ארץ פראית מאוד

ארץ פראית מאוד
Wild Wild Country
סוגה	טלוויזיה תיעודית
בימוי	Chapman Way, Maclain Way
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	1
מספר פרקים	6
הפקה
הפצה	נטפליקס
שידור
רשת שידור	נטפליקס
תקופת שידור מקורית	16 במרץ 2018 – הווה
קישורים חיצוניים
	האתר הרשמי
	דף התוכנית ב-IMDb

ארץ פראית מאוד היא סדרת טלוויזה תיעודית בשישה פרקים של נטפליקס. הסדרה מספרת את סיפור הקמתה, עלייתה ונפילתה של הקומונה ראג'נישפורם במדינת אורגון בארצות הברית בתחילת שנות השמונים. הקומונה הוקמה על ידי חסידיו של הגורו ההודי השנוי במחלוקת בהגוואן שרי רג'ניש המוכר כיום כאושו, כאשר הסדרה מתמקדת בעיקר באישיותה של העוזרת האישית שלו מא אננד שילה (במקור שילה סילברמן, אמריקאית ילידת הודו) ותפקידה הדומיננטי במאבק בין חסידי הגורו (ראג'נישים) לבין הרשויות. הסדרה בוימה על ידי האחים מקלין וצ'אפמן וויי ויצאה לאור (כל הפרקים) ב-18 במרץ 2018. הסדרה משלבת קטעי ארכיון רבים בראיונות עכשוויים עם ראג'נישים בעבר (כולל שילה), שכנים בעיירה הסמוכה אנטילופ ואנשי אכיפת החוק.

הסדרה זכתה בפרס אמי לשנת 2018 בקטגוריית "סדרת התעודה הטובה ביותר"^[1].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1: רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראג'ניש החל להתפרסם בתודעה הציבורית בהודו בסוף שנות השישים בעיקר עקב הטפתו ליחסי מין חופשיים וכן לחיבור בין רוחניות וחומרנות. באמצע שנות השבעים הקים את האשראם בעיר פונה שהפך למרכז פעילותו ומשך אליו מבקרים רבים מכל העולם, בעיקר ממערב אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה. הצלחת האשראם גררה גם הצלחה כלכלית גדולה מתשלום עבור הסדנאות השונות, ההרצאות והספרים של הגורו וכן מתרומות של בעלי אמצעים שהפכו לחסידי הגורו, או "סניאסים".

לקראת סוף שנות השבעים החלו להתפרסם שמועות על שימוש - וכתוצאה מכך סחר - בסמים אצל סניאסים, וכן על תופעות של זנות, אלימות וניצול מיני באשראם^[^{דרוש מקור]}. במקביל נתגלעו מחלוקות עם הממשלה ההודית לגבי ניסיונות לשינויי ייעוד קרקע (במטרה להגדיל את האשראם) ולגבי חשד לעבירות על חוקי ההגירה (במטרה להגדיל את מספר המבקרים ואת הזמן בו הם שוהים בו), שתי עבירות שגם בארצות הברית היו הבסיס לחקירה הפדרלית שהביאה לבסוף לסגירת הקומונה. עם גבור המתחים מול הרשויות בהודו כולל פתיחת חקירה רשמית ואיומים על פעילות ענישה - החליט ראג'ניש בעצתה של שילה לעבור ולהעביר את מרכז פעילותו לארצות הברית. הרעיון הבסיסי היה הקמת קומונה של סניאסים שתהפוך עם הזמן לעיר ברוח תורת הגורו ותהווה מודל להקמתן של ערים דומות בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם המערבי. המיקום שנבחר ונרכש היה חווה מבודדת ובלתי מפותחת בצפון מזרח מדינת אורגון והפרויקט להקמת העיר - ראג'נישפורם - החל באמצע שנת 1981.

