ארקי אלטונן
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| צילום מ-1960 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1910 המנלינה (טווסטהוס) בדוכסות הגדולה של פינלנד, אז באימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1990 (בגיל 79) הלסינקי, פינלנד |
| מוקד פעילות |
פינלנד |
| מקום לימודים |
אקדמיית סיבליוס |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
פינית |
| כלי נגינה |
כינור, ויולה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ארקי אלטונן (בפינית: Erkki Aaltonen; 17 באוגוסט 1910 – 8 במרץ 1990) היה מלחין פיני. יצירותיו הולחנו בדרך כלל בסגנון הרומנטי הלאומי, אם כי שילב בהן לפעמים איפיונים מודרניסטיים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלטונן נולד ב-1910 בהמנלינה (טווסטהוס) בדוכסות הגדולה של פינלנד, אז באימפריה הרוסית כבנם של החקלאי נסטור אלטונן, ושל אשתו, אידה. אביו לימד אותו לבנות כלי נגינה פשוטים. בגיל 13 התחיל אלטונן לנגן בכינור ומאוחר יותר ניגן בתזמורת הנוער של עיר הולדתו.הוא למד בבית ספר מקצועי ואחר כך ב-1939-1929 למד כינור, פסנתר ועוגב באקדמיה למוזיקה על שם סיבליוס. כמו כן ב-1940-1930 לקח שיעורים פרטיים להלחנה אצל ויינה ראיטיו ובנוסף ב-1940 למד שני סמסטרים אצל המלחין סלים פלמגרן. בצעירותו כתב אלטונן חמש רביעיות מיתרים וב-1935 התחיל לכתוב סימפוניה. לבסוף השלים את הסימפוניה הראשונה ב-1938 והיא תוקנה על ידו ב-1947.
המשך פעילותו המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1945-1935 ניגן אלטונן ככנר בתזמורת התיאטרון של הלסינקי וב-1944-1943 בתזמורת הרדיו הפינית. ב-1947-1945 היה ויולן בתזמורת העיר הלסינקי. ב-1949 סיים את הסימפוניה השנייה שלו "הירושימה", יצירה שבוצעה פעמיים בעיר הירושימה וכן בערים אחרות בערים במזרח אירופה. ב-1963-1953 ניהל אלטונן את מקהלת קולרבו. אלטונן ניצח על קבוצת המוזיקה הקאמרית הלסינקי (1962-1957), ב-1960-1958 על התזמורת הפוליטכנית וב-1966-1964 על תזמורת לוהיאן. באותה תקופה כתב את הסימפוניה השלישית, אחר כך ב-1959 את הסימפוניה הרביעית האקלקטית באופיה, שבה השתמש במגוון רחב של מודוסים משתנים, את הסימפוניה החמישית פרסם ב-1964.ב-1954 יצר את הקונצ'רטו לפסנתר מס. 2 כמו כן כתב את הבלטים Kimmon kosto (נקמת קימו) ו Nummisuutarit בזמן שניהל את המכון למוזיקה בקמי (1973-1966) הלחין אלטונן קונצ'רטו לכינור מס 2 בשיטה הדודקפונית. בהמשך ב-1973-1967 כיהן כמנהל האקדמיה למוזיקה קמין.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיטור החירות של פינלנד, דרגה א
- עיטור החירות של פינלנד , דרגה ב
- מדליית מלחמת החורף עם חרבות
- 1943 - פרס ראשון בתחרות שירי הלכת של חטיבת פאיארי
- 1970 מדליית הכסף להצטיינות של פינלנד מטעם איגוד הערים של פינלנד
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירות לתזמורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימפוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מס 1 בדו 1938 מתוקנת ב- 1947.
