ארתור סנדאואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור סנדאואר
Artur Sandauer Polish writer.jpg
לידה 14 בדצמבר 1913
סמביר, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 1989 (בגיל 75)
ורשה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצבאי פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Faculty of Humanities at the Jan Kazimierz University in Lviv עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מחבר, מתרגם, מבקר ספרותי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה
  • מדליית יובל ה-40 לפולין העממית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארתור סַנדָאוּאֶר (Artur Sandauer;‏ 14 בדצמבר 1913, סמבור15 ביולי 1989, ורשה) היה מבקר ספרות, מסאי ומתרגם פולני יהודי, חוקר הספרות הפולנית והיסטוריון של הספרות, פרופסור באוניברסיטת ורשה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדאואר נולד בשנת 1913 בעיר סמבור שבגליציה (בעקבות מלחמת העולם הראשונה בתחומי המדינה הפולנית שהוקמה מחדש במשפחה יהודית מתבוללת בעלת נטיות סוציאליסטיות. למד פילולוגיה קלאסית באוניברסיטת לבוב. פרסומו הראשון היה מסה על המשורר ההלניסטי תאוקריטוס, בשנת 1935. עם תום לימודיו לימד בגימנסיה העברית בקרקוב בין 1937 ל-1939, ולאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לימד בשנים 19391941 בעירו סמבור. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה (1941), גורש לגטו סמבור. בשנת 1943 הצליח לברוח, ושרד את המלחמה כשהוא מסתתר בעליית הגג של איכר אוקראיני. ב-1944, לאחר שחרור פולין המזרחית בידי הצבא האדום, התגייס לצבא פולין (שאז נקרא Ludowe Wojsko Polskie) בלובלין ושירת כעורך של עיתונים צבאיים. בשנים 19461948 התגורר בפריז, שם קיבל ב-1948 תואר דוקטור, ומ-1948 עד 1949 כיהן כעורך הספרותי של השבועון הנחשב Odrodzenie ('רנסאנס'). בשנת 1949 נישא לציירת הסוריאליסטית היהודייה-פולנייה ארנה רוזנשטיין (Erna Rosenstein;‏ 1913–2004), אחותו הצעירה של הכלכלן פאול רוזנשטיין-רודן. הם התגוררו בבירה ורשה, ושם נולד ב-1950 בנם אדם (לימים דוקטור לפיזיקה ופעיל חברתי ופוליטי).

בשנים 1947–1949 היה סנדאואר לפעיל נגד הריאליזם הסוציאליסטי, ובשל כך נאסר לפרסם את יצירותיו; איסור זה פג רק בתום התקופה הסטליניסטית. משום כך פורסמו יצירותיו בכתב העת הספרותי-פוליטי של המהגרים הפולנים בפריז, Kultura; סנדאואר היה הסופר הפולני הראשון שהעז לפרסם בכתב עת בעודו מתגורר בפולין. סנדאואר קנה לעצמו שם כמבקר המצליח לגלות את הכישרונות המבריקים ביותר שבקרב הסופרים הפולנים המודרניים. עם הסופרים ש"גילה" נמנים ויטולד גומברוביץ' וברונו שולץ, וכן מירון ביאלושבסקי (Miron Białoszewski) הצעיר. על אודות שולץ כתב סנדאואר עוד בטרם המלחמה, אך לאחריה, בשנותיה הראשונות פולין הקומוניסטית, הוטלו מגבלות על ספרות אוונגארדית, ורק ב-1957, בעקבות הרפורמות הליברליות של גוֹמוּלְקָה בעקבות מהומות "אוקטובר הפולני" (1956) יכול היה סנדאואר לפרסם את המהדורה הראשונה של שולץ, שלה הקדים מבוא מעמיק.[1] לצד זאת, הייתה לו נטייה להתנכר בדיעבד לאותם סופרים שקודם לכן רומם ופיאר.[1] ב-1959 פרסם סדרת חוברות בשם ""Bez taryfy ulgowej" ('בלי הנחות'), שבה תקף סופרים בולטים והאשימם בהיעדר אותנטיות יצירתית ואידאולוגית. בהמשך הרחיב את האסופה ופרסם אותה בשנת 1966 תחת הכותרת "Dla każdego coś przykrego" ('משהו נבזה לכל אחד').

כסופר נודע סנדאואר בקובץ הסיפורים Śmierć Liberała ('מותו של ליברל'; 1947) הרוויים אירוניה, שבהם הוא משרטט באופן גרוטסקי-משהו דמויות של אישים מהאינטליגנציה היהודית, שמוסיפים לבטוח בתרבותיותם של הגרמנים מסרבים להאמין כי עולם הערכים שלהם אינו קיים עוד בגטו, ו-Zapiski z Martwego Miasta ('זיכרונות מעיר מתה'; 1963), שהוגדר על ידו כ"אוטוביוגרפיה ופאראביוגרפיה" (היינו, שילוב של רשמים ביוגרפיים אותנטיים ותיאורים דמיוניים).

בנוסף, סנדאואר היה מתרגם פורה, שתרגם לפולנית מיוונית עתיקה ("אגממנון" לאייסכילוס; "אדיפוס המלך" לסופוקלס; "אלקטרה" לאֶוּריפִּידֶס; "העננים", "הצפרדעים" ו"הציפורים" לאריסטופאנס; אידיליות מאת תיאוקריטוס), מרוסית ("איוונוב", "הדוד וניה" ו"שלוש אחיות" לצ'כוב; יצירות משל ולדימיר מאיאקובסקי), מגרמנית ("פאוסט" לגתה; שירים מאת רילקה) ומצרפתית. בשנת 1977 תרגם את ספר בראשית.

במקביל לעבודתו הספרותית, קיים סנדאואר קריירה אקדמית באוניברסיטת ורשה, שבה כיהן משנת 1963 כמרצה לספרות פולנית, וב-1974 התמנה בה כפרופסור. במחקריו עסק בסופרים ומשוררים כמו יוליאן טובים, אנטוני סלונימסקי ולאופולד סטאף (Staff). בשנת 1964 חתם על מכתב של פרופסורים ואנשי רוח שביקש מהשלטונות להגביר את חופש הביטוי בפולין[2].

בשנת 1982 פרסם את O sytuacji pisarza polskiego pochodzenia Zydowskiego W XX wieku ('על מצבם של הסופרים הפולנים ממוצא יהודי במאה ה-20'), שזכה לתהודה רבה (תורגם לאנגלית ב-2005).[3]

לדיון באנטישמיות תרם סנדאואר את המושג "אַלוֹשמיות" (allosemityzm, באנגלית: allosemitism) – עמדה יסודית הרואה ביהודים זרים ואחרים, ומהווה בסיס ליחס דו-ערכי כלפיהם: מצד אחד ראייתם כקדושים, או חיבה מיוחדת כלפיהם (פילושמיות), ומן הצד האחר ראייתם כשטניים, או אנטישמיות.

סנדאואר, ששלט היטב בעברית, ביקר מספר פעמים בישראל. את רשמיו מהארץ פרסם בשנת 1957 בספרון אוהד בשם W 2000 lat późnniej: Pamiȩtnik israelski ('לאחר אלפיים שנה: ספר זיכרונות ישראלי').

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברם של ארתור סנדאואר ואשתו ארנה רוזנשטיין בבית הקברות פובונזקי (Cmentarz Wojskowy na Powązkach)
  • Śmierć liberała: Opowiadania, Warsaw: Książka, 1947.
  • Poeci trzech pokoleń. Staff, Tuwin, Słonimski, Iwaszkiewicz, Broniewski, Przyboś, Gałczyński, Jastrun, Warsaw: Państwowy Inst. Wydawn. 1955
  • Moje odchylenia (mętniackie, kosmopolityczne, formalistyczne), Kraków: Wydawn. Literackie, 1956.
  • O jednosci tresci i formy, Krakow: Wydawn. Literackie, 1957.
  • Bez taryfy Ulgowej, Warsaw: Czytelnik, 1959.
  • Zapiski z martwego miasta. Autobiografie i parabiografie, Warsaw: Czytelnik, 1963.
  • Stanowiska wobec--, Kraków: Wydawn. Literackie, 1964.
  • Dla każdego coś przykrego, Kraków: Wydawn. Literackie, 1966.
  • Samobójstwo Mitrydatesa: Eseje, Warsaw: Czytelnik, 1968.
  • Liryka i logika. Wybor pism krytycznych, Warsaw: Państwowy Inst. Wydawn, 1969.
  • Matecznik literacki, Kraków: Wydawn. Literackie, 1972.
  • Proza, Kraków: Wydawn. Literackie, 1972.
  • Bóg, Szatan, Mesjasz i ...?, Kraków: Wydaw. Literackie, 1977. (תורגם לאנגלית)
  • Zebrane pisma krytyczne, Warsaw: Państwowy Instytut Wydawniczy, 1981. (3 vols.)
  • O sytuacji pisarza polskiego pochodzenia żydowskiego w XX wieku: Rzecz, którą nie ja powinienem był napisać--, Warsaw: Czytelnik, 1982. (תורגם לאנגלית)
  • Pisma zebrane, Warsaw: Czytelnik, 1985. (4 vols.)
  • Bylem--, Warsaw: Panstwowy Instytut Wydawniczy, 1991.
  • Trojca nowoczesnych, Kraków: Miniatura, [1993?]. (על ברונו שולץ, ויטולד גומברוביץ', סטניסלאב ויטקייביץ')

בתרגום לאנגלית:

  • God, Satan, Messiah ... and?; translated by Rip Keller, Cambridge, Mass.: Schenkman Pub. Co., 1981.
  • On the Situation of the Polish Writer of Jewish Descent in the Twentieth Century: (It is not I who should have written this study--); translated from the Polish by Abe Shenitzer and Sarah Shenitzer, Jerusalem:‪ Magnes Press (Studies of the Center for Research on the History and Culture of Polish Jews, The Hebrew University of Jerusalem), 2005.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stanislaw Eile, '"Neither Great nor Insignificant": The Controversial Polish Jewish Critic Artur Sandauer (1913-1989),' Soviet Jewish Affairs 20,2-3 (1990), 55-67.
  • "Artur Sandauer", in: Antony Polonsky and Monika Adamczyk-Garbowska (Eds.), Contemporary Jewish Writing in Poland: An Anthology, Lincoln: University of Nebraska Press, 2001, pp. 133-134.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור סנדאואר בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עמ' 133.
  2. ^ בראייר וילו, התקוממות בווארשה - רוחנית בלבד, מעריב, 30 באפריל 1964
  3. ^ ראו סקירה: איוגניה פרוקופ-יאנייץ, '[על] Artur Sandauer, On the Situation of the Polish Writer of Jewish Descent in the Twentieth Century', גלעד כא (2007), 210–212.