ארקמן-שטריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ארקמן-שטריאן
Erckmann-Chatrian
אמיל ארקמן (משמאל) ואלכסנדר שטריאן בצילום משנת 1875
אמיל ארקמן (משמאל) ואלכסנדר שטריאן בצילום משנת 1875
סוגה ספרי אימה, רומנים היסטוריים, מחזות
זרם ספרותי ספרות ריאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארקמן-שטריאןצרפתית: Erckmann-Chatrian) היה שם-עט משותף ששימש בשנים 18471887 שני סופרים צרפתים מחבל לורן: אמיל ארקמן (בצרפתית: Émile Erckmann;‏ 20 במאי 1822 פאלסבור – 14 במרץ 1899 לינוויל) ואלכסנדר שטריאן (בצרפתית: Alexandre Chatrian;‏ 18 בדצמבר 1826 גראן-סולדא – 3 בספטמבר 1890 וילמומבל). הם כתבו גם בנפרד בשמותיהם הבלעדיים. ארקמן ושטריאן היו שניהם ילידי מחוז מרט בחבל לורן וכתבו מספר רב של רומנים פטריוטיים בהשראת מקומות הולדתם. יצירותיהם מתאפיינות בריאליזם כפרי, בהשראת מספרי הסיפורים מהרי היער השחור. הם יצרו מעין אפוס עממי בפרוזה.

קורות חייהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידי מחוז מרט, כיום מחוז מוזל, בחבל לורן בקצה הצפון-מזרחי של צרפת, שני הסופרים התוודעו זה לזה בשנת 1847, כשהמורה אלכסנדר שטריאן פגש את הפובליציסט אמיל ארקמן שפרסם חוברת על "הגיוס לצבא" (Le recrutement militaire). הם התמחו בסיפורי צבא ומעשיות רוחות רפאים בסגנון כפרי. מאז התחילו לכתוב ביחד ופרסמו בשם העט המשותף "ארקמן-שטריאן". למעשה את הטקסטים כתב במקור ארקמן בעוד ששטריאן קרא והוסיף שיפורים. בהמשך שטריאן תרם במיוחד לצד המסחרי כשדאג לפרסום כתבי היד בעיתוני פריז, אסף את השכר וחלק אותו. שטריאן השקיע בהמשך גם בעיבוד חלק מהסיפורים והרומנים למחזות. הם התחילו בסדרת סיפורים שנקבצו מאוחר יותר בכותרת "«Histoires et contes fantastiques» (סיפורים ומעשיות פנטסטיות) (1849). שטריאן התיישב בשנת 1850 בפריז והחל משנת 1852 עבד כפקיד של חברת מסילות הברזל של מזרח צרפתCompagnie des chemins de) fer de l'Est). בהמשך באו הדרמות "ז'ורז' " (Georges) ו"אלזס ב-1814", הסיפור " Schinderhannes", הרומן "השודדים מהרי ווז'" («Les brigands des Vosges»), הגרסה הראשונה של הספר «L’illustre docteur Mathéus» ("ד"ר מתאוס המפורסם") הצלחת היצירה האחרונה, הראשונה שפורסמה כספר שלם בהוצאה לאור, סיפקה לשני המחברים אמצעים להוציא לאור יצירות קודמות. במיוחד אחרי שאביו של ארקמן הפסיק לממן את הוצאות בנו. הופיעו קודם הקבצים: «Contes fantastiques» (1860), (מעשיות פנטסטיות), ו-Contes de la Montagne"" ("מעשיות מההר") אחר כך הרומן החשוב הראשון – "Maître Daniel Rock" ‏ (1861)", בעקבותיהם גם Contes des bords du Rhin ‏ ("מעשיות מגדות הריין") (1860), ו"וידויי נגן קלרינט", Les confidences d’un joueur de clarinette" ‏ (1862)". ב-1864 הרומן "Histoire d'un conscrit de 1813 ("סיפורו של מתגייס משנת 1813") הופיע במעל 100,000 עותקים שנמכרו תוך חדשים ספורים. בהמשך הופיעו עוד כמה מהדורות של הספר עד שנת 1885. סיפורי האימה והרוחות של הצמד זכו לשבחים באנגליה מהסופר מ.ר ג'יימס, שהיה מומחה בסוגה, וכן מהווארד פיליפס לאבקרפט. ארקמן-שטריאן כתבו גם רומנים היסטוריים רבים, שכמה מהם מתחו בקורת על האימפריה הצרפתית השנייה מתוך עמדות אנטי-מונרכיסטיות. גישתם הרפובליקנית משכה את הערכתם של ויקטור הוגו ואמיל זולא והותקפה בחריפות על ידי העיתון לה פיגארו. אחרי שנת 1859 ספרים שלהם היו רבי מכר,[1] פופולריים גם בזכות הרגשות הלאומיים, האנטי-מיליטריסטיים והאנטי-גרמנים באו בהם לידי ביטוי, אולם גרמו להסתבכויות עם הצנזורה. ארקמן ושטריאן רבו באמצע שנות ה-1880 בגלל סוגיות של זכויות יוצרים ותמלוגים והפסיקו מאז לכתוב ביחד. שטריאן, שהתחיל להאשים את ארקמן בגישה פרו-גרמנית, לקה במחלה מוחית וחי את שנתו האחרונה בתרדמת. בשנת 1890 חיבר ארקמן עוד מספר מחזות.

יצירתם הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Histoires et contes fantastiques (סיפורים ומעשיות פנטסטיים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצלחתם הראשונה זכו ארקמן-שטריאן בין 1856 לתחילת 1860 עם סיפורים פנטסטיים, שפורסמו בעיתונים שונים בפריז (בין היתר Revue des Deux Mondes, Le Constitutionel, Le Figaro). כך למשל – "Le bourgmestre en bouteille" (הבורגמייסטר בבקבוק) (1856),, Requiem du corbeau (רקוויאם לעורב) (1856), L’Oeil invisible (העין הבלתי נראית) (1857), Le Cabaliste Hans Weinland (המקובל הנס ויינלנד) (1860)והרומן הפנטסטי הקצר Hugues-le-Loup (טירת איש הזאב) (1860) Dieser Roman schilderte eine ספר זה מספר על הפיכת אדם לזאב בתקופה לא רחוקה בעבר ועוקב אחרי סיפורי ליקנתרופיה עד לימי הביניים) על סמך התבטאויות של שטריאן שביקש דרכן לקדם את ההצלחה המסחרית של היצירות, נחשבו ארקמן-שטריאן למשך זמן רב לאפיגונים צרפתים של א.ת.א. הופמן שזכה להערכה רבה בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19. חוקרי ספרות לאחרונה הטילו זאת בספק וחושדים שיש ביצירות ארקמן-שטריאן יותר השפעות מאדגר אלן פו שנודעו בצרפת אחרי 1850 הודות לתרגומים של שארל בודלר.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1867 – למרטין מקדיש שניים מהקורסים הפמיליאריים שלו בספרות הצרפתית ליצירות של אקמן-שטריאן:

Histoire d’un conscrit de 1813 (סיפורו של מתגייס משנת 1813) ו L’Ami Fritz (הידיד פריץ).

  • 23 בינואר 1897 – התארגנה חגיגה רפובליקנית לכבוד ארקמן בתיאטרון בלונבוויל

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדנרטה לזכרם של ארקמן-שטריאן בעיר פאלסבור בחבל לורן בצרפת.
  • חלק מהמוזיאון הצבאי להיסטוריה בפאלסבור, עיר הולדתו של ארקמן, מוקדש לזכרם של ארקמן-שטריאן, מציג מהדורות של יצירותיהם.
  • בכל קיץ בעיר פאלסבור מתקיים פסטיבל לזכרם של הסופרים.
  • 1913 – הוקם וועד ארקמן שטריאן בראשות אמיל אנזלן. נשיאי הכבוד שלו היו מוריס בארס והמרשל ליוטה
  • נובמבר 1922 – בפאלסבור (שחזרה ב-1918 לידי צרפת) נחנכת אנדרטה לזכרם של ארקמן-שטריאן

החל משנת 1925 הוועד העניק כל שנה פרס על שם ארקמן-שטריאן לספרות לסופר מחבל לורן או למי שחיבר ספר הנוגע לחבל לורן. ("הגונקור הלורני")

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובן פורסמו בשנות ה-1860

  • Malédiction; Vin rouge et vin blanc (1849)
  • L’Alsace en 1814, play (1850)
  • Science et génie, fantasy story (1850)
  • Schinderhannes ou les Brigands des Vosges (1852)
  • Le Bourgmestre en bouteille (by Erckmann, 1856)
  • L’Illustre Docteur Mathéus (1856)
  • Contes fantastiques: Le Requiem du corbeau, Rembrandt et L’Œil invisible (1857)
  • Gretchen et La Pie (1858)

יצירות שנכתבו אחרי 1859[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Les Lunettes de Hans Schnaps (1859) (משקפיו של הנס שנאפס)
  • Le Rêve du cousin Elof (1859 (חלומו של הדודן אלוף)
  • La Montre du doyen (1859) (שעון הדקאן)
  • Hans Storkus (1859) (הנס סטוקרוס)
  • Les Trois âmes (1859) (שלוש נשמות)
  • Hugues-le-loup (1859) – "טירת איש-הזאב"
  • La Tresse Noire (1859)
  • Contes de la montagne; Contes fantastiques (1860)
  • Maître Daniel Rock (1861)
  • Le Fou Yégof (1861)
  • L’Invasion ou le Fou Yégof (1862)
  • Les Contes du bord du Rhin (1862)
  • Confidences d’un joueur de clarinette (1862)
  • Madame Thérèse (1863) – רומן
  • La Taverne du jambon de Mayence (1863)
  • Confidences d’un joueur de clarinette (1863)
  • Les Amoureux de Catherine (1863)
  • Histoire d’un conscrit de 1813 (1864)
  • L’Ami Fritz (1864) (הידיד פריץ)
  • Waterloo (sequel to Conscrit de 1813, 1865)
  • Histoire d’un homme du peuple (1865)
  • La Maison forestière (1866)
  • La Guerre (1866)
  • Le Blocus (1866)
  • Contes et romans populaires (1867)
  • (1867) Le Juif polonais, מחזה (היהודי הפולני)
  • Histoire d’un paysan (1867)

אחרי המלחמה בין פרוסיה לצרפת (1870–1871)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1871) "Histoire du plébiscite racontée par un des 7,500,000 oui", מסה (סיפור משאל העם מפי אחד מה-7,500,000 שהצביעו "בעד")
  • "Lettre d’un électeur à son député", (1871) (מכתב של בוחר את נציגו הנבחר) – פמפלט נגד הריאצקיונרים
  • "Les Deux Frères" (1871) (שני האחים)
  • "Histoire d’un sous-maître" (1871)
  • "Une campagne en Kabylie" (1873) (מסע לקביליה)
  • "Les Années de collège de Maître Nablot" (1874)
  • "Le Brigadier Frédéric, histoire d’un Français chassé par les Allemands" (1874)
  • "Maître Gaspard Fix, histoire d’un conservateur" (1875)
  • "L’Education d’un féodal" (1875) (חינוכו של פאודל)
  • "L’Intérêt des paysans, lettre d’un cultivateur aux paysans de France", essay (1876)
  • "Contes et romans alsaciens" (1876) (מעשיות ורומנים מאלזס)
  • "Souvenirs d’un ancien chef de chantier à l’isthme de Suez" (1876)
  • '(1877) Les Amoureux de Catherine"ו "L’Ami Fritz", עיבודים למחזות מאת שטריאן
  • "Contes vosgiens" (1877) (סיפורים מהרי הווז')
  • (1880) "Alsace ou les fiancés d’Alsace", (אלזס והארוסים מאלזס) מחזה בעיבודו של שטריאן (לפי "Histoire du plébiscite" – היסטוריה של משאל עם)
  • "Le Grand-père Lebigre" (1880) (הסבא לביגר)
  • "Les Vieux de la vieille" (1880)
  • (1880) "Quelques mots sur l’esprit humain, résumé de la philosophie d’Erckmann", מסה (כמה מילים על רוח האדם, תקציר הפילוסופיה של ארקמן)
  • (1881) "Le Banni" (המשך של "Le Brigadier Frédéric")
  • (1881) "La Taverne des Trabans", מחזה (עיבוד לפי "La Taverne du jambon de Mayence")
  • (1881) "Les Rantzau", מחזה – עיבוד לפי "Deux Frères",
  • (1882) Madame Thérèse", מחזה – עיבוד של שטריאן
  • "Le Banni" (1882) (המנודה)
  • "Le Fou Chopine", מחזה עיבוד לפי "Gretchen
  • "Époques mémorables de l’Histoire de France: avant ’89" (1884) (תקופות חשובות מתולדות צרפתZ:לפני 89')
  • (1885) "Myrtille", מחזה
  • "L’Art et les grands idéalistes", (1885) – מסה (האמנות והאידיאליסטים הגדולים)
  • "Pour les enfants", מסה (פורסם ב-1888) (לילדים)

