ארתור לואיס אהרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור לואיס אהרון
Arthur Louis Aaron
לידה 5 במרץ 1922
לידס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוגוסט 1943 (בגיל 21)
ענאבה, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Roundhay School עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל האוויר המלכותי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה סמל ראשון (צבא רוסיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור לואיס אהרוןאנגלית: Arthur Louis Aaron;‏ 5 במרץ 192213 באוגוסט 1943) היה טייס יהודי בריטי בחיל האוויר המלכותי, שעוטר בצלב ויקטוריה, העיטור הגבוה ביותר על גבורה מול אויב המוענק בכוחות הבריטיים וכוחות חבר העמים הבריטיים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון נולד בלידס, יורקשייר, ולמד בבית הספר ראונדהיי ובבית הספר לאדריכלות בלידס. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא גויס לחיל האוויר המלכותי, והוכשר כטייס בטקסס. בחזרתו לבריטניה, הוא הצטרף לטייסת "גולד קוסט" מס' 218, והטיס מפציצי שורט סטרלינג כבדים. הוא טס 90 שעות מבצעיות וביצע 19 גיחות, וקיבל את מדליית התעופה המצוינת לאחר מותו.[1]

הפעולה עליה זכה לצלב ויקטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיחה ה-20 שלו, בהיותו בן 21, נפגע מטוסו של אהרון מאש מקלעים קרוב ליעד שלו בטורינו. הנווט הקנדי של המטוס, קורנליוס ברנן, נהרג ושאר אנשי הצוות נפצעו. אהרון עצמו נפגע בפניו וריאותיו, לסתו פורקה והוא לא היה יכול לדבר. בעזרת תנועות הוא הכווין את צוותו להנחית את המטוס בשדה התעופה בון שליד אנבה באלג'יריה, שם נפטר תשע שעות מאוחר יותר מפצעיו.

בחקירת האירוע הועלתה ההשערה שהירי על המטוס הייתה אש ידידותית מסטרלינג אחר.[2]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסדרון הראשי של בית הספר ראונדהיי הוצב שלט זיכרון עם תיאור המעשה של אהרון בו קיבל את צלב ויקטוריה.

המחקר הגניאלוגי הראה כי אביו של אהרון היה יהודי רוסי מהגר, למרות הכחשות המשפחה לאחר מותו. הוא עצמו, לעומת זאת, התפאר בכך מול חבריו בטקסס בהזדמנויות רבות.[3] הוא הונצח ב AJEX בהנדון, לונדון בתור אחד מתוך שלושה יהודים מקבלי צלב ויקטוריה במהלך מלחמת העולם השנייה (האחרים הם טומי גולד מהצי המלכותי וג'ון קנילי מהמשמר האירי). כדי לסמן את האלף החדש, ארגון העיר לידס "סיביק טראסט" ארגן הצבעה כדי לבחור פסל לציון האירוע, ולפרסם גיבורי עברה של העיר. ארתור אהרון ניצח בהצבעה. הפסל ממוקם על כיכר בקצה הצפוני של מרכז העיר, קרוב לתיאטרון מערב יורקשייר, ונחשף ב-24 במרץ 2001 על ידי מלקולם מיצ ' ם, הניצול האחרון של המטוס. פסל ברונזה בגובה חמישה מטרים של גרהאם איבסון מציג את אהרון עומד ליד עץ, כאשר עליו מטפסים בהדרגה שלושה ילדים המייצגים את חלוף הזמן בין 1950 ל-2000, עם הילדה האחרונה משחררת את יונת השלום, המייצגת חופש אותו עזר להבטיח בהקרבתו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור לואיס אהרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Supplement to the London Gazette, 19 October 1943
  2. ^ The Stirling Bomber, Bowyer, 1980, page 129
  3. ^ "We Will Remember Them" by Henry Morris and Martin Sugarman, published by Valentine Mitchell, 2011
  4. ^ Leeds Civic Trust