לדלג לתוכן

ארתור שנייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור שנייר
Arthur Schneier
לידה 20 במרץ 1930 (בן 95)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית האזרחים הנשיאותית
  • אביר במסדר הקדוש סילבסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור שניירגרמנית: Arthur Schneier; נולד ב-20 במרץ 1930) הוא רב אוסטרי-אמריקאי ופעיל זכויות אדם. כיהן למעלה מ-50 שנה כרב ראשי בבית הכנסת פארק איסט בניו יורק.

קיבל את מדליית 'האזרחים הנשיאותיים' מהנשיא ביל קלינטון ב-2001 בגין היותו "ניצול שואה שהקדיש חיים שלמים להתגבר על כוחות של שנאה ואי-סובלנות והיווה דוגמה מעוררת השראה למנהיגות רוחנית, על ידי עידוד דיאלוג בין-דתי והבנה בין-תרבותית, כמו גם קידום חופש הדת ברחבי העולם".[1]

הרב שנייר עם שר האוצר האוסטרי מיכאל שפינדלגר

חינוך והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 סיים הרב שנייר תואר ראשון בישיבה יוניברסיטי. בשנת 1953 קיבל תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1955 הוסמך לרבנות על ידי ישיבה יוניברסיטי.[2] בנוסף לכך זכה ב-11 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות.[3]

בקהילה היהודית בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 הפך הרב שנייר לרב הראשי של בית הכנסת 'פארק איסט' בניו יורק.[3] במהלך שנות כהונתו אירח בבית הכנסת מנהיגים דתיים ופוליטיים רבים מכל רחבי העולם, ביניהם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 (במסגרת ביקורו הראשון של האפיפיור אי פעם בבית כנסת אמריקאי) ושני מזכ"לי האו"ם.[3] בשנת 2012 העביר הסנאט של ניו יורק החלטה לרגל חגיגת 50 שנות כהונה של הרב שנייר כרב בית הכנסת פארק איסט.[4] הרב שנייר הוא המייסד והדיקן של בית הספר האורתודוקסי-מודרני 'פארק איסט'.[5]

פעילות בין-דתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקדם ולהקל על דיאלוג בין-דתי נפגש שנייר גם עם האפיפיורים יוחנן פאולוס השני,[6] פרנציסקוס,[7] והפטריארך האקומני ברתולומיאו הראשון.[8] בשנת 1965 הקים את קרן Appeal of Conscience[3] שנועד להיות "קואליציה בין-דתית של מנהיגים עסקיים ודתיים" שמטרתה לקדם "שלום, סובלנות ופתרון סכסוכים אתניים".[9]

הרב שנייר מעניק את פרס המנהיגות העולמית לנשיא דרום קוריאה לי מיונג-בק

במהלך הקריירה שלו קידם הרב שנייר בצורה אקטיבית יוזמות של שלום וסובלנות. בין היתר, הוא ידוע במאמציו לשקם את החיים היהודיים ברוסיה לאחר התמוטטות ברית המועצות, והיה גורם מרכזי בהחזרת בית הכנסת במוסקבה לרשותה של הקהילה היהודית.[10]

הרב שנייר הוביל 68 משלחות בין-דתיות בסין, רוסיה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. במהלך הקריירה שלו כינס שש ועידות בינלאומיות כדי להקל על סכסוכים אתניים ודתיים ולקדם שלום וסובלנות.[11]

בשנת 1998 מינה אותו הנשיא קלינטון לאחד משלושת המנהיגים הדתיים שנבחרו לדון עם נשיא סין ג'יאנג זמין על חופש הדת.[3] הוא הוביל את המאמצים לשמר ולשקם את בית הכנסת אוהל רחל, אחד משני בתי הכנסת ההיסטוריים שנותרו בשאנגחאי.[12]

ב-2008 היה הרב שנייר הנואם המרכזי בוועידה בין-דתית שכינס מלך סעודיה עבדאללה במדריד. בשנת 2009 נפגש בפגישה אישית עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 כדי לאשר מחדש את נוסטרה אאטטה שאומצה על ידי מועצת הוותיקן השנייה.[13] באפריל 2015 הוענק לרב שנייר תואר אבירות אפיפיורי על ידי הקרדינל טימותי מ. דולן של הארכיבישוף הרומאי-קתולי של ניו יורק על "העבודות הטובות שעשה למען חופש הדת, השלום והצדק הבינלאומי".[14]

התפרקות יוגוסלביה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 כינס בשווייץ את הפסגה הדתית על יוגוסלביה לשעבר, וב-1995 כינס בווינה את ועידת יישוב הסכסוכים במטרה לגייס מנהיגים דתיים בעולם כדי לעצור את הסכסוך בבלקן.[15] למעלה מ-20 שנה עבד הרב שנייר בשיתוף פעולה הדוק עם המופתי הגדול צ'ריק מבוסניה והרצגובינה, והם כינסו יחד ב-1992 בברן שבשוויץ חלק מבכירי המנהיגים הדתיים מיוגוסלביה לשעבר, כולל הקרדינל וינקו פולצ'יץ', הארכיבישוף של סרייבו (רשמית של זאגרב), הפטריארך פאבל מהכנסייה האורתודוקסית הסרבית והמופתי הגדול יאקוב אפנדי סלימוסקי מסרייבו - כדי לקרוא לסיום הסכסוך.[16] מאמצים אלו סייעו ליצירת נתיב להסכם דייטון.[10]

בשנת 2012 סייע הרב שנייר להנציח את טבח סרברניצה שהתרחש במהלך התפרקות יוגוסלביה, ונשא את הנאום המרכזי בעצרת השנתית ה-17 של סרברניצה (ועד כה הוא הלא-מוסלמי היחיד שעושה זאת). במהלך נאומו מסר הרב שנייר מסר מנשיא ארצות הברית ברק אובמה.[16]

ארצות הברית ואו"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנייר מקבל תואר אבירות אפיפיורי. משמאל: הקרדינל טימותי מ' דולן, הרב ארתור שנייר, הארכיבישוף ברנרדיטו סי אוזה

הרב שנייר הופיע כנציג ארצות הברית (החלופי) בעצרת הכללית של האו"ם ב-1988[17] וכחבר במשלחת האמריקאית להחזרת סנט סטיבן קראון להונגריה ב-1979.[18] ב-2006 הפך לחבר בקבוצת ברית האו"ם לציוויליזיציות ברמה גבוהה (UNAOC) וב-2008 מונה לשגריר ב-UNAOC.[11]

לאחר פיטוריו השנויים במחלוקת של עוזר-הרב לשעבר של פארק איסט, בנג'מין גולדשמידט, ב-2021,[19] האשים דניאל ל' קורץ, ראש לשכת הצדקה במשרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק לשעבר[20] את הרב שנייר בריכוז הסמכויות בפארק איסט תוך הפרה של חוקי המדינה.[21]

במרץ 2025 הוביל תפילה ציבורית המונית בבית הכנסת פארק איסט, בהשתתפות ראש העיר ניו יורק, כדי לקבל את פניו של אלי שרעבי, ששוחרר משבי חמאס.[22]

פרסים והכרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שנייר חבר במועצה ליחסי חוץ של ארצות הברית; החברה של אסיה; החברה לפיתוח של האו"ם; מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ועדת המצפון; ועידת נשיאי הארגונים היהודיים הגדולים; ועדת ההפצה היהודית האמריקאית (הג'וינט).

הרב שנייר משמש כנשיא לשעבר ויו"ר כבוד של ארגון הציונים הדתיים של אמריקה; יו"ר כבוד, וסגן נשיא המדור האמריקאי של הקונגרס היהודי העולמי.[3][39]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנייר נולד בווינה ב-1930. במלחמת העולם השנייה חי בבודפשט תחת הכיבוש הנאצי, וב-1947 היגר לארצות הברית. הוא נשוי לאליזבת נורדמן שנייר[3] ואב לרב מארק שנייר וקארן שנייר דרסבאך. יש לו 5 נכדים ונין אחד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור שנייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "President Clinton Awards the Presidential Citizens Medals". FirstGov. אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2012. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Reagan, Ronald (בינואר 1990). Public Papers of the Presidents of the United States: Ronald Reagan, 1988-1989. Best Books on. ISBN 9781623769543. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Rabbi Arthur Schneier". parkeastsynagogue.org. Park East Synagogue. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Honoring Rabbi Arthur Schneier on the celebration of the 50th Anniversary of his installation as the Rabbi of Park East Synagogue on March 18, 2012". open.nysenate.gov. New York Senate. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Our Leadership".
  6. ^ "Pope was trailblazer for peace". jta.org. Jewish Telegraphic Agency. 5 באפריל 2005. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Pope Francis Welcomed By Rabbi Arthur Schneier At The Kotel At The Start Of His Historic Visit To Jerusalem". appealofconscience.org. Appeal of Conscience Foundation. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Borschel-Dan, Amanda. "Pope's East-West church summit sends message to Mideast, NY rabbi says". timesofisrael.com. The Times of Israel. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "About Us". appealofconscience.org. Appeal of Conscience Foundation. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Rabbi Arthur Schneier". hias.org. HIAS. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2014. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "Vienna 5 UNAOC: Speakers". vienna5unaoc.org. Federal Ministry for European and International Affairs. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Faison, Seth (2 ביולי 1998). "Clinton in China: Relic; Revival of a Synagogue Wins First Lady's Praise". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "In New York City Irish-Americans and Jewish Americans – both American Minorities – have something in Common – March 17th". sustainabilitank.info. Sustainabilitank. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Barron, James (28 באפריל 2015). "Cardinal Timothy Dolan Confers a Rare Papal Knighthood on Rabbi Arthur Schneier". The New York Times. נבדק ב-29 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "President, Appeal of Conscience Foundation". theglobalexperts.org. The United Nations Alliance of Civilizations. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 "Rabbi Arthur Schneier delivers keynote speech at the Srebrenica Genocide Memorial Center in Potocari". bosniak.org. Congress of North American Bosniaks. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2014. נבדק ב-17 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Reagan Names Rabbi to Alternate U.N. Post". Los Angeles Times. 17 בספטמבר 1988. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "50th Anniversary, 1956 Hungarian Uprising". appealofconscience.org. Appeal of Conscience Foundation. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Sales, Ben (21 באוקטובר 2021). "Park East Synagogue pushes out assistant rabbi, sparking protest". The Forward. נבדק ב-2022-03-03. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Moody, Lizabeth A. (1988). "Review of Board Liability: Guide for Nonprofit Directors". The Business Lawyer. 43 (4): 1605–1608. ISSN 0007-6899. JSTOR 40686971.
  21. ^ Stack, Liam (2021-12-03). "A Synagogue Feud Spills Into Public View: 'Only Room for One Rabbi'". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-03.
  22. ^ יענקי פרבר, שורד השבי אלי שרעבי ביקר בבית הכנסת פארק איסט, הנוכחים בכו כולל הרב ניצול השואה, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2025
  23. ^ "Reply to a parliamentary question about the Decoration of Honour" (PDF) (בגרמנית). p. 1140. נבדק ב-10 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 3 "Rabbi Arthur Schneier". torahcafe.com. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Republic of Hungary Honors ACF President". appealofconscience.org. Appeal of Conscience Foundation. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "President Nikolas Sarkozy Honors Rabbi Arthur Schneier". blacktiemagazine.com. Black Tie Magazine. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Archons Bestow Athenagoras Human Rights Award to Rabbi Arthur Schneier". goarch.org. Greek Orthodox Archdiocese of America. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Rabbi Arthur Schneier Congressional Gold Medal Act". Congress.gove. 12 בינואר 2012. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Rabbi Arthur Schneier Honored by Spain". jewishpost.com. Jewish Post. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Rabbi A. Schneier is decorated at the Consulate General of Italy in New York". sistemaitaliany.org. Sistema Italia. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Federal Republic of Germany Honors ACF President". Appeal of Conscience. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "March 20 Dinner to Support YU's Rabbi Arthur Schneier Center for International Affairs". yu.edu. Yeshiva University News. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2014. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Rabbi Arthur Schneier Congressional Gold Medal Act". Congress.gov. 12 בינואר 2012. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Pope Francis to bestow knighthood on New York rabbi". Jewish Telegraphic Agency. 22 באפריל 2015. נבדק ב-23 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Smith, Courtenay; Caporimo, Alison. "Reader's Digest Trust Poll: The 100 Most Trusted People in America". rd.com. Reader's Digest. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "America's Top 50 Rabbis for 2013". The Daily Beast. 21 במרץ 2013. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "2010 Guru Nanek Interfaith Prize". hofstra.edu. Hofstra University. אורכב מ-המקור ב-10 באוקטובר 2012. נבדק ב-16 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Responsible Leaders Summit to Honour Rabbi Arthur Schneier, Johnson & Johnson's Alex Gorsky, Statkraft's Christian Rynning-Tonnesen and Renowned Journalist Ann Curry with Leadership Awards" (הודעה לעיתונות) (באנגלית). נבדק ב-2020-05-01.
  39. ^ "Executive Committee of the World Jewish Congress". worldjewishcongress.org. World Jewish Congress University. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2014. נבדק ב-20 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)