ארתור הנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור הנדרסון
Arthur Henderson
1910 Arthur Henderson.jpg
לידה 13 בספטמבר 1863
גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1935 (בגיל 72)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארתור הנדרסוןאנגלית: Arthur Henderson;‏ 13 בספטמבר 186320 באוקטובר 1935) היה פוליטיקאי סקוטי ממפלגת הלייבור, שכיהן בתפקידים פוליטיים רבים ובהם מנהיג האופוזיציה, מנהיג מפלגת הלייבור, חבר בית הנבחרים הבריטי (כמעט ברצף בשנים 1919–1935), מזכיר החינוך, מזכיר הפנים ושר החוץ.

זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1934.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרסון נולד ב-13 בספטמבר 1863 בגלאזגו שבסקוטלנד. אמו הייתה עקרת בית ואביו היה פועל טקסטיל אשר נפטר כאשר הנדרסון היה בן 10 בלבד. עם מות האב, עברו בני המשפחה לניוקאסל. בשנות נעוריו, עבד הנדרסון כפועל ואף גר שנה בסאות'המפטון. בשנת 1879 הפך הנדרסון למתודיסט ואף עבד כמטיף למספר שנים. בשנת 1892 החל לעסוק באיגודי העובדים. במסגרת עבודתו זו, ניסה הנדרסון להימנע ככל האפשר משביתות והציג קו פשרני יחסית.

בשנת 1908 נבחר הנדרסון להנהיג את מפלגת הלייבור, והחזיק בקדנציה ראשונה זו כשנתיים. הוא שב וכיהן בתפקיד זה עוד כפעמיים בשנים 19141917 ובשנים 19311932. בשנים 19151916 כיהן כשר החינוך בממשלתו של הרברט הנרי אסקווית'. עם עלייתו לשלטון של דייוויד לויד ג'ורג', הפך הנדרסון לשר בלי תיק. הנדרסון התפטר מתפקידו ב-11 באוגוסט 1917 לאחר שהצעתו לוועידה בינלאומית בנושא מלחמת העולם הראשונה נדחתה על ידי שאר הקבינט.

עם עזיבתו את הקבינט, הנדרסון התמקד ביצירת תמיכה עממית למפלגתו וחיזק את איגודי העובדים המקומיים. בתקופה זו הנדרסון רכש אהבה רבה דווקא אצל ולדימיר איליץ' לנין שהחשיב אותו כמועיל מאוד עבורו. בשנת 1924 כיהן כמספר חודשים כמזכיר הפנים תחת רמזי מקדונלד בממשלת הלייבור הראשונה בתולדות בריטניה. בשנים 19291931 כיהן הנדרסון כמזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. במסגרת תפקיד זה, הנדרסון חידש את היחסים הדיפלומטיים עם ברית המועצות וניסה לחזק את חבר הלאומים.

לאחר השפל הגדול הנדרסון ניסה בכל כוחו למנוע את סערות המלחמה המנשבות באירופה. בשל עשייה זו זכה בשנת 1934 בפרס נובל לשלום.

נפטר ב-20 באוקטובר 1935 בלונדון בגיל 72. של בניו שירתו במלחמת העולם הראשונה, כאשר אחד מהם אף נהרג במהלכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור הנדרסון בוויקישיתוף