ארתור ליברט
 | |
| לידה |
10 בנובמבר 1878 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1946 (בגיל 67) ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
  | |
ארתור ליברט (ארתור לוי, בגרמנית: Arthur Liebert; 10 בנובמבר 1878, ברלין – 5 בנובמבר 1946, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני. הוא השתייך לנאו-קאנטיאניזם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוי נולד למשפחה יהודית בברלין, לאביו פרנץ שהתפרנס כסוחר ולאמו רוזה לבית הירשברג. לאחר סיום בית הספר עבד במשך שש שנים כאיש עסקים, ולאחר מכן למד פילוסופיה בברלין בין השנים 1901-1906. בשנת 1905 התנצר והפך לפרוטסטנטי, אז גם שינה את שמו לארתור ליברט.[1] תחת השם הזה פרסם את עבודתו הראשונה ב-1905, תרגום והסבר לכתבים נבחרים של פילוסוף הרנסאנס ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב-1907 בהדרכת פרידריך פאולסן (אנ') ואלויס ריל.[2]
ב-1910 הפך ליברט למנהל של אגודת קאנט, שנוסדה על ידי הנס וייהינגר (אנ') ב-1904, והתפתחה בעשורים הבאים לאחת החברות הפילוסופיות המובילות בעולם, במיוחד הודות לפעילותו ולהרצאותיו של ליברט. בין 1919 ל-1933 ליברט מסר הרצאות בפילוסופיה בבית הספר למנהלים לתואר שני בברלין. בשנת 1925 הוא הפך לפרופסור באוניברסיטת הומבולדט של ברלין.[2] בשנת 1928 נמנה עם רשימת משתתפי הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס.
לאחר תפיסת השלטון בגרמניה על ידי המפלגה הנאצית ב-1933, אילץ וילהלם שטוקרט, אז מזכיר המדינה במשרד המדע הפרוסי, את פרישתו של ליברט מתפקידיו האקדמיים. כתוצאה מכך, יצא ליברט באותה שנה לגלות בבלגרד, שם ייסד את חברה פילוסופית ופרסם כתב עת פילוסופי, שהתקיים עד 1939.[2]
בשנת 1939 עבר ליברט לאנגליה ולימד באוניברסיטת ברמינגהאם. שם הצטרף לאגודת התרבות הגרמנית החופשית בבריטניה והפך למנהל האוניברסיטה הגרמנית החופשית, שנפתחה ביולי 1942.[2]
בשנת 1946, לאחר תום המלחמה, חזר ליברט לברלין. שם היה לזמן קצר פרופסור באוניברסיטת הומבולדט של ברלין ודיקן הפקולטה לחינוך, עד לפטירתו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ DNB, Katalog der Deutschen Nationalbibliothek, portal.dnb.de
- ^ 1 2 3 4 Deutsche Biographie, Liebert, Arthur - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)