ארקדי לבוביץ' קפלונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אַרְקָדִי לְבוֹבִיץ' קַפְּלוּנוֹב
Аркадий Львович Каплунов
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1912
גלוחוב, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 22 באוקטובר 1943 (בגיל 31)
כפר חודורוב, מחוז קייב, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19341943 (כ־9 שנים)
דרגה פולקובניק פולקובניק (אל"ם)
תפקידים בשירות
פוליטרוק של חטיבת הטנקים המעוטרת מס' 54 בגיס הטנקים השביעי המעוטר של ארמיית המשמר המשוריינת השלישית
פעולות ומבצעים
עיטורים
עיטור לנין[1]
גיבור ברית המועצות (לפי מסמכי הענקה שונים: 17.11.1943)[2][3]
עיטור הכוכב הזהוב
2 עיטורי הדגל האדום (07.12.1941 ו-14.02.1943)[4][5]
עיטור הכוכב האדום (11.04.1940)[6]
ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
ארוג
מנהל עבודה במפעל הבדים
סגן עורך עיתון
מזכיר ועדת קומסומול בחוות המדינה החקלאית
הנצחה
אחד הרחובות בעיר פריאסלאב קרוי על שמו
מעטפה עם תמונתו ושנות חייו פורסמה באוקראינה ב-2012[7]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארקדי לבוביץ' קפלונוברוסית: Аркадий Львович Каплунов;‏ 21 בינואר 1912, גלוחוב, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית22 באוקטובר 1943, הכפר חודורוב, נפת מירונובסקי, מחוז קייב, ברית המועצות) היה יהודי סובייטי שעוטר לאחר מותו בעיטור גיבור ברית המועצות, סגן מפקד לעניינים פוליטיים (פוליטרוק) של חטיבת הטנקים המעוטרת מס' 54 בגיס הטנקים השביעי המעוטר של ארמיית המשמר המשוריינת השלישית של חזית וורונז', דרגתו במותו: פולקובניק המעוטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-21 בינואר 1912 במשפחה יהודית. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה משפחתו ברחה בסוף 1917 לעיר סומי. סיים בבית ספר שבע שנות לימוד (מה שנקרא בתקופתו "השכלה תיכונית לא שלמה"). כבר בגיל 12 התחיל לעבוד כשוליה אצל עובד אחר במחלקת מגפיים של בית מלאכה של שרמן אז גם הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1925[8].

עבד כאורג, מנהל עבודה במפעל הבדים של סומי.

לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר ערב, היה סגן עורך עיתון של סומי "מחרשה ופטיש", ואז מזכיר ועדת קומסומול במפעל מכונות על שם פרונזה ועוזר מנהל המחלקה הפוליטית בנושא קומסומול של בחוות המדינה החקלאית "האינטרנציונל השלישי".

גויס לצבא האדום בינואר 1934 וצורף כחניך לגייס משוריין מס' 4. ב-1935 מונה להיות מפקד הטנק. בשנת 1936 שירת כעוזר פוליטרוק בחטיבה משוריינת מס' 23 בעיר פרוסקורוב.

השתתף ב-1939 בפלישה למערב אוקראינה ובמערב בלארוס, במלחמת החורף. על כך קיבל עיטור הכוכב האדום[8].

השתתף במלחמה הפטריוטית הגדולה מאז יוני 1941. ב-24 ביוני פיקד על מתקפת רגימנט משוריין מס' 86 ליד העיר דובנו שפגעה בכ-70 טנקי ורמאכט ושני גדודי חיל רגלים ממונעים. יומיים לאחר מכן הרגימנט בפיקודו הדף את הכוחות מולו כ-15 קילומטרים מערבה. על כלל הפעולות הללו הוא עוטר בעיטור הדגל האדום[8]. נלחם בחזית דרום מערבית וחזית וורונז'. נפצע שלוש פעמים במהלך השירות.

כפוליטרוק חטיבת השריון המעוטרת מס' 54 הועלה ב-14 בפברואר 1943 קיבל עיטור הדגל האדום השני ובהמשך הועלה לדרגת פולקובניק[8].

ב-24 בספטמבר 1943 צלח את דנייפר ליד הכפר טרחטמירוב, בנפת קניב, מחוז צ'רקאסי. בדוגמה אישית הוא נתן השראה לחיילים בקרב.

נהרג ב-22 באוקטובר 1943 ליד הכפר חודורוב (נפת מירונוב במחוז קייב)[9] במהלך הפצצה אווירית[8].

נקבר בפארק המרכזי בעיר פריאסלאב של מחוז קייב[10].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו - נדז'דה בוגדאנובה (נישאו ב-1934) בתו - נליה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]