ארתור ילינק
 | |
| לידה |
16 במרץ 1852 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1929 (בגיל 77) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Jellinek Arthur |
| מדינה |
הונגריה |
| תפקיד |
חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (28 בספטמבר 1887–3 באוקטובר 1896) |
| מפלגה |
המפלגה הליברלית |
  | |
ארתור ילינק (בהונגרית: Jellinek Arthur; פשט, 16 במרץ 1852[1] – בודפשט, 22 באפריל 1929)[2] היה משפטן ועורך דין יהודי-הונגרי, מחבר ספרי משפט וחבר פרלמנט.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור ילינק נולד במשפחה יהודית כבנם הבכור של מוריץ ילינק (מייסד רכבת קרונית הסוסים בבודפשט והפך לאחר מכן למנכ"ל הרכבת שהתפתח למערכת החשמליות של בודפשט) ושל ינקה פוקס. את לימודיו התיכוניים סיים ארתור ילינק בפשט ואחר כך למד משפטים באוניברסיטת וינה ולאחר מכן גם באוניברסיטת בודפשט (ששמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). ב-1876 פתח משרד עורכי דין. הוא לקח חלק פעיל בדיונים של חוג המשפטנים והיה חבר דירקטוריון בלשכת עורכי הדין. במהלך הבחירות של 1887, כנציג המפלגה הליברלית, הפך לחבר האספה הלאומית ההונגרית, כך גם בבחירות של 1892. הוא היה חבר ב"וועדת המשפט וניגוד העניינים" בפרלמנט, היה פעיל בוועדה לניסוח החוקים ובוועדת המשפט. ילינק פעל בבית הנבחרים להצעות החוק להסדרת הרשות השופטת והפרקליטות, של ההליך גביית הבלו והפנקסים לרישום האוכלוסין (לידות, מיתות ונישואין). הוא ניסח את הצעת החוק, יחד עם דברי ההסבר והצגתה בפרלמנט, השתתף בהכנה הצעת החוק לדיונים בבתי המשפט בסדר דין מקוצר וניסח את חלקו הכללי של החוק, תרם באופן דומה להכנת הצעת חוק דיני האישות והנמקתם הכללית. הוא היה מעורב גם בהכנת הסדרת הליך הנישואין.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה אירמה מלווינה מרקברייט (1863–1936),[3] בתם של בעל האחוזות אדולף מרקברייט ושל הנרייטה שלזינגר, אותה נשא לאישה ב-22 ביוני 1886 בבודפשט.[4]
ילדיהם:
- ליוויה ילינק (1887–1887)
- מלינדה ילינק (1891–?). בעלה היה אלפונז מאך (1876–1951).[5]
- אלפונז אדולף ילינק (1899–1945) [6] מנכ"ל חברה. אשתו הייתה רוז'ה קיש.
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתב העת למשפטים
- קולות ביקורתיים על הצדק שלנו (1879)
- הערות על טיוטת הקוד הכללי של המשפט הפרטי ההונגרי (1881)
- הסיפור הקצר של המשפט וארגון הרשות השופטת (1881)
- הזכות למשמעת ביתית מנקודת המבט של האמונה ההונגרית ובית המשפט העליון מנקודת מבט מעשעית (1881)
- עילות להדרה בהליכי חבר מושבעים (1881)
- נאומי הגנה בענייני עיתונות ובעניינים פליליים (1881)
- תכנון ספר החוקים הכללי של המשפט האזרחי ההונגרי (1882)
- תביעה ומושבעים (1882)
- עמדת השליחות במשפט הציבורי שלנו (1882)
- הצעת חוק לסדר דין פלילי (1883)
- שימוע של לשכת עורכי הדין להליכים פליליים (1883)
- הגנה לגבי החוק פלילי של חברי פרלמנט (1884)
- החוק הפדרלי השווייצרי על זכויות יוצרים (1884)
- על השכר הכתוב (1885)
- משפט ראשי ובתי משפט וסקירות ספרים (1885)
- הפרקטיקה של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בבודפשט (1887)
- מזכיר מדיני (סגן שר) במשרד המשפטים (1887)
- ליטיגציה גרמנית בפרקטיקה ובספרים (1887)
- תוספות לאופי חוק מדידת המשקאות (1888)
- מהפרקטיקה של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בבודפשט (1888)
- הצעת החוק להליך העזבונות (1890)
ילינק כתב גם בכתבי העת "חוק" (1885, 1887-1888) ובכתב העת למשפט פלילי. מאמריו על המשפט הציבורי פורסמו בפשטי נפלו ובפסטר לויד. הוא היה חבר גם במערכת "הלקסיקון הגדול של פאלאס".
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על כוח אב במשפט הרומי (בודפשט, 1875)
- הערות על החלק הכללי של טיוטת קוד המשפט הפרטי. (בודפשט, 1883)
- ארגון והיקף הסמכות של בתי המשפט הפליליים, בכל הנוגע לתכנון ההליך הפלילי ההונגרי. בודפשט, 1883. (דיסרטציות של איגוד המשפט ההונגרי XI. ) באינטרנט
- משפט פלילי צבאי ושבועה צבאית. (בודפשט, 1884)
- Aus Der Zeit. Tagesfragen und Tagesbegebenheiten. (בודפשט, 1884)
- הערות לחוק הפנסיה. (הדפסה מיוחדת מתוך כתב העת למשפטים, בודפשט, 1885)
- אדמה במושע. (בודפשט, 1886)
- בתוקף הנוכחי של המשפט הפרטי ההונגרי. מלוקט מחוקים, תקנות ומקורות משפט מקובל. חלק א'. (בודפשט, 1886)
- על הליכים משמעתיים נגד גורמי אכיפת החוק, גורמי עזר ועובדי הפעלה. שם. 1886 (דיסרטציות של איגוד המשפט ההונגרי 29. )
- בחינות מעשיות מנהליות. (בודפשט, 1887)
- הערות משפטיות על הבלו של מדידת משקאות ממלכתי. להצעת החוק בדבר פיצויים (בודפשט, 1888)
- חֲסִינוּת. מחקרי משפט ציבורי הונגרי. בודפשט, 1890. (איסם. ביקורת בודפשט LXV. )
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914.
- אלמנך פרלמנטרי חדש 1887–1892. אד. שטורם אלברט. בודפשט, אוטו נאגל הבן, 1888.
- פאלאס הוא לקסיקון גדול, אנציקלופדיה של כל ידע. 1-16 ק'. (מחליפים 17–18. אד. בוקר יוזף). בודפשט, פאלאס-רוואי, 1893-1904.
- Toth, Adalbert: Parteien und Reichtagswahlen באונגרן 1848–1892. מינכן, R. Oldenburg Verlag, 1973.
- הלקסיקון הגדול של רוואי. בודפשט, ראוואי, 1911.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. פטר אויווארי. 1929. עמ' 408. גישה מקוונת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 158/1852. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 159/1929. folyószáma alatt".
- ^ "Markbreit Irma halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 21/1936. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 381/1886. folyószáma alatt".
- ^ "Jellinek Melinda házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 1340/1919. folyószáma alatt".
- ^ "Jellinek Alfonz halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 1399/1945. folyószáma alatt".