ארשכיגל
 | |
| תרבות |
דת מסופוטמיה העתיקה, הדת השומרית  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
אל-לאת |
| אב |
אנו |
| אחים |
איננה, אשתר |
| בן או בת זוג |
נרגל |
| צאצאים |
Namtar |
  | |
אֶרֶשְכִּיגַל (בשומרית: 𒀭𒊩𒌆𒆠𒃲, "מלכת הארץ הגדולה")[1] הייתה אלת הקור או עולם המתים במיתולוגיה המסופוטמית. במיתוסים מאוחרים יותר, נאמר שהיא שלטה באירקלה לצד בעלה נרגל. לפעמים היא מכונה: אירקלה, בדומה לאופן שבו השם האדס שימש במיתולוגיה היוונית הן לעולם התחתון והן לשליטו, ולפעמים הוא נקרא נינקיגאל – "גברת הארץ הגדולה".
ארשכיגל הייתה אחת מכמה אלים שנחשבו לשליטי עולם המתים במסופוטמיה. המקדש הראשי שהוקדש לה שכן בכותה, עיר שקשורה במקור לנרגל, ולפולחן שלה היה היקף מוגבל מאוד. לא ידועים שמות פרטיים עם "ארשכיגל" כאלמנט תאופורי.
בפואמה השומרית העתיקה "ירידתה של איננה אל העולם התחתון" ארשכיגל מתוארת כאחותה הגדולה של איננה.[2] עם זאת, זהו תוצר תרבותי, שכן השומרים השתמשו במונחים כמו אחות כדרך למקם אלים זה לצד זה באותה רמה בהיררכיה.[3]
שני המיתוסים העיקריים הקשורים לארשכיגל הם סיפור ירידתה של איננה לעולם המתים וסיפור נישואיה של ארשכיגל לאל נרגל. מיתוסים אחרים מקשרים אותה גם לאלים כמו נינזו, שנחשב במקור לבעלה אך מאוחר יותר כבנה, ונינגישידה.
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במיתולוגיה השומרית, ארשכיגל הייתה מלכת עולם המתים. ישנם חוקרים הסבורים שנינזו מילא במקור תפקיד זה, כאשר ארשכיגל הפכה לשליטה משמעותית של ארץ המתים בדמיון השומרי רק בנקודת זמן מאוחרת יותר. עם זאת, אמונות הקשורות לתחום זה היו אמורפיות במידה מסוימת, וייתכן שבתחילה לא הייתה גרסה אחת מוסכמת אוניברסלית של מושגים מיתיים ופולחניים רלוונטיים, כאשר אלוהויות שונות, גברים ונשים כאחד, שולטות בעולם המתים במערכות אמונה של אזורים ותקופות זמן שונות.
ברשימות אלים בבליות מאוחרות יותר, ארשכיגל החזיקה במעמד בכיר בקרב האלים של עולם המתים, ושלטה בקטגוריה של מה שנקרא "אלי נחשים טרנס-גרידיאניים" (כגון נינזו, טישפק, אישתרן והאל העילמי אינשושינאק במסופוטמיה, הידוע כמעט אך ורק בהקשר של העולם הבא), בעוד שנרגל, שמילא תפקידים אנלוגיים בצפון בתקופה השומרית, ניהל פמליה של אלי מלחמה ושדי-מחלות קטנים. הרעיון של נרגל וארשכיגל כזוג התפתח ככל הנראה מתוך צורך ליישב בין שתי המסורות. ה"סוקל" (Sukkal, שליח) של ארשכיגל היה נמטר.[4]
למרות היותה מעורפלת בטקסטים פולחניים, ארשכיגל הייתה בולטת בספרות המיתולוגית.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרסאות מסוימות של המיתוסים, ארשכיגאל שולטת בעולם המתים לבדה, אך בגרסאות אחרות של המיתוסים, היא שולטת לצד בעל הכפוף לה בשם גוגלנה. לגוגלנה לא הייתה זהות קבועה. בירידתה של איננה הוא מת לפני אירועי המיתוס; בכתובות מסוימות הוא אביו של נינזו. בסופו של דבר שם זה הפך גם לתואר של נרגל.
במיתולוגיה השומרית, ארשכיגאל היא אמה של האלה נונגל. בטקסט מקוטע שתורגם על ידי ירמיהו פיטרסון, נונגל מופיעה לצד ארשכיגאל ואלת הריפוי נינטינוגה.
באחד מ'טקסטי הקסמים' המאוחרים יותר, בנה עם אנליל היה הווזיר שלה – נמטר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארשכיגל, אלת המוות המסופוטמית
- ארשכיגל, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "CDLI Literary Descent of Ishtar (composite)". cdli.ucla.edu.
- ↑ "Inana's descent to the nether world: translation". etcsl.orinst.ox.ac.uk.
- ↑ "CDLI Literary Descent of Ishtar, ex. 001". cdli.ucla.edu.
- ↑ ארשכיגל: אלת המוות המסופוטמית, באתר כישופים: הקדרה המבעבעת, 1 בינואר 2004
| המיתולוגיה המסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ארשכיגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) |  |
| יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
| יצורים מיתולוגיים | אנזו (מפלצת) • חומבבה • למסו • פזוזו • פר השמיים (אנ') | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה • אדאפה | |
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|