברואר 2021.

הסרט זכה לשבחי הביקורת. הוא קיבל ארבע מועמדויות בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-78, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. כמו כן, הסרט היה מועמד בשש קטגוריות לאוסקר ה-93, וזכה בשלושה פרסים: פרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי ופרס השחקנית הראשית הטובה ביותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 נסגר מפעל גבס בעיירה אמפייר (אנ') בנבאדה, ותוך מספר חודשים ננטשת העיירה על ידי כל תושביה. פרן (פרנסס מקדרומנד), אישה בגיל העמידה, שבעלה עבד במפעל ונפטר זמן קצר לפני כן, מחליטה למכור את חפציה, לקנות טנדר (ואן) למגורים ולנסוע עמו ברחבי ארצות הברית בחיפוש אחר עבודה. היא מוצאת עבודה זמנית במרכז הפצה באמזון. לינדה, חברה לעבודה, מזמינה את פרן למפגש מדברי שמארגן בוב וולס (אנ'), המספק תמיכה וקהילה לנוודים. פרן מסרבת תחילה, אך לאחר שהיא מתקשה למצוא עבודה היא מגיעה למפגש ופוגשת נוודים עמיתים.

כאשר אחד מצמיגי הטנדר של פרן מאבד אוויר, היא נעזרת בנודדת נוספת בשם סוונקי. סוונקי ופרן הופכות לחברות טובות. סוונקי מספרת לפרן כי אובחן אצלה סרטן, ועל שהיא מתכננת שלא להתפנות לבית חולים, אלא לנסות ליצור זיכרונות נעימים לפני מותה הצפוי. לבסוף הן נפרדות.

פרן עוברת לעבוד במחנה בפארק הלאומי בדלנדס, שם היא נתקלת בדייוויד, נווד נוסף שפגשה במפגש של בוב. דייוויד עובד גם הוא באופן זמני בפארק הלאומי, וכשהוא חולה מלווה אותו פרן לבית החולים שם הוא עובר ניתוח חירום. אחר כך השניים עובדים במסעדה בדרום דקוטה. לילה אחד בנו של דייוויד מופיע, מספר לאביו שאשתו בהריון ומבקש ממנו לבוא ולפגוש את נכדו העתידי. פרן מעודדת את דייוויד ללכת, אך מסרבת להצעתו שתתלווה אליו.

פרן מקבלת עבודה חדשה במפעל לעיבוד סלק סוכר אך כשהטנדר שלה מתקלקל אין לה די כסף כדי לתקן אותו. היא נוסעת באוטובוס אל אחותה הצעירה בקליפורניה. אחותה המבוססת, שאוהבת ומעריכה את פרן, מציעה לה לגור בביתה, אך כשפרן דוחה את ההצעה היא מלווה לה את הכסף הדרוש לתיקון הוואן. פרן מבקרת את דייוויד בבית משפחת בנו, ונודעת שהוא מתכוון להישאר שם לאורך זמן. דייוויד מודה ברגשות כלפיה ומבקש ממנה להישאר, אך היא עוזבת לאחר מספר ימים וממשיכה בדרכה בנסיעה לאורך חוף האוקיינוס השקט.

פרן חוזרת לעבודתה באמזון, ובהמשך למפגש באריזונה. שם היא נודעת שסוונקי נפטרה. פרן מספרת לבוב על יחסיה האוהבים עם בעלה המנוח, ובוב מספר לה על ההתאבדות של בנו. בוב סבור כי הפרידות בקהילת הנודדים אינן סופיות, כי חבריה מבטיחים להתראות תמיד שוב 'בהמשך הדרך'.

לאחר מכן פרן חוזרת לעיירה הנטושה בה גרה, היא מבקרת במפעל ובבית בו חיה עם בעלה לפני שהיא שבה לדרך.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר דירוג ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes מחזיק הסרט ב-94 אחוזים של ביקורות חיוביות. באתר Metacritic הוענק לו ציון משוקלל של 94 מתוך מאה, בהתבסס על ביקורתם של 49 מבקרים.

בהקרנת הבכורה שלו בפסטיבל ונציה זכה הסרט בפרס אריה הזהב, וזכה בפרס בחירת העם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. הוא קיבל ארבע מועמדויות בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-78 וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר בטקס פרסי אוסקר ה-93, בהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר.

מבקר הסרטים של הגרדיאן, קסאן ברוקס, מתייחס בביקורתו לתופעת ה-"van-dwellers" המתוארת בספרה של ברודר ובסרטה של הבמאית ז'או. הוא טוען שההקבלה שיוצר הסרט בין בוקרי המערב הפרוע ובין הנוודים החדשים קיימת בשטח בקרב אותם נוודים, אשר ממצבים את עצמם כפורעי חוק, כבוקרים, כחלוצים. הם מדברים על חופש והזדמנות, אינדיבידואליזם והסתמכות עצמית. רק מאוחר יותר, כשברודר התקרבה אליהם כפרטים עלתה האמת על העבודות האבודות, הגירושים ההורסים והבתים המעוקלים שהעלו אותם על הדרך מלכתחילה. הוא מסכם את ביקורתו בהתייחסות להקבלה שעושה ברודר לספרו של ג'ון סטיינבק, "ענבי זעם" בצד החיובי שבו של תחושת החרות והתקווה בדרך שעושים הנוודים בדרכם מערבה אל קליפורניה. אך המבקר מוצא הקבלה לחלק אחר בספרו של סטיינבק שבו הסב הנוהג בקרון תוהה מה יהיה לאחר שיגיעו לקליפורניה ולאוקיינוס, וטוען כי הסרט אינו אנטי-מערבון, כי אם מערבון "מתוסכל", שמבחינה קולנועית אם המערבון הוא גל הרי שהסרט לפנינו דומה לגל הנהדף מן החוף חזרה אל הים.

איי. או. סקוט (אנ'), מבקר הסרטים של הניו יורק טיימס, מצטט בראשית ביקורתו את ראלף וולדו אמרסון: "אנשים רוצים להתיישב, רק ככל שאינם מיושבים בדעתם האם יש להם תקווה כלשהי." סקוט רואה את המתח הזה שבין היציבות לעקירות, בין הניחומים המתעתים של הבית לפיתוי המסוכן של הכביש הפתוח, כדבר שטמון בלבו של סרטה של ז'או.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארץ נוודים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]