פרקים 2–5: ראג'נישפורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מתמקדת כאמור בשנות הפעילות של הקומונה והקונפליקטים שלה מול התושבים המקומיים והרשויות, ומציגה את התפתחות הדברים כסוג של רשומון - זווית הראייה של התושבים המקומיים ונציגי אכיפת החוק מול זווית הראייה של חסידי הגורו על עובדות שאין עליהן מחלוקת. יוצרי הסדרה ביקשו כדבריהם להראות "פרק חשוב בהיסטוריה האמריקאית" ולכן נמנעו מלהיכנס לדיון באספקטים הקשורים בהתנהלותה הפנימית של הכת (לדוגמה שמועות על ניצול מיני של ילדים שצצו לאחר פירוק הקומונה) או באישיותו וסגנון חייו של ראג'ניש (למשל - אוסף 93 מכוניות הרולס רויס שלו) באותה תקופה, והעדיפו להתמקד רק ברצף האירועים המתועדים של הקונפליקט סביב הקומונה בשנים אלה.

תוך פחות משלוש שנים הוקמה עיירה שאכלסה בשיאה קרוב ל-7,000 תושבים (מהם כ-5,000 קבועים) וכללה שירותים קהילתיים כגון דואר, משטרה מקומית, בית ספר ממלכתי, מערכות מים וביוב ואפילו שדה תעופה קטן. במקביל החלה התנגדות של תושבים מקומיים בעיירה הסמוכה אנטילופ ופקידי ציבור בעיר המחוז דאלס למה שהם ראו כניסיון התפשטות לא חוקי של העיירה. אף על פי שברקע היה גם קונפליקט תרבותי בין אורח החיים בקומונה לבין זה של התושבים המקומיים - חוואים נוצרים בעיקרם - הקונפליקט העיקרי שהצית והתניע את רצף האירועים בסדרה היה כלכלי ונסב על ייעוד הקרקע: במקור יועדה הקרקע לשימוש חקלאי כלומר יכלה לאכלס רק תושבים שפעילותם העיקרית היא חקלאית. למרות זאת הקומונה התפתחה בעיקר באופן אורבני ומנהיגיה (בעיקר שילה) לא הסתירו את רצונם לבנות עיר שתאכלס בשלב ראשון 10,000 איש ותהיה בעלת פוטנציאל לעד 50,000 איש, ולכן ביקשו לשנות את ייעוד הקרקע בהתאם. עקב ההתנגדויות לא אושר שינוי הייעוד ולכן הקומונה לא יכלה להפוך לעיר. כדי לגבור על ההתנגדויות היה על הראג'נישים להשיג רוב במועצת העיירה אנטילופ (בדומה לוועדה מקומית בישראל) ואז במועצת המחוז (בדומה לוועדה מחוזית) בדאלס.

ההשתלטות על הוועדה המקומית נעשתה על ידי רכישת בתים בעיירה אנטילופ. כך הוכפלה תוך פחות משנתיים האוכלוסייה בעיירה מ-50 תושבים לכמעט 100, כאשר אנשי הכת השתלטו לבסוף על מועצת העיר ואף שינו את שמה ל"ראג'ניש" והפכו אותה לעיירת לוויין ולזרוע השירותים של הקומונה. ההשתלטות על הוועדה המחוזית הייתה מורכבת יותר עקב העובדה שהראג'נישים היו מיעוט במחוז. לקראת הבחירות ב-1984 נבחרו שתי אסטרטגיות פעולה: האחת - הגדלת בסיס מצביעי הכת. דבר זה נעשה על ידי הבאתם של אלפי חסרי בית מערים אחרות בארצות הברית ותמורת מקלט ומזון הפיכתם לתושבי המחוז וכך למצביעים, וכן על ידי נישואים פיקטיביים לכאורה בין ראג'נישים שכבר היו תושבים מקומיים ובין זרים שהגיעו לקומונה מחוץ לארצות הברית ולכן לא היו בעלי זכות הצבעה. תהליך זה גרר לפתיחת חקירה על ידי התובע הכללי של מדינת אורגון ובהמשך על ידי ה FBI בחשד לעבירות על חוקי ההגירה. בשלב מסוים תכננו חברי הכת להתנקש בחיי התובע הכללי (ללא הצלחה) כדי לשבש את המשך החקירה. האסטרטגיה השנייה הייתה על ידי צמצום מספר המצביעים שאינם ראג'נישים בעיר דאלס. השיטה שנבחרה הייתה של הרעלה המונית - במעבדה בקומונה הורבו חיידקי סלמונלה וביום שלפני הבחירות אמורים היו נציגי הכת לזהם מסעדות וחנויות מזון בעיר וכך לגרום לתושבים לשלשול קשה ולאי הגעה להצבעה. ב"חזרה גנרלית" לבדיקת השיטה נפגעו בדאלס למעלה מ-750 איש ואושפזו קרוב לחמישים (אחד במצב קריטי) במה שנחשב לפיגוע הטרור הביולוגי הגדול בכל הזמנים בארצות הברית. בסופו של דבר לא יצאה התוכנית לפועל ובבחירות שנערכו בנובמבר 1984 לא הצליחה הכת להכניס נציגים לוועדה המחוזית.