- מס. 2 הירושימה – לתזמורת גדולה (1949);
I. Introduzione: Andante sostenuto, II. Allegro, III. Scherzo vivace, IV. Fuga, V. Culminazione, VI. Epitafio, VII. Finale; משך: 37 דקות
- מס. 3 (1952)
- מס. 4 (1959) „La faccia del huomo“ (פני האדם)
- מס. 5 (1964)
יצירות אחרות לתזמורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1951 Hämeenlinna; סויטה לתזמורת;
- מקבט - מוזיקה למחזה רדיופוני
- שיר לכת-הומורסקה לתזמורת קטנה
- Overtura ballabile; 1958 (פתיחת ריקוד)
- Polca sinfonica (פולקה סימפונית)
- Sphärenharmonie (הרמוניית הספירות)
- סימפוניית Runoilijan kuolema [מות המשורר]
- Hämäläinen kansanpel; רפסודיה פינית לתזמורת
- Tanz-Intermezzo - ריקוד - אינטרמצו
- Valssi improvisatio (ואלסים אילתור)
מוזיקת בלט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1959 ו-1956 - סויטת בלט "לפוניה" בשתי גרסאות:Lapponia 1 ו- Lapponia 2
- 1958 - Kimmon kosto [נקמת קימון]
- 1963 Nummisuutarit [מרצף בערבה]
יצירות לסולנים ותזמורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1948 - קונצ'רטו לספנתר מס.1
- I. Largamente, ben tenuto II. Incominciare grave sostenuto III. Non troppo משך 25 דקות
- 1954 - קונצ'רטו לפסנתר מס.2
- 1966 - קונצ'רטו לכינור
- Nummisuutarit - סויטה לסולנים קוליים, כינור סולו ותזמורת
מוזיקה קאמרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1937-1932 9 רביעיות מיתרים
- 1946 - Sonata grande F-Dur für Oboe und Klavier - סונאטה גרנדה בפה מז'ור לאבוב ולפסנתר
- 1948 פרלוד ואלגרו בסול מינור וסול מז'ור / גרסאות לכינור או ויולה עם פסנתר
- 1981 - "חליל הכסף" Una fantasia piccola per flauto e piano (פנטזיה קטנה לחליל ופסנתר)
- 1981 -Il flauto di legno; Una fantasia per flauto e piano (חליל העץ - פנטזיה לחליל ופסנתצר)
מוזיקה לפסנתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1946-1932 חמש סונאטות לפסנתר - עברו תיקונים בשנות ה-1970
- 1977 - הסונאטה מס.6
- 1977 - סונאטה לעוגב ולפסנתר Andante elegiaco
- 1981 - Gavotta alla Bach גבוטה בסגנון באך
- 1982 Impressione (רושם) לפסנתר
- קטעים לפסנתר
מוזיקה קולית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירות למקהלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 - Canto dell'umanita (שיר האנושות) למקהלת נשים, מקהלת גברים, סולנים ותזמורת
--- I Yksin (לבד) - II Livets villkor (תנאי החושך של החיים) - III - התנאים הדו משמעיים של החיים IV -Heikko ja hauras חלש ושביר, V Usko - toivo - laupeus- (אמונה - תקווה - חמלה)\
- Arktisen meren äärellä (בים הארקטי) לפי מלים של אניקי מרונה - למקהלה מעורבת בארבעה קולות
- Ennen talvea (לפני החורף) למקהלת גברים בארבעה קולות
- Lacrimosa למקהלה מעורבת בארבעה , על מלים מאת איני מרונה
לידר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 - Elämän katoavaisuus - חיים חולפים - מחזור לידר לבריטון עם פסנתר או עוגב לפי תהלים ל"ט -1 Minä olin vaiti (נאלמתי דומיה) 2 - Herra opeta minua (הודיעני ה') 3.Varjona vain (אך בצלם)
מוזיקה לסרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1957 - Sockenskomakarna - סרט לפי ספר מאת אלכסיס קיווי "סנדלרי הכפר"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארקי אלטונן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארקי אלטונן, באתר AllMusic (באנגלית)
ארקי אלטונן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- באתר musicfinland
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nicolas Slonimsky - “Aaltonen, Erkki”. Baker's Biographical Dictionary of Musicians 6th Edition. New York: Schirmer Books. tr. 1. ISBN 0-02-870240-9.