ארתור ליסמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור ליסמר
Arthur Lismer
לידה 27 ביוני 1885
שפילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1969 (בגיל 83)
מונטריאול, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אוסף האמנות הקנדי של מקמייקל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות קבוצת השבעה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Legum Doctor (1942)
Associate Member of the Royal Canadian Academy of Arts (1919)
חבר האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות (1946)
שותף במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור ליסמראנגלית: Arthur Lismer‏; 27 ביוני 188523 במרץ 1969) היה צייר אנגלי-קנדי, חבר בקבוצת השבעה ומחנך. הוא ידוע בציוריו של ספינות בהסוואה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליסמר נולד בשפילד, יורקשייר, אנגליה, בנם של הרייט ואדוארד ליסמר.[1] בגיל שלוש עשרה הוא התמחה בחברה בחריטת תמונות. הוא קיבל מלגה והשתמש בה לשיעורי ערב בבית הספר לאמנות בשפילד משנת 1898 ועד שנת 1905. בשנת 1905 עבר לאנטוורפן, בלגיה, שם למד אמנות באקדמיה רויאל.

ליסמר היגר לקנדה בשנת 1911, התיישב בטורונטו, אונטריו, וקיבל עבודה בחברת הגרפיקה גריפ בע"מ.

אמן מלחמה רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן המלחמה, קיבל ליסמר השראה מפעילות הספנות בנמל הליפקס, והוא התרשם במיוחד במיוחד מהספינות שהיו צבועות בצבעי הסוואה מתעתעים (הספינות היו צבועות ב-Dazzle camouflage, שיטת צביעה שלא הייתה אמורה להסתיר את הספינות, אלא ליצור אפקט ויזואלי המקשה על אמידת המרחק והמהירות של הספינה, באמצעות שימוש בצורות גאומטריות וצבעים מנוגדים). עבודות אלה הגיעו לידיעתו של לורד ביברברוק שארגן את הזמנתו של ליסמר כאמן מלחמה רשמי. עבודתו הידועה ביותר משנות המלחמה תיארה את מה שצפה ולמד בהליפקס, נובה סקוטיה: ניקוי מוקשים, שיירות, סיורים והגנה על הנמל.[2] הוא גם עשה כמה שרטוטים של פיצוצים בהליפקס.[3]

קבוצת השבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף הפעולה של ארבעה אמנים בחברת Grip התפתח בהדרגה לקבוצת השבעה, שעבודתם תרמה לתהליך יצירת סגנון קנדי לאומי בציור.[4]

סגנונו של ארתור ליסמר הושפע מניסיונו באירופה (בעיקר באנטוורפן), שם הכיר את אסכולת ברביזון והתנועות הפוסט-אימפרסיוניסטיות כמקורות השראה מרכזיות. בשיתוף פעולה עם קבוצת האמנים שתהפוך, בשנת 1919, לקבוצת השבעה, הפגין ליסמר את הסגנון הפוסט-אימפרסיוניסטי האופייני, ואת הקשר הרוחני עם הנוף המגלם את עבודתה של אותה קבוצה. באותה שנה הוא הפך למנהל האמנותי הראשון של תיאטרון הארט האוס עד 1921.

כמו שאר החברים בקבוצת השבעה, רבות מיצירותיו החלו כשרטוטים קטנים בצבעי שמן על לוח קשיח.

עבודתו בחינוך לאמנות הייתה אפקטיבית, ושירות זה לקהילה הרחבה גרם לליסמר להיות בעל השפעה בדרכים שלא תמיד הושגו על ידי עמיתיו האמנים. כך הוא יזם תוכנית אמנות לילדים בגלריה לאמנות בטורונטו, שהצליחה בשנות השלושים.[5]

בשנת 1936, הבולטות של ליסמר בתחום החינוך לאמנות, הביאה את מעורבותו בנסיעות בינלאומיים. הוא יצא לסיור של שנה בדרום אפריקה. יחד עם מחנכת האמנות נורה מקולו, הוא ארגן תוכניות לחינוך לאמנות, הרצה על אמנות קנדית והעביר סדנאות למורים. בנסיעה זו הוא צייר בהרחבה בצבעי מים.

כמה מחברי קבוצת השבעה, כולל ליסמר, הפכו לחברים בקבוצת הציירים הקנדית.

בשנת 1962 הוא קיבל את מדליית מועצת קנדה על תרומתו לאמנות קנדית. בשנת 1967 הוא הפך לחבר במסדר קנדה.

ליסמר נפטר ב -23 במרץ 1969 במונטריאול, קוויבק, ונקבר לצד חברים אחרים מקבוצת השבעה המקוריים בשטח אוסף האמנות הקנדי של מקמייקל.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורונטו, ליסמר הול, נקרא האודיטוריום במכון ההומסייד קולגייט לכבודו. הוא צייר את אחד מציורי הקיר הגדולים בקנדה בבית הספר בשנות השלושים התלויים על קירות האודיטוריום.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור ליסמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grant, Anita (1996). "Lismer in Sheffield". Journal of Canadian Art History / Annales d'Histoire de l'Art Canadien. 17 (1): 36–49
  2. ^ Gallatin, Albert. (1919). Art and the Great War, p. 142., p. 142
  3. ^ "The Group of Seven and the Halifax Harbour Explosion: Focus on Arthur Lismer"
  4. ^ Grigor, Angela Nairne. (2002). Arthur Lismer, Visionary Art Educator, p. 54
  5. ^ Reid, Dennis R. (1988). A Concise History of Canadian Painting, p. 179.