מנגד, התבצע שנה קודם לכן פיצוץ (ללא נפגעים בנפש) במלון שבבעלות הכת בעיר פורטלנד ואף על פי שהתברר כי מדובר בפיגוע איסלמי (מהראשונים מסוגו בארצות הברית לפני 9.11) של ארגון בשם ג'מעאת אל-פוקרה וכי אין לו קשר לקונפליקט עם הראג'נישים - היווה הפיצוץ טריגר לאנשי הכת לרכוש ולאגור נשק רב, לכאורה עבור הגנה עצמית, מה שהגדיל את המתיחות הגבוהה ממילא עם התושבים והרשויות.

פרק 6: פירוק הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונפליקט המתמשך עם התושבים והרשויות, החשד למעשים פליליים חמורים, ההתחמשות המסיבית וכן אישיותו השנויה במחלוקת של ראג'ניש ואישיותה הפרובוקטיבית של שילה - הציבו את הקומונה באור הזרקורים וגרמו למערכות אכיפת החוק להתחיל להשקיע משאבים גדולים שמטרתם הפללת מנהיגי הקומונה וסגירתה. במקביל החל ראג'ניש לטפח עוזרת אישית חדשה - מא פרם האסיה (במקור פרנסואז רודי, יהודייה ילידת צרפת שאף חייתה בישראל מספר שנים ושירתה בצה"ל) שהתפרסמה כאשתו של המפיק ההוליוודי היהודי אל רודי (הסנדק), מה שגרם למתיחות וחיכוכים עם שילה ולבסוף להחלטתה המפתיעה לעזוב את הקומונה. שילה עזבה ללא התראה בספטמבר 1985 עם קומץ נאמנים והתבססה בגרמניה כאשר פתוחות נגדה האשמות על עבירות שונות, בין השאר על ניסיון לרצח. מיד לאחר נטישתה הופיע ראג'ניש בפומבי מול חסידיו לאחר מספר שנות שתיקה שגזר על עצמו והוקיע אותה בתור האחראית הבלעדית לכל הצרות שיוחסו לקומונה. אף על פי שהשתמע מדבריו כי לא ידע דבר ולא היה מעורב במעשים הפליליים - נטש ראג'ניש למחרת היום את הקומונה במטוסו הפרטי וניסה להימלט מארצות הברית, אך נעצר על ידי רשויות ההגירה בחניית ביניים בקרוליינה הצפונית. באוקטובר 1985 הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות על חוקי ההגירה וגורש מארצות הברית. הוא חזר לפונה, שינה את שמו לאושו ונפטר בשנת 1990. הסדרה משאירה פתוחה את השאלה האם ידע או לא על שאר העבירות הפליליות.

שילה הוסגרה לארצות הברית ב-1986, הורשעה יחד עם עוד שתיים מחברות הכת באישומים שונים כולל ניסיון לרצח וריצתה עונש מאסר של מספר שנים. לאחר שחרורה המוקדם היגרה לשווייץ, נישאה ושם היא חיה עד היום, עוסקת בניהול מעון לאנשים בעלי דמנציה. קומונת ראג'נישפורם התפרקה זמן קצר לאחר הרשעתו של ראג'ניש והשטח נמכר לאחר מספר שנים ומהווה כיום מחנה קיץ לנערים מארגון "הנוצרים הצעירים". העיירה "ראג'ניש" שינתה את שמה בחזרה ל"אנטילופ". האשראם של אושו בפונה קיים ופעיל.