ארצות התן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארצות התן
ארצות התן.jpg
מידע כללי
מאת עמוס עוז
שפת המקור עברית
סוגה סיפורים
הוצאה
הוצאה מסדה
שנת הוצאה 1965
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, פולנית
מספר עמודים 173
קישורים חיצוניים
OCLC 970921403
הספרייה הלאומית 001311244

ארצות התן - ספרו הראשון של עמוס עוז, שיצא בהוצאת מסדה בשנת 1965, וכולל סיפורים, שחלקם התפרסמו כבר בכתבי העת השונים. הסיפורים נסובים ברובם על חברי קיבוץ, אך שונים בגישתם הצורנית והתוכנית משאר גיבורי הקיבוץ הספרותיים שנידונו בעשורים הקודמים.[1]

תנים ויצרים אפלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נגזר משמו של הסיפור הראשון שבאסופה: "ארצות התן", אך לא זו הסיבה היחידה לכותר הספר; התנים נוכחים כמעט בכל אחד מהסיפורים, ותיאורם, התנהגותם ויללותיהם מסמרות השיער הנשמעות היטב בלילה, משדרות ביתר שאת את היצרים והתשוקות האפלות, שהאדם כולא בתוכו. המספר כאילו מצביע על המימד החייתי שבאדם, החבוי בתוכם של אנשים, שבהם הקורא נפגש מדי יום ביומו, מבלי לנחש מה מתרחש בנפשם פנימה.[2]

וכך מתאר המספר את נפילתו של תן צעיר במלכודת:

הוא זקף את אזניו בחרדה סתומה ולא שמע שום קול. הריחות טרפו את עשתונותיו. האומנם מקרה הוא? אנחנו תולים במקרים עיורון, והמקרים ניבטים אלינו באלף עיניים. עדיין רך הוא הגור הזה, ואם חש באלף העיניים הננעצות בו, לא יכול היה להבין מה הן אומרות. חומה של ברושים זקנים מאובקים מקיפה את הבוסתן.  מה הוא החוט הסמוי ההולך מן הדומם אל החי?  אנחנו מחפשים את קצה החוט הזה ביאוש, בחרון, בעוית, נושכים שפתיים עד דם, מצמצמים את עינינו בשגעון.  התנים יודעים את החוט. זרמים ענוגים מרטיטים אותו, הולכים מגוף אל גוף, מיש אל יש, מרוטט אל רוטט. ושם מנוחה ושלום.

ארצות התן, (כתר, 2009), עמ' 14 - 15

דרך התיאור של עוז בספרו הראשון שונה מדרכי התיאור הריאליים שלו בספריו הבאים, שם הוא לא מרבה בסמלים ומבנים מטפוריים, בעוד שכאן הוא משתדל לדבר על מציאות חדשה של קיבוץ, מציאות של התמוטטות הערכים שהיו בדור הפלמ"ח. ומציאות חדשה כאילו נזקקת למבנים תמטיים שונים, כמו למשל המבנה הפארודי, שמעמיד באור מגוחך את הערכים של הדור הקודם,[3] או מטפורות ותיאורים שמשדרים מאבק, אלימות ואימה.[4]

המאבקים הנרמזים במטפורות הפזורות בסיפורים הם בין עונות השנה, בין הרוח לשרב, בין העולם הפראי לעולם התרבות, בין הקיבוץ לתנים, בין החי לדומם. החברה הקיבוצית מספקת פלטפורמה למאבקים וארוטיקה, לעיתים דחוקה, ולעיתים מתפרצת, כאשר התרבותי והפראי שולטים בה לסירוגין, הדחייה נלחמת במשיכה והאהבה נדחקת מול המוות.[4]

התחושה הכללית ששוררת בכלל הסיפורים איננה אופטימית. הם לא רק משדרים התפרצויות של אימה ויצרים כאלו ואחרים, אלא מסתיימים, בדרך כלל, בחוסר תקווה ותוחלת, יאוש וחידלון.[5]

 התקבלות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשומת הלב של הביקורת הופנתה מיידית לספרו הראשון של עמוס עוז. "מאורע שאין למעט בחשיבותו" כינה את הופעת הספר יהודה פרידלנדר, וציין את כשרונותיו האפיים של המחבר וסגנונו. מכיוון שרוב הסיפורים דנים באנשים מהקיבוץ, הביע פרידלנדר את חששו, שעוז יהיה סופר של נושא אחד, אך ספריו הבאים הפיגו את חששו.[2]

זה מכבר לא זכינו להופעת בכורה כה מרשימה של מספר צעיר. סיפורי עמוס עוז עומדים בסימן הבגרות והרצינות, עיצובם הסגנוני בשל וראיית העולם שבתשתיתם כבדת משמעות היא משבח א.ב. יפה את הספר, ומזכיר את מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כמי שהיווה מקור השראה מרוחק למלחמות הגורל והייצרים אצל הגיבורים.[1]

ת. גולובסקי התייחס לספר ברגשות מעורבים; כשרונו של עוז בולט אמנם, הסכים גולובסקי, אך הוא טרם מצא את התמהיל הנכון בין הספרות המודרנית והספרות הריאלית וכחלק מגישתו המודרנית עיוות עד כיעור את הדמויות ואת העלילה.[6]

גבריאל מוקד מכביר בשבחו של המספר עמוס עוז וכושר התיאור שלו. גם הוא מזכיר את ברדיצ'בסקי, ומוסיף את יוסף חיים ברנר כמקורות השראה של הסופר בראשית דרכו.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 א. ב. יפה, "על סיפורי עמוס עוז", על המשמר, 4 ביוני 1965
  2. ^ 2.0 2.1 יהודה פרידלנדר, "בין סיפור לרפורטאז'ה", דבר, 27 באוגוסט 1971
  3. ^ עדיה מנדלסון-מעוז ונורית גרץ, עמוס עוז, א"ב יהושע - התחלות, האוניברסיטה הפתוחה, 2010, עמ' 13 - 78
  4. ^ 4.0 4.1 נורית גרץ ואחרים, הסיפורת הישראלית בשנות הששים, האוניברסיטה הפתוחה, 1982 - 1983, יחידות 2 - 3, עמ' 1 - 83
  5. ^ גיטה אבינור, "למי מייללים התנים? בשולי סיפוריו של עמוס עוז", מעריב, 31 בדצמבר 1965
  6. ^ ת. גולובסקי, "סדקים מוארים (עם הופעת 'ארצות התן' לעמוס עוז), חרות, 9 ביולי 1965
  7. ^ גבריאל מוקד, על קובץ הסיפורים "ארצות התן", ראו לעיל בקישורים חיצוניים