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים של יצירותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Loac et Antoine Séguin, Hugues le loup: nooch Erckmann-Chatrian in Pfàlzburjer Dialekt verfàasst, 2000

(לואק ואנטואן סגן – עיבוד בניב האלזסי בפאלסבור של הספר "טירת איש הזאב") ISBN 2-913162-03-7

ארקמן-שטריאן במדיה אמנותית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות ואופרטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האופרה "הידיד פריץ" מאת פייטרו מסקאני
  • 1934 – האופרה "וידוייו של נגן קלרניט" אופוס 141, תסריט ומוזיקה לסרט שלא הופק, מאת שארל קשלן

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טירת איש הזאב – Hugues le loup – סרט טלוויזיה בבימוי מישל סוביילה, 1975[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Helga Abret: "Das Tier im Menschen. Bemerkungen zu den phantastischen Erzählungen Erckmann-Chatrians". In: Franz Rottensteiner (Hrsg.): "Die dunkle Seite der Wirklichkeit. Aufsätze zur Phantastik". Suhrkamp Verlag, Frankfurt/Main 1987, עמ'. 177 ;

הלגה אברט – "החיה בבני האדם. הערות לסיפוריהם הפנטסטיים של ארקמן-שטריאן" בספר בעריכת פרנת רוטנשטיינר "הצד האפל של המציאות. מסות על הפנטסטי."

  • Helga Abret: "Erckmann et Chatrian, disciples fidèles d'Hoffmann?" In: Ellen Constans; François Marotin (Hrsg.): "Erckmann-Chatrian. Entre imagination, fantaisie et réalisme. Du conte au conte de l'histoire". Éditions du musée de Phalsbourg, Phalsbourg 1999, עמ'. 219–230

(הלגה אברט – ארקמן ושטריאן, חסידים נאמנים של הופמן? באלן קונטאנס, פרנסואה מרוטן (עורכים) "ארקמן-שטריאן. בין דמיון, פנטזיה וריאליזם. מסיפור ועד לסיפור ההיסטוריה". הוצאת המוזיאון בפאלסבור)

  • Ferdinand Stoll: "Les Contes des bords du Rhin: carrefour du fantastique". In: Eric Lysøe (Hrsg.): "Erckmann-Chatrian au carrefour du fantastique". Presses Universitaire de Strasbourg, Strasbourg 2004, S. 211–213

(פרדיננד שטול – "סיפורים מעל גדות הריין": פרשת דרכים של הפנטסטי" ב-אריק ליסה (עורך) "ארקמן-שטריאן בפרשת הדרכים של הפנטסטי"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ G.Benoit-Guyod 1962 עמ' 104-69
  2. ^ PO, HUGUES LE LOUP, TELE 70 (בצרפתית) באתר tele 70