ארתור פיטגר
.png) | |
| לידה |
4 באוקטובר 1840 דלמנהורסט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1909 (בגיל 68) ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ארתור פיטגר (בגרמנית: Arthur Fitger; 4 באוקטובר 1840 – 28 ביוני 1909) היה צייר, מבקר אמנות, מחזאי ומשורר גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור פיטגר היה אחד מעשרת ילדיו של פטר דידריך פיטגר ( 1804-1865). רשם בדוכסות אולדנבורג וירש תואר אצולה שהוענק לסבו היינריך פיטגר וצאצאיו הגברים בעקבות פעולתו בשדה הקרב במלחמת שבע השנים. אשתו של פטר הייתה קלרה מריה קרוליין פלייט ( 1815-1891), שאמה, קרוליין (סבתו של ארתור), בתו של רוזנת מהולשטיין והתחתנה עם יועץ מלכותי פרנץ פלייט בשנת 1800. בזמן נישואיה לאביו של ארתור, קלרה מריה קרוליין הייתה אלמנה עם שתי בנות.
ארתור פיטגר גדל בדלמנהורסט, בבית שהיה גם פונדק ותפקד כנקודת ביניים להחלפת סוסים וחילופי דואר / מכס בין אולדנבורג לברמן. אחיו הצעיר אמיל פיטגר היה עורך ראשי של ה"ווזר-צייטונג" בברמן במשך שנים רבות. ארתור פיטגר למד בבית הספר היסודי בדלמנהורסט ולאחר מכן בגימנסיה באולדנבורג, שם התגורר בביתו של באוראט אוטו לאסיוס (1797–1888).
ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1858 נסע פיטגר לאקדמיה של מינכן, שם למד אצל מוריץ פון שווינד (1804–1875), פטר פון קורנליוס (1783–1867) ואחרים. הוא נסע לאנטוורפן בשנת 1861 ואז לפריז. בין השנים 1863 ל־1865 הוא שהה ברומא, בתמיכת מלגה מהדוכס הגדול של אולדנבורג. לאחר מכן בילה את השנים הבאות לסירוגין בווינה ובברלין לפני שעבר לברמן בשנת 1869.
פיטגר נודע בזכות עבודות הדקורציה הגדולות שלו, שבוצעו בעיקר בברמן. הוא קישט את הכנסייה בשתי תמונות: "הבן האבוד" ו"השומרוני הרחום ".
בהשפעת מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870, הוא הפיק את יצירות האמנות "התעוררותו של ברברוסה", שנדדה בגרמניה והגדילה את המוניטין שלו עוד יותר.[1]
בין השנים 1883–1884 צייר ציורי קיר גדולים בהמבורג. לאחר מכן שב לברמן שם צייר ציורי קיר של נימפות באולם הקיסרי בבניין הדואר האימפריאלי החדש.[2]
במקור צייר בסגנון קורנליוס, ומאוחר יותר השתמש בצבע באופן מודרני יותר, בדומה להנס מקארט (1840–1884). ארתור פיטגר זכה במדליית זהב על ציורו "איקרוס" כשהוצג בתערוכה העולמית בשיקגו 1892-1893
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטגר היה ידוע גם בכתיבתו. מחזותיו, אדלברט פון ברמן (אולדנבורג 1873). Die Hexe ("המכשפה", אולדנבורג, 1878), "מחסדי האל", אולדנבורג, 1884. הוצגו לעיתים קרובות. הוא כתב גם על אלברכט דירר, יוהאן קפלר ומיכלאנג'לו. יצירותיו החשובות ביותר של פיטגר הן אוספי השירה "אנשים מטיילים (מהדורה 2, אולדנבורג, 1883) ולילות חורף ( אולדנבורג, 1880). הוא תרגם לגרמנית (1886) יצירות של לורד ביירון, וכתב על ההיסטוריה של האנדרטאות והאמנות של ברמן 1877.
ביקורת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטגר נחשב לאדם חשוב באמנות בברמן בסביבותיה ב־1900. לביקורות האמנותיות שלו, שפורסמו בעיתונות, הייתה השפעה מתמשכת על הטעם האמנותי. הוא היה יו"ר אגודת האמנים ושמר על התפיסה השמרנית באמנות. הוא מתח ביקורת חריפה על אמנים שעקבו אחר אופנות שהיו מודרניות באותה תקופה, כולל הציירים הצרפתים המודרניים.
עם זאת, ביקורתו לא הצליחה למנוע פריצת דרך של האמנות המודרנית בצפון גרמניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds., Fitger, Arthur Heinrich Wilhelm, The New International Encyclopædia
- ^ Landesamt für Denkmalpflege – Denkmaldatenbank, www.denkmalpflege.bremen.de