ארצות הברית היבשתית
ארצות הברית היבשתית (באנגלית: Contiguous United States, ידועה גם בשמות U.S. mainland או Conterminous United States), כוללת 48 מתוך 50 מדינותיה הגובלות זו בזו במרכז אמריקה הצפונית, בנוסף על מחוז קולומביה[1]. המונח אינו כולל את שתי המדינות אלסקה והוואי, השוכנות מחוץ לארצות הברית היבשתית, וכן את כל הטריטוריות של ארצות הברית – איי הבתולה של ארצות הברית, איי מריאנה הצפוניים, גואם, סמואה האמריקנית, ופוארטו ריקו. בפי תושבי אלסקה המונח זוכה מדי פעם לשם "Lower 48" ("48 התחתונות"), ובקרב תושבי הוואי נפוץ השם "The Mainland" ("היבשת"). יש להבדיל מונח זה מ-"Continental United States", הכולל את אלסקה (שכן גם היא שוכנת באמריקה הצפונית) אך לא את הוואי שבאוקיינוס השקט ולא את הטריטוריות שמעבר לים שבים הקריבי.
מרחק המעגל הגדול ביותר בתוך ארצות הברית היבשתית הוא 4,509 קילומטר – מהחוף המזרחי אל החוף המערבי בין פלורידה למדינת וושינגטון. לעומת זאת, המרחק הגדול ביותר מצפון לדרום בארצות הברית היבשתית הוא 2,660 ק"מ. השטח הכולל של ארצות הברית היבשתית הוא 8,080,464.3 קילומטר רבוע. מתוך שטח זה, 7,663,941.7 קמ"ר הם שטחי יבשה – שהם 83.65% מכלל שטח היבשה של ארצות הברית כולה – גודל המשתווה בקירוב לשטחה של אוסטרליה. רשמית, 416,522.5 קמ"ר מתוך שטח ארצות הברית היבשתית הם שטחי מים, המהווים 62.66% מכלל שטחי המים של ארצות הברית.
לו הייתה ארצות הברית היבשתית מדינה בפני עצמה, היא הייתה מדורגות במקום החמישי בעולם בגודל שטחה אחרי רוסיה, קנדה, סין, וברזיל. עם זאת, שטחה הכולל של ארצות הברית כולה – כולל אלסקה, הוואי והטריטוריות שמעבר לים – מדורג שלישי בעולם. ברזיל גדולה ב-431,000 קמ"ר מארצות הברית היבשתית, אך קטנה מארצות הברית כולה (כאשר מחשיבים את אלסקה, הוואי והטריטוריות).
מפקד האוכלוסין של ארצות הברית לשנת 2020 קבע כי בארצות הברית היבשתית התגוררו 328,571,074 בני אדם – שהם 99.13% מכלל אוכלוסיית המדינה – בצפיפות של 111.04 נפש (42.872 נפש לקמ"ר), בהשוואה ל־36.233 נפש לקמ"ר במדינה כולה.
