אררט (מדינה ליהודים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבט מלמעלה על האי גרנד איילנד, הטריטוריה שיועדה למדינת היהודים

אררט הוא השם שניתן לעיר מקלט ליהודים שביקש להקים בארצות הברית העיתונאי והדיפלומט היהודי-אמריקני מרדכי מנואל נח בשנת 1825.

היוזמה להקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי מנואל נח, סופר, מחזאי, פוליטיקאי יהודי ממדינת ניו יורק בארצות הברית, ביקש להושיע את העם היהודי באמצעות הקמת מדינה שבה ימצאו היהודים מקלט מכל רודפיהם ומצוקותיהם. מדינה זו נועדה להצטרף לשאר המדינות המרכיבות את ארצות-הברית כמדינה חדשה נוספת.

ב־1820 החל נח במשא ומתן לקניית האי גרנד איילנד שבנהר הניאגרה, בסמוך לבאפלו ודרומית למפלי ניאגרה. שאיפתו הייתה למשוך לשם סוחרים ובנקאים יהודים שיבינו את ההזדמנויות בפרויקט וחקלאים ממזרח אירופה שיעבדו את האדמה. האי גרנד איילנד נקנה בשנת 1815 על ידי מדינת ניו יורק מידי האינדיאנים, ונח רכש שליש ממנו, וקיבל אופציה לרכישת שני השלישים האחרים. נח האמין כי בבנייה לגובה ניתן יהיה לשכן באי שישה מיליון יהודים[1].

בשנת 1825 נערך טקס מפואר בן מאות מוזמנים, רובם נוצרים וחלקם יהודים, בכנסיית סן פול בבאפלו. על רקע האורטוריה "יהודה המכבי" של הנדל, וכשהוא לבוש בגלימה סגולה ותליון מזהב שנלקחו מתיאטרון, הכתיר עצמו נח כ"שופט ישראל" של העיר החדשה אררט. נח בחר בשם "אררט" בהשראת שם משפחתו ובהשראת מקום מנוחת המבטחים של תיבת נח לאחר המבול.

בטקס נשא נח נאום, שבו הכריז על הקמת בית לעם היהודי, והציג את אבן הפינה ליישוב החדש, שעליה נכתב בעברית: "שמע ישראל יי אלוהינו יי אחד", ובאנגלית:

אררט, עיר מקלט ליהודים, נוסדה בידי מרדכי מנואל נח, בחודש תשרי 5586 (ה'תקפ"ו), ספטמבר 1825, בשנת ה-50 לעצמאותה של אמריקה.

האירוע הגרנדיוזי השיג את מטרתו וזכה לתשומת לב רבה מצד עיתונים באמריקה ואירופה. נח פנה בקול קורא לכל העם היהודי לבוא לשם ולהקים במקום את מולדתו החדשה. אולם היהודים לא נענו לקריאתו ולעגו לו כמשיח מטעם עצמו או כמי שמחפש הזדמנויות להרוויח על גבם של היהודים. כיום אין בגרנד איילנד קהילה יהודית או בית כנסת, אך אבן הפינה שמורה במוזיאון ההיסטורי של באפלו.

נח המאוכזב החליט לפעול, עד מותו ב-1851, למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ההיסטורית.

ביטוי ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורותיה של מדינת אררט מתוארים בסיפור קצר בשם "תיבת נח" מאת ישראל זנגוויל (1899).

הסופרת נאוה סמל כתבה את ספרה "אישראל" שהתפרסם בשנת 2005 בהשראת סיפורו של מרדכי מנואל נח.

התיאטרון הקאמרי מעלה בנובמבר 2015 מחזה בשם "בחזרה לאישראל", על פי ספרה של נאוה סמל, בבימויה של אורלי רביניאן ובכיכובו של גיל קופטש, המציג היסטוריה חלופית – מה היה קורה אילו הייתה מוקמת מדינת היהודים במאה ה-19.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביבה לורי, יהודי חסר מנוח, